בית המשפט העליון בירושלים דן היום (ראשון) בעתירה של חמישה ארגונים נגד ממשלת ישראל בעניין מדיניות הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. הדיון התנהל בהרכב של שלושה שופטים: ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית ונועם סולברג.
הארגונים דורשים בעתירות לאפשר מעבר של כל משלוחי הסיוע, הציוד והסגל ההומניטריים לעזה, ובמיוחד לצפונה, להגדיל משמעותית את היקפי הסיוע לרצועה ולספק את כל שדרוש להישרדות האוכלוסייה האזרחית בהתאם לחובות ישראל ככוח כובש. לטענת העותרים, המצב ההומניטרי בעזה הוא קטסטרופלי ויש פגיעה אנושה באוכלוסייה האזרחית בעזה.
ישראל שוללת את הטענה כי יש לה מעמד של כוח כובש בעזה, ומציינת כי היא משקיעה משאבים אדירים בהכנסת סיוע הומניטרי עבור תושבי עזה תוך כדי הלחימה מול ארגוני הטרור הפועלים מתוך אוכלוסייה אזרחית.
במהלך הדיון החלו משפחות שכולות ומשפחות של לוחמים שנכחו בדיון לקרוא לעבר השופטים ‘בושה’ על עצם קיום הדיון.
השופטים החליטו לצאת להפסקה ויצאו מן האולם בחופזה.
מאבטחי בית המשפט ביקשו מהנוכחים להפסיק את הצעקות או לעזוב את המקום.
בארגון בצלמו, שקרא לאזרחי ישראל להגיע לדיון ולצפות במו עיניהם במה שהגדירו “בושה וחרפה”, אמרו: “במהלך הדיון השופט עוזי פוגלמן דאג, שוב ושוב, לרווחת האויב, כאשר השופטים לא הזכירו, ולו פעם אחת, את טובת אזרחי ישראל או החטופים בעזה וביטחון הלוחמים שם. בשלב מסוים הורים לא יכלו להתאפק וזעקו לעברם: מה עם החטופות? מה עם אזרחי ישראל? איך אתם לא מתביישים?
“השופטים, שהתקשו לשמוע את האמת, ברחו מהדיון ומאבטחי בית המשפט הוציאו בכוח את המוחים”.
כשהדיון חודש הביעו השופטים הבנה לכאב המשפחות, אך ציינו שיישמעו בו דברים קשים ותינתן באופן חריג למשפחות זכות תגובה בסיומם.