ההכפשות בימי הקורונה נגד ד”ר שרון אלרעי פרייס – “לשון הרע”

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את עמדת פרקליטות המדינה וקבע, כי הפרסומים ברשתות החברתיות בתקופת הקורונה נגד ד״ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, שנועדו לפגוע בשמה הטוב ולערער את אמון הציבור בפועלה – מהווים “לשון הרע”.

בכך, אישר בית המשפט המחוזי את כפל הפיצוי המקסימלי בחוק לשון הרע ללא הוכחת נזק, בסך של כ-145,000 שקלים.

מהפרקליטות נמסר בתגובה לפסק הדין: “אנו מברכים על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר קיבל את טענותינו במלואן. ראוי כי המרחב הציבורי, ובכלל זאת הווירטואלי יאפשר הבעת קשת דעות רחבה, אך אין לאפשר לו להפוך לכלי להפצת שקרים והאשמות שאין להן כל אחיזה במציאות ואשר כל מטרתם הטלת ספק במקצועיות ובאמינות של עובדי ציבור המבקשים למלא את תפקידם נאמנה”.

פרקליטות מחוז ת״א, בשיתוף היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, הגישה תביעת לשון הרע נגד יוספה ברק-תמיר, בגין פרסומים ברשתות החברתיות פייסבוק וטוויטר –  נגד ד״ר שרון אלרעי פרייס ובני משפחתה בתקופת הקורונה – וזאת במטרה מכוונת לפגוע בה עקב תפקידה הציבורי.

בין היתר, פרסמה הנתבעת כי ילדיה של אלרעי-פרייס אינם מחוסנים, זאת תוך ציון פרטים אישיים של הקטינים ושימוש בכינויים שמטרתם ביזוי בני המשפחה.

בית משפט השלום קיבל את עמדת הפרקליטות, שיוצגה על ידי עו”ד דקלה בללתי מפרקליטות מחוז תל אביב, וקבע כי רצף הפרסומים נועד לפגוע בראש שירותי בריאות הציבור, ביושרתה ובמקצועיותה.

בית המשפט קבע, כי הנתבעת עשתה שימוש בטקטיקה של ‘הפצצת’ המרחב הוירטואלי בפרסומים חוזרים ונשנים אודות ד”ר אלרעי פרייס, שנפרסו על פני חודשים. “נשקה היה המקלדת, לשונה המושחזת ודמיונה הפורה, אשר לא דקדק בעובדות ולא טרח לבחון אותן לאשורן בטרם הפרסום”.

עוד נקבע, כי לנתבעת לא עומדת הגנת תום לב, שכן “אין מדובר בביקורת עניינית, אלא בפרסומים המופנים כמעט כולם כלפי התובעת באופן אישי, תוך הפצת עובדות כזב בנוגע לחיסון ילדיה, הפצת ספקולציות וקונספירציות בנוגע למעורבותה לכאורה של התובעת בניגוד עניינים שאין להם כל עיגון עובדתי והנתבעת לא טרחה לבחון באם עיגון עובדתי זה קיים.”

בנוסף קבע בית המשפט, כי פרסומי הכזב אודות התובעת המכהנת בתפקיד ציבורי נעשו מתוך כוונה ברורה לפגוע בתפקידה ובתפקודה למען הציבור, וכי “בכל חברה אנושית חפצת חיים קיים אינטרס ציבורי, כי אנשים הבוחרים לכהן במשרה ציבורית ולשאת בעול הציבורי, לא יהיו חשופים לפרסומי כזב המופצים לכל עבר וללא שליטה, בבחינת נשק לא קונבנציונאלי”.

בית משפט השלום פסק לטובת אלרעי פרייס פיצוי בסך של 143,566 שקלים, המהווה את כפל הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק לשון הרע, וכן תשלום הוצאות המשפט ושכ”ט עו”ד בסך של 16,500 שקלים.

בנוסף, הוצא צו קבוע האוסר על הנתבעת לפרסם פרסומים כוזבים בעניינה של ד”ר אלרעי-פרייס, ומורה לנתבעת להסיר אותם מחשבונותיה.

יוספה ברק תמיר ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את כל טענותיה, קיבל את עמדת הפרקליטות ואישר למעשה את הפיצוי שתשלם הנתבעת לד”ר אלרעי פרייס בסך של 143,566 שקלים.

כמו כן, חייב בית המשפט את ברק תמיר בהוצאות נוספות בסך של 10,000 שקלים.

בית המשפט המחוזי בת”א קבע, כי זהו המקרה שבו הפרסומים מהווים “לשון הרע” כמשמעותו בחוק לשון הרע, כי לא הוכחה טענת “אמת דיברתי”, וכי הממצאים תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע בית המשפט קמא, ועל כן אין גם מקום להתערבותו.