דוח המבקר: בולטת חולשת תלמידי החינוך החרדי בלימודי אנגלית

דוח מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור  מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח המצביע על חולשה של תלמידי החינוך החרדי בלימודי האנגלית.

לפי נתוני הדוח, משרד החינוך החל להפעיל בספטמבר 2017 תוכנית רב-שנתית – “התוכנית הלאומית לקידום הוראת האנגלית” – שנועדה לחזק את האנגלית המדוברת בפי התלמידים, להגדיל את שיעור הנבחנים ברמות המוגברות של בחינות הבגרות ולשפר את איכות הוראת האנגלית.

מבקר המדינה מצא, כי התוכנית נועדה להימשך חמש שנים, אולם צומצמה מאוד במהלך שנת 2020, ולמעשה הופסקה באופן בלתי רשמי. לתוכנית לא הוכנה תוכנית תקציבית ליישומה השנתי והרב-שנתי.

על פי הנתונים בשנת 2022, רמת האנגלית של תלמידי המגזר היהודי, כפי שהיא משתקפת בבחינות הבגרות, הייתה גבוהה במידה ניכרת מרמת האנגלית בקרב תלמידי המגזר הלא-יהודי: שיעור הנבחנים בבחינות הבגרות ברמת 5 יח”ל היה 54% בקרב תלמידי המגזר היהודי לעומת 27% בקרב תלמידי המגזר הלא-יהודי, ושיעור המצטיינים מקרב הנבחנים מהמגזר היהודי ברמת 5 יח”ל היה 71% לעומת 59% במגזר הלא-יהודי.

במגזר היהודי בולטת חולשתם של תלמידי החינוך החרדי בלימודי אנגלית: יותר ממחציתם (55%) אינם נבחנים כלל בבחינות הבגרות באנגלית, ורק מיעוטם נבחנים בבחינות הבגרות ברמות המוגברות (11% נבחנים ב-5 יח”ל ו-12% נבחנים ב-4 יח”ל).

במגזר הלא-יהודי בולטת חולשתם של התלמידים במגזר הבדואי בלימודי אנגלית – קרוב לרבע מהם (23%) אינם נבחנים בבחינות הבגרות באנגלית, כשליש מהם (33%) נבחנים בבחינת הבגרות ברמה של 3 יח”ל, ומקרב הנבחנים ברמת 5 יח”ל שיעור המצטיינים נמוך במידה ניכרת מזה שבמגזרים הלא-יהודיים האחרים (30% מצטיינים במגזר הבדואי לעומת 66% במגזר הערבי ו-49% במגזר הדרוזי).

לפי נתוני בחינות המיון באנגלית של המועמדים ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה בשנת 2022, רמת השליטה של בוגרי מערכת החינוך בשפה האנגלית נמוכה. רובם של הנבחנים לא הגיעו לרמת “פטור” מלימודי השלמה באנגלית במוסדות אלה: רק כ-30% מהנבחנים בעלי בגרות באנגלית ברמה הגבוהה ביותר – 5 יח”ל – ו-4% מהנבחנים בעלי הבגרות באנגלית ברמה של 4 יח”ל הגיעו לרמת פטור.

חלה הרעה בתוצאות של בוגרי אנגלית ברמת 5 יח”ל בשיעור הנבחנים שאינם מגיעים לרמת הפטור בבחינת המיון (עלייה מ-64% בשנת 2015 ל-70% בשנת 2022). השיעורים הנמוכים של הנבחנים בבחינות המיון באנגלית שהגיעו לרמת פטור מלימודי השלמה באנגלית מעלים חשש בנוגע ל”אינפלציה” בציוני הבגרות באנגלית; חשש זה, אף שהועלה במחקרים שערכו מאל”ו והלמ”ס בשנים 2013 ו-2021, לא נבחן על ידי משרד החינוך קודם הפעלת התוכנית הלאומית לאנגלית או אחריה.

משרד החינוך קבע יעד לגיוס 1,000 מורים לאנגלית בכל שנה בשנות הלימודים תשע”ח – תש”ף, והוא עמד בו ואף גייס מספר גדול יותר של מורים חדשים. למרות זאת לא נפתרה בעיית המחסור הכמותי במורים, ובכל שנה לקראת פתיחת שנת הלימודים חסרים במערכת החינוך מאות מורים לאנגלית.

מחסור זה מצביע על כך שבקביעת היעד האמור לעיל לא הובא בחשבון מלוא הגידול העתידי בביקוש למורים לאנגלית ומעלה ספק בדבר התשתית העובדתית שעל פיה קבע המשרד את היעד הזה.

לקראת שנה”ל תשפ”ג – שהתחילה בספטמבר 2022 – חסרו 711 מורים לאנגלית, מהם 375 מורים (יותר ממחציתם) במחוזות ת”א והמרכז. גם המחסור האיכותי במורים לאנגלית נותר גבוה, ועל פי הנתונים ביוני 2023 כ-26% מהמורים לאנגלית (כ-3,300 מורים) לא עמדו בדרישות ההכשרה להוראת המקצוע.

המבקר אנגלמן ממליץ לשר החינוך – בשיתוף גורמי המקצוע במטה משרד החינוך ובראשם המפמ”רית לאנגלית – לגבש תוכנית המשך לתוכנית הלאומית שתתבסס על הפקת לקחים מקיפה. יש לקבוע לה יעדים לצמצום הפערים בהישגים של אוכלוסיות התלמידים השונות, להקצות את המשאבים הנדרשים ליישומה ולעקוב אחר ביצועה.

תגובת משרד החינוך  לדו”ח מבקר המדינה בנושא לימודי אנגלית במערכת החינוך:

במטרה לקדם שוויון הזדמנויות בתעסוקה, בלימודים אקדמיים ובהכנה לקראת עולמות של מוביליות חברתית-כלכלית, משרד החינוך בחר בהשקעה רחבת היקף וארוכת טווח בהוראת אנגלית, השקעה הכוללת פיתוח של כל מיומנויות השפה, גם באמצעות שילוב טכנולוגיה ובמיוחד קידום מיומנויות השפה הדבורה.
תהליך עדכון תוכנית הלימודים ופרסומה בשנת 2020 על פי סטנדרטים בינלאומיים לכלל שלבי החינוך ולכל המגזרים, מהווה מנוע מרכזי לשינוי בכל המהלכים הרוחביים של מערכת החינוך, ומביאה לידי ביטוי את המיומנויות התקשורתיות הדרושים להשתלבות .

באשר לטענה על כך שההישגים בבחינות הבגרות מצביעה על פערים ניכרים בין תלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות ברמת האנגלית נמסר, כי קביעה זו תואמת את המחקרים שמעידים על קשר הדוק בין רמה סוציואקונומית ובין רכישת שפה – שפת אם ושפה נוספת, בכל העולם.
גם ברכישת השפה בעולם גלובלי עדיין נותר הפער, כך שהליקוי אינו ייחודי רק למערכת החינוך הישראלית, אלא מדובר במצב נתון בעולם כולו. בתוך כך, משרד החינוך החל בתכנית התערבות עם מטרות ויעדים “תכנית לאומית” במטרה לצמצם את הפערים: בין פריפריה למרכז, לאפשר כניסה לאקדמיה (עידוד של בחינה ברמה של 4-5 יח”ל) וכן טיוב איכות ההוראה.

מדד הCEFR מסייע בצמצום הפער בכך שמייצר סטנדרטיזציה גלובלית.

במגזר הערבי ניכרת התקדמות ברכישת השפה האנגלית כפי שניתן לראות בתוצאות בחינות הבגרות, המגמה נמשכת ואנו נמצאים בקשר עם המורים והמורות שמעידים על כך בשיחות ובזמן צפייה בשיעורים שלהם.

באשר לטענה על כך שרמת האנגלית של בוגרי הרמות המוגברות של 4 ו-5 יח”ל בבחינות הבגרות באנגלית נמוכה ביחס לרמת האנגלית הנדרשת ללימודים אקדמיים נמסר, כי נעשו צעדים ראשונים כדי לצמצם את הפער בין בוגרי מערכת החינוך ובין הכניסה לאקדמיה, תכנית הלימודים ברצף עד האקדמיה בתיאום עם המל”ג. בשפה הדבורה – מערכת החינוך מקדימה את האקדמיה ברכישת מיומנות זו. המשרד מקדם אפשרות של קורס פטור באנגלית במסגרת תכנית האקדמיזציה. המחוזות יאתרו בתי ספר שמסיימים הוראת המקצוע בשנתיים, במקום בשלוש שנים כמצופה במסמך ארגון הלמידה, כדי לעודד לימודים מלאים גם בכיתה יב’.

כמו כן, משרד החינוך בוחן את האפשרות להעלות את הרמה של הבחינה במקצוע אנגלית 5 יח”ל.

באשר לטענה על כך שהמשרד טרם החל ליישם מודל להערכה חיצונית באנגלית לתלמידי החינוך היסודי וחטיבות הביניים ושאין ברשות מנהלי בתיה”ס ויחידות המטה תמונת מצב לגבי הישגי התלמידים באנגלית, נמסר כי, בשנת תשע”ח התקיימו מבחני מיצ”ב לכיתות ה’ וח’ אך בשל קשיים מהותיים שנתגלו בכיתות ה’, נפסלו נתוני המבחן באנגלית לדרגת כיתה זו.

נתוני האנגלית בשכבה ח’ נמסרו לבתי הספר ולכלל מערכת החינוך ואף נכללו בדוח הארצי שהתפרסם בשנה זו.

בשנת תשע”ט (2019) נערכו מבחני מיצ”ב באנגלית בשתי דרגות הכיתה אך בשל שינוי מדיניות ההבחנות בכיתות המותאמות לא היה ניתן בשנה זו לערוך השוואות אך הנתונים של אותה שנה הועברו לשימוש בתי הספר ומשרד החינוך והתפרסמו בדוח הארצי של תשע”ט. בשנים תש”ף- תשע”ד לא התקיימה הערכה חיצונית באנגלית מסיבות שונות ומשנת תשפ”ה צפויה להתחדש ההערכה החיצונית באנגלית.

לגבי שנת תשע”ט (2019) נערכו מבחני מיצ”ב בכל תחומי הדעת ובכלל זאת באנגלית לכיתות ה’ וח’. בשל שינוי מדיניות ההפניה לכיתות מותאמות לא היה ניתן לדווח נתונים בסולם רב שנתי ולבצע השוואות לעבר. הנתונים עצמם של שנת תשע”ט הועברו לשימוש בתי הספר ומשרד החינוך ונכללו בדוח הארצי של אותה שנה.

באשר לטענה על כך שהתוכנית הלאומית לאנגלית פעלה במסגרת תקציבים תוספתיים חד-פעמיים שהתקבלו, ולא הוכנה עבורה תוכנית תקציב ייעודית שנתית ורב-שנתית נמסר, כי התקציב לא היה בבסיס אלא נלקח מתקציב התכנית הלאומית לקידום לימודי המתמטיקה “פי 5”. התכנית נולדה מתוך הצורך של קידום לימודי מתמטיקה ברמה גבוהה ומתוך רצון לעודד מצוינות ולהוסיף לימודי אנגלית ברמה גבוהה.

באשר לטענה על כך שהמשרד החליט לצמצם את תכנית סולמות, נמסר, כי התכנית הלאומית הסתיימה ועמה גם תכנית “סולמות”.

התכנית מוצעת כתכנית משרדית בגפ”ן וניתנת לרכישה ע”י בתי הספר. חומרי הלמידה זמינים וחינמיים לכולם בפורטל אנגלית. מטרות התכנית עוגנו בתכניות לימודים ובבגרויות המתוקשבות וכן בספרי הלימוד ובחומרי ההוראה.

באשר לטענה על כך שלצורך השגת היעד של קידום השפה הדבורה גיבש משרד החינוך תוכניות אך לאחר שנתיים שלוש החליט לצמצם אותם, נמסר, כי הטענה אינה מדויקת, המשרד ממשיך לקדם זאת דרך תכנית הלימודים שעיקרה קידום שפה דבורה ומיומנויות תקשורתיות כפי שבא לידי ביטוי בפיתוח ספרי לימוד, יחידות הוראה ופיתוח קורסים דיגיטליים. כמו כן, במבחן פיזה הבינלאומי אשר יתקיים בשנת 20215 תבחן השפה האנגלית וגם מיומנות של השפה הדבורה תבוא לידי ביטוי.

באשר לטענה על המחסור במורים לאנגלית, נמסר, כי לפי מחקר שערכה חברת דה לויט עבור משרד החינוך קיים מחסור במורים בכלל מערכת החינוך במדינת ישראל, הצורך הזה חוצה תחומים, מגזרים ותחומי דעת. מדובר בבעיה לאומית חברתית. לאורך השנים התקיימו תכניות לגיוס מורים ולהסבת מורים ממקצועות אחרים ויועדו לכך מלגות ייעודיות. בנוסף, כדי להתמודד עם המחסור גויסו גם תומכי הוראה על מנת ללוות את ההוראה בכיתה ולעודד למידה עצמאית לא רק בהוראה מסורתית של מורה בכיתה אלא בשילוב טכנולוגיה.

באשר לטענה על כך שהתוכנית הלאומית לאנגלית נועדה להימשך חמש שנים אך היא פעלה רק שלוש שנים, נמסר, כי תכניות אלו נמצאות בגפ”ן ומיועדות לרכישה עצמאית על ידי מנהלי בתי הספר.

באשר לטענה על כך שכארבע שנים לאחר שהחלה תוכנית הלימודים החדשה לפעול, רק כ-8,300 מורים (כ-75%) השתתפו בהשתלמות בנושא הטמעת עקרונות ה-CEFR ותוכנית הלימודים החדשה, נמסר, כי 30% ממורי האנגלית השתלמו במדיניות ה- CEFR , ממוצע זה גבוה ביחס למערכות חינוך אחרות כפי שבא לידי ביטוי במחקרים. מהלך גיוס המורים להשתתף בהשתלמויות נמשך ואנו מצפים כי מגמה זו תתגבר בעתיד.

באשר לטענה שלא הורחב הפיילוט ללימוד אנגלית בגני הילדים ובכיתות א’-ב’, נמסר, כי תבחן האפשרות להרחיב את התכנית בהתאם לסדרי עדיפויות וליתר הסוגיות התקציביות שעל שולחן העבודה של המשרד.