אלמוג מאיר ג’אן, החטוף שחולץ: השובה היה פסיכי, מתנו מפחד

אלמוג מאיר ז'אן, החטוף שחולץ ב'מבצע ארנון', שחזר את ימיו בשבי וסיפר על השובה הראשי, ששימש כעיתונאי וצלם באל ג'זירה והתעלל בו ובחבריו
חרדים 10
ט"ז תמוז התשפ"ד / 22.07.2024 10:57

אלמוג מאיר ז’אן שחולץ ב’מבצע ארנון’, שחזר בריאיון שהעניק לתכנית ‘עובדה’ עם אילנה דיין בקשת 12 את ימיו בשבי וסיפר על ההתעללות שספג עם חבריו ממחבל “פסיכי” ששימש גם כצלם של רשת אל ג’זירה.

סרטון של ז’אן הופץ כבר ב-7 באוקטובר, זמן קצר אחרי שנחטף ממסיבת הנובה, כשהוא נראה בסרטון לצד אלקנה בוחבוט, בר קופרשטיין, אביתר דוד וגיא גלבוע-דלאל – כולם חוץ ממנו, עדיין שבויים.

ז’אן מספר כי זמן קצר לאחר מכן הופרד משאר החטופים שנראו בסרטון. “מגלגלים אותי בסדין ואתה אומר – בטח יזרקו אותי חי לקבר או משהו. אתה בטוח שזה הסוף. את מי מגלגלים כבר בסדין?

“אני זוכר גם שאני אומר להם באנגלית – בבקשה אל תהרגו אותי, והם צוחקים עליי. דוחפים אותי לאיזה בגאז’ של רכב, יושבים עליי איזה שניים, נותנים לי כאפות, אגרופים, בעיטות ומישהו דפק לי את הקת של הנשק בתוך הראש”.

במשך שלושה ימים היה ז’אן עם עיניים קשורות לצידם של שלומי זיו ואנדריי קוזלוב, איתם היה בשבי עד שחולצו יחד. “שלושה ימים ראשונים לא ידעתי איך הם נראים, כי אנחנו עם עיניים קשורות”.

לאחר מכן, החליטו המחבלים להסיר את כיסויי העיניים ולהעביר את איזוק הידיים מאחור לאיזוק קדמי, איזוק בו היו במשך חודשיים.  “כשהייתה העסקה הראשונה עוד היינו קשורים”, מספר אלמוג.

בהמשך סיפר על המחבל שהחזיק בהם, עבדאללה אל ג’מאל, שהיה גם עיתונאי וצלם באל ג’זירה, אותו כינו מוחמד.

בחודשיים הראשונים בשבי הם עברו בין שישה בתים, ומסביבם כל הזמן הדי המלחמה. בדירה האחרונה שאליה הועברו, בלב נוסיראת, ושם הוחזקו במשך שישה חדשים,

“המוחמד שהיה איתנו, המרכזי, היה בן אדם לא יציב, בן אדם פסיכי. היינו מתים מפחד ליפול על איזה יום שהוא עצבני, ומספיק משהו הכי קטן שקורה, אז פתאום בא לו רעיון לתת לך עונש”.

ז’אן סיפר על העינויים שעברו: “לקחת מקל, לקשור אותנו ככה על המקל, לשים לנו עט בפה ולקשור לנו את הפה, לא לדבר, לא להישען על כלום – פעם יום, פעם יומיים, פעם שבוע”.

על רגע החילוץ סיפר: “הם מצמידים לי את אחד הלוחמים, הוא מוריד ממנו את השכפ”צ, את הקסדה, מלביש עליי ואני איתו באטרף, אני אומר לו, ‘כן, אין בעיה. בוא נעוף מפה!”.

“רק במסוק הרגשנו שאנחנו מוגנים. ברגע שראיתי את אימא, התחבקנו איזה חיבוק של שלוש דקות ככה. רק בוכים ובוכים”.

ביום בו חולץ גם גילה כי אביו  הלך לעולמו באותו היום: “היו לי תכניות גדולות לי ולו. הייתי בטוח שאנחנו נצליח לתקן. אמרתי שמפה זה לא אותו קשר שהיה לנו”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות