מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן פרסם אחר הצהריים (שלישי) דוח לפיו בדירקטוריון ובמועצת ‘שירותי בריאות כללית’ אין יצוג הולם לחברה החרדית, לחברה הערבית ולציבור הנשים.
המבקר גם מציג ביקורת פיננסית וטוען כי המלחמה עלולה להרע את מצבה הכספי של הקופה.
לפי הדוח, קופת חולים ‘כללית’ היא הגדולה מארבע קופות החולים, ובדצמבר 2022 סיפקה שירותי בריאות לכ-51% מתושבי ישראל – כ-4.8 מיליון חברים.
לכללית שני מגזרי פעילות: מגזר קהילה, שבו היא מפעילה כ-1,400 מרפאות המספקות שירותי בריאות באמצעות תשעה מחוזות הפזורים ברחבי הארץ; ומגזר בתי חולים, שבו היא הבעלים והמפעילה של 14 בתי חולים הפזורים גם הם ברחבי הארץ.
בשנים 2019-2021 הציגה ‘הכללית’ מגמת שיפור בעודף (גירעון) בנכסים נטו אך המבקר מצא כי בשנת 2022 חלה הרעה במצבה הפיננסי, אשר הביאה לירידה בעודף בנכסים נטו מ-710 מיליון ש”ח בשנת 2021 ל-190 מיליון ש”ח; את שנת 2022 סיימה הכללית בגירעון של 589 מיליון ש”ח.
הסבר לשינויים במגמה מתבסס על העובדה שבשנים 2020-2021 התפשטה מגפת הקורונה, ועימה השתנה תמהיל השירותים שסיפקה הקופה. במקביל לכך הקופה קיבלה מהמדינה תקציב נוסף כדי לסייע לה להתמודד עם מגפת הקורונה באמצעות תוספת של כוח אדם עבור בתי החולים ותמיכה בסכום של כ-900 מיליון ש”ח עבור כל אחת משתי השנים 2020-2021.
לאחר קבלת התקציב הנוסף סיימה הקופה את השנים האלו בעודף של 354 מיליון ש”ח ו-495 מיליון ש”ח בהתאמה. מנגד, את שנת 2022 סיימה הקופה בגירעון של 589 מיליון ש”ח בין היתר מאחר שהמדינה לא המשיכה לשפות את הקופה בגין ההוצאות מהתמודדות עם מגפת הקורונה ומעלייה בהוצאות שכר עקב הסכמים חדשים שנחתמו.
הגירעון בהון החוזר של הכללית עלול להעמיק את המשבר התזרימי ולהקשות את תפקודה השוטף.
המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023 עלולה להרע את מצבה הכספי של הקופה, שכן הוצאותיה צפויות לגדול בכחצי מיליארד ש”ח, לפי הערכת הקופה בסוף אוקטובר 2023 – מועד שבו הקופה עדיין לא קיבלה שיפוי בגינן.
שיעור הגירעון בבתי החולים של הכללית בשנים 2019-2022 היה כ-20% ממחזור הפעולות, ואילו בבתי החולים הממשלתיים שיעור הגירעון היה כ-5% – 9% בשנים 2019-2021 ועודף בשיעור של 11% בשנת 2022.
תשתיות בתי החולים של הכללית אינן מנוצלות במלואן (למשל אי-ניצול חלק מחדרי הניתוח מהשעה 15:00), ותורי ההמתנה לקבלת חלק מהשירותים הרפואיים נותרים ארוכים.
משרדי הבריאות והאוצר וכן הכללית לא הסדירו את פעילות כל חברות הבנות של הקופה בדרך של היתרי החזקה, כנדרש על פי חוק ביטוח בריאות, דבר המגביל את דרכי הפיקוח והבקרה של המשרדים על פעילות החברות שלהן יתרת עודפים של כמיליארד ש”ח ומעכב העברת רווחים מהן לכללית.
לכללית, אשר בבעלותה נדל”ן בשווי רב, יש שיעור גדול של מרפאות שעבורן מדד היעילות שקבעה הקופה (מספר שעות הרופאים והמטפלים ביחס לשעות הפתיחה ומספר החדרים במרפאה) נמוך מהסף שנקבע. הקופה לא השלימה פיילוט שעשתה בירושלים שהניב פוטנציאל להשבחה של שמונה נכסים לבחינה כלל-ארצית של כל הנכסים שבבעלותה כדי לאתר נכסים נוספים שניתן להשביח.
הכללית לא עמדה בהוראות הסכם הייצוב בנושא הפסקת הענקת זכויות יתר והטבות לעובדים חדשים, ולהערכתה סך ההטבות לעובדיה ולגמלאיה מסתכם בכ-70 מיליון ש”ח בכל אחת מהשנים 2019 – 2022.
בדירקטוריון ובמועצת הכללית אין ייצוג הולם לחברה הערבית, לחברה החרדית ולנשים.
המבקר אנגלמן ממליץ כי הכללית תפעל כדי להגיע לאיזון בכל תחומי פעילותה, ובפרט בדרך של הרחבת הפעילות במגזר בתי החולים תוך ניצול היתרון לגודל שממנו נהנית הקופה. מומלץ שמשרד הבריאות יפעל להגביר את הוודאות התקציבית של קופות החולים ויבחן בשיתוף עם קופות החולים ומשרד האוצר את המנגנונים שלפיהם מתעדכן תקציב סל הבריאות כך שאלו ישיגו את מטרתם, וכך תיפסק מגמת הגידול בגירעונות קופות החולים.