“בדקה ה-90”: יונתן בן חמו מספר איך נכנס לתוך הנאום בקונגרס

חרדים 10
|
כ' תמוז התשפ"ד / 26.07.2024 12:16
סגן יונתן בן חמו, שאיבד את רגלו מירי RPG בעזה, וזכה לתשואות בקונגרס עם סיפור הגבורה שלו, מספר על השיקום, הניתוח ששינה את חייו והשהות בניו יורק שהובילה, בהשגחה פרטית, לנוכחות שלו בנאום • “זו תמונת הניצחון, נתתי רגל, הייתי מוכן לתת יותר, ברוך השם זו רק רגל”

הלוחם סגן יונתן בן חמו, שהוזכר בנאומו ההיסטורי של ראש הממשלה  בנימין נתניהו בקונגרס ונכח ביציע אחוז בקביים, סיפר בתכניתם של אריה אלדד ורון קופמן ב-103FM על החוויה המרגשת שעבר.

“זו תמונת הניצחון שלנו, של הפצועים, החיילים, כל הגיבורים שנלחמים, גם של החטופים שבעזרת השם יחזרו”, אמר יונתן, שנפצע קצת אחרי תחילת הלחימה ואיבד את רגלו מירי RPG.

יונתן  סיפר על תהליך השיקום מהפציעה שעבר: “אם יש לך את האופציה לתת את מכת הניצחון הזו לכל העולם ולהרים לנו, אז ברוך השם הצלחתי. נתתי רגל, הייתי מוכן לתת יותר, ברוך השם זו רק רגל, בגלל זה אני שמח מהיום שנפצעתי. הייתי חמישה חודשים בתל השומר, השתחררתי והלכתי על פרוטזה במשך חודשיים, הגעתי לכאן, לניו יורק, סתם לביקור, למשחק של הניקס.

“אחרי 5 ימים התגלגלתי דרך לחבר שדוד שלו הוא מנתח של עצבים. הוא בדק אותי ואמר שצריכים לחבר את העצבים לשרירים. זה ניתוח שבארץ לא עשו לי אותו, והוא אמר שהוא מתנדב לעשות לי. 12 שעות הוא עשה את הניתוח, וברוך השם היום אני עומד בלי כאבים, הוא פשוט שינה לי את החיים.

“צריך לעזור לעוד אנשים באותה סיטואציה. לרופא קוראים אורן, הוא יהודי, נולד בארה”ב, התגייס לגולני וחזר לארה”ב. מאז הוא פה. ב־8 לאוקטובר הוא התקשר לבתי חולים בארץ ואמרו לו שלא צריכים אותו”.

“בדקה התשעים דחפו את השם שלי לנאום”

על נוכחותו בנאום ראש הממשלה, שהייתה לגמרי מקרית, סיפר בן חמו: “זה סיפור מדהים שהתחיל בשקשוקה. אני יושב עם יהודי בברוקלין לשקשוקה, הוא אומר לי שעוד שלושה ימים יש משלחת של ביבי לקונגרס ושאל: ‘למה שלא תהיה שם?’. אמרתי לו שאני אדם פשוט, והוא אמר לי להילחם על זה. עשיתי טלפון לאנשים מאוד מקושרים, אמרו לי שזה מאוחר מדי. חבר חיבר אותי ליועצת שהביאה לי את הכרטיס שלה לקונגרס, ובדקה התשעים גם דחפו את השם שלי לנאום, בגלל זה באתי עם חליפה ולא עם מדים”.

באשר לסיוע שהוא מקבל מהמדינה בעקבות פציעתו סיפר: “הביאו לי שכירות לדירה שמתאימה לי ולמשפחה שלי באופן מונגש, אבל זה באופן זמני. עוד כמה שנים אני לא יודע איפה אני אהיה, ואני חושב שצריך לעשות שינוי בדבר הזה, צריך לתת לאנשים ודאות. מה שהיה לפני הלחימה יהיה גדם אחרי. אני רוצה לעשות קורס מ”פים. אני אחזור לארץ, אוכל ללכת, להתקדם, ובעזרת השם יתנו לי את האישור ואצא לקורס”.