שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, סיגל יעקבי, דחתה היום (חמישי) בקשה שהגישו שתי חברות בקבוצת בסדנו לקבלת צו עיכוב הליכים לפי תיקון 4, המקל על חברות ולא ממנה להן נאמן – מה שהיה מאפשר לבעלי החברה להמשיך לנהל אותה בזמן הקפאת ההליכים.
לפי דיווח של ליטל דוברוביצקי ב’כלכליסט’, השופטת קבעה כי פתוחה בפני ‘בסדנו’ והנושים – רבים מהם חרדים – הדרך ליזום הליך של בקשה לצו פתיחת הליכים. מדובר בהליך שבו ממונה נאמן המשתלט על ניהול החברה.
בסדנו היא קבוצה ישראלית-אמריקנית המתמחה בהשקעות סטארט-אפ, הייטק ונדל”ן בארץ ובארה”ב.
לפני שבועיים הגישה הקבוצה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לעיכוב הליכים במעמד צד אחד. זאת, לאחר ששתי חברות בקבוצה – ‘פרנסה ניהול בסד’ ו’בסדנו יזמות והשקעות’ – צברו חוב של כ-45 מיליון שקל.
במסגרת הבקשה טענה החברה, באמצעות עו”ד ורו”ח ד”ר שלמה נס ועו”ד ענבל רחמים ממשרד פירון, כי הקבוצה מאתרת מיזמים ומארגנת קבוצות משקיעים, השותפים במימון המיזמים וברווחיהם. לקבוצה מעל לכ-1,500 משקיעים.
עוד נטען, כי קבוצת בסדנו מונה למעלה מ-40 חברות שונות בהן הושקעו מאות מיליוני שקלים עבור כ-1,500 משקיעים שונים שהשקיעו באמצעות הקבוצה בחברות השונות.
לטענת הקבוצה צירוף של נסיבות הביאו להרעה תזרימית במצבה של קבוצת בסדנו ולקשיי נזילות. בין השאר מצוין בבקשה, כי בחודש אוקטובר 2022 פתחה רשות ני”ע בחקירה גלויה בנוגע להתנהלות קבוצת בסדנו ובעל השליטה אליעזר גרוס, בכל הנוגע לגיוס כספים שמבצעת הקבוצה ממשקיעים בישראל ובנוגע לשימוש שהיא עושה בכספים אלו.
בבקשה שהוגשה לבית המשפט נטען, כי הקבוצה מאמינה כי החקירה תסתיים ללא הגשת כתב אישום.
החשדות המרכזיים שעמדו בבסיס פתיחת החקירה היו גיוס כספים שלא בהתאם לדיני ני”ע. אולם, בבקשה נטען כי החשדות שהועלו לא ייחסו לקבוצת בסדנו או לבעליה עבירה של גניבה.
לפי הדיווח ב’כלכליסט’, ביום שני השבוע התקיים דיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב. ד”ר נס, המייצג החברות המבקשות, אמר בדיון: “מדובר בקבוצה עם כ-1,500 משקיעים ומלווים. הוחזרו מאות מיליוני שקלים למשקיעים. קורה שיש הצטברות של נסיבות שקורות שמביאות עסקים למצוקה וקושי מחקירה של רשות ני”ע דרך המשבר בתחום ההייטק, עליית הריבית, מלחמה”.
מנגד, עו”ד אביחי ורדי שמייצג נושים טען: “מדובר באנשים שלאורך שנים נכשלו והם לא יכולים להיות ליד ההגה. אנו נדרוש שכל המידע שיש בחברה יוגש לבית המשפט ולא יוסתר”.
השופטת יעקבי קבעה בהחלטה לדחות את עיכוב ההליכים: “המבקשות לא הציגו בסיס עובדתי מספק לטענתן לפיה לחברות קיימים נכסים שונים שמימוש חלקם באופן מושכל ובעיתוי הנכון יביאו למצב שבו צפוי להיוותר עודף מהותי של נכסים על התחייבויות או לפרק הזמן הדרוש לה לצורך מימוש הנכסים באופן זה”.
עוד קבעה השופטת: “אין מחלוקת כי כנגד החברה התנהלה עד לאחרונה חקירה שעניינה בחשד לביצוע עבירות של הצעה ומכירה ללא תשקיף לפי חוק ניירות ערך, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי חוק העונשין וכן, עבירות הלבנת הון לפי חוק איסור הלבנת הון.
“גם אין מחלוקת כי ממצאי החקירה שנערכה על ידי מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך הועברו לאחרונה לפרקליטות מחוז ת”א (מיסוי וכלכלה), לצורך בחינת הגשת כתבי אישום כנגד המעורבים בפרשה. המבקשות בבקשתן, מתוך ניסיון להקטין את חומרת העבירות המיוחסות להן, ביקשו להדגיש כי החשדות שהועלו לא ייחסו לקבוצת בסדנו או לבעליה עבירה של גניבה.
“אלא שלטעמי, אין בכך לסייע למבקשות למלט את עצמן מהוראתו המפורשת של סעיף 319 לחוק לפיו די בקיומו של חשש סביר כי התאגיד פועל במטרה להונות את נושיו על מנת שבית המשפט לא יורה על עיכוב הליכים.
“אמנם, ממצאי החקירה הועברו לבחינת הפרקליטות וטרם התקבלה החלטה בעניין הגשת כתבי אישום ואכן, כטענת המבקשות, קיימת אפשרות כי ‘גם החקירה דנן תסתיים ללא הגשת כתב אישום כלשהו, או למצער בהסדר פחות בהרבה ברף המנהלי או הפלילי הנמוך’, אלא שהשאלה שעומדת בפני בית המשפט איננה אם החשדות כנגד המבקשות הן ברף הפלילי, ודי בקיומו של חשש ממשי כי הן פועלות במטרה להונות את נושיהן. אני סבורה כי העברת ממצאי החקירה לפרקליטות לצורך בחינת הגשת כתבי אישום כנגד המעורבים בפרשה, מבססת קיומו של חשש כאמור”.
השופטת חרצה: “בנסיבות אלה, ומשאין מחלוקת כי החברה, אף לשיטתה מצויה בחדלות פירעון (תזרימית), ספק אם זהו המקרה בו נכון לאפשר המשך התנהלותה מול נושיה שלא באמצעות נאמן… מתן צו עיכוב הליכים בעניינה של חברה לגביה מתקיים חשש ממשי כי היא פועלת להונות את נושיה או מפרה את חובותיה על פי חוק ניירות ערך – מעורר קושי בהיבט נוסף שעניינו בחשש שמא מתן צו עיכוב ההליכים, המותיר הלכה למעשה, את ניהול החברה בידי הנהלתה הקיימת, ייתפס כמתן ‘תעודת הכשר’ לפעילות החברה”.
ליטל דוברוביצקי מציינת ב’כלכליסט’, כי המשמעות של החלטת השופטת היא כי בית משפט יצטרך למנות בתיק זה נאמן שישתלט על הקבוצה לאחר שהחברה או נושיה יגישו בקשה מתאימה.