הפוסק לחרדים בארה”ב: להחזיר את המנהג לעמוד בשעת החופה

פסק הלכה מפתיע התפרסם השבוע בגליון ‘דברי חמד’, היוצא לאור מדי שבוע מתורתו של הגאון רבי יצחק זילברשטיין, רבה של שכונת רמת אלחנן בבני ברק.

בחופות בחוץ לארץ נהוג שהציבור יושב במהלך כל החופה על כסאות – גברים לחוד ונשים לחוד, בעוד שבארץ הקודש נהוג שכל המשתתפים עומדים בכל מעמד החופה.

בני זוג שעמדו לפני נישואי בתם, שלחו מכתב שאלה אל הגר”י זילברשטיין: “עומדים אנו לפני נשואי בתנו, ומכיוון שאני ורעייתי נולדנו בחו”ל ולאחר שנישאנו עברנו לארץ ישראל ובתנו נולדה וגדלה כאן, והחתן גדל בחו”ל ורק למד בארץ בשנים האחרונות, ולמעשה רוב בני המשפחה הם מחו”ל שנוהגים לשבת בחופה, ולכן חשבנו שגם אנו ננהג כן – ובפרט שזה מיקל על הסבים והסבתות המבוגרים. אך מצד שני אולי זה שינוי ממנהג המקום, ושמא יש עניין שהציבור יעמוד דווקא בשעת החופה”.

הרב זילברשטיין כתב פסק הלכה מנומק, כאשר בתחילה הרחיב במקורות המנהג לעמוד בחופה, והראה כי יש למנהג זה מקורות איתנים קדומים ומבוססים, או כמו שכתב בספר ‘ארחות חיים’ שחתן דומה למלך ולכן לכבוד החתן כולם עומדים, או משום שמעמד החופה דומה למעמד מתן תורה, ולכבוד זה יש לעמוד.

בתוך דבריו הביא מה שכתב הגאון רבי שלמה קלוגר זצ”ל, שמצא בתיקוני הזוהר הקדוש, שם נאמר שכל העולם חייבים לעמוד עם החתן והכלה, כשמברכים שבע ברכות תחת החופה, ואסור להם לשבת בשעת הברכות.

ולאחר שהאריך במקורות רבים, סיים הרב זילברשטיין: “ומבואר מכל הפוסקים שהמנהג הוא לעמוד, אלא שדנו לבאר מה טעם הדבר, האם הוא לכבוד החתן שהוא דומה למלך, או לכבוד הברכה או לכבוד המצוה, או דומיא דמתן תורה. ועל כל פנים כיון שהמנהג לעמוד בחופות, וכן נהגו מקדמת דנא בכל מושבות ישראל בחוץ לארץ, ורק יש מקומות בארה”ב ששינו את זה, אבל לא מחמת סיבות הלכתיות עשו כן, ואדרבה דנו הפוסקים למצוא קצת סמך לשינוי שעשו”.

לפיכך, מכריע הפוסק וכותב: “וכיון שכן, גם לתושבי חוץ לארץ אין כזה מנהג לשבת בחופות, אלא שיושבים מחמת סיבות שאינם הלכתיות, ולכן מי שיוכל לשנות זאת שם תבוא עליו ברכה, ובוודאי שאין לשבת כאן בארץ ישראל מחמת שהמחותנים מחוץ לארץ ורוצים להמשיך כאן את ה’מנהג’ שבחו”ל, ואין להנהיג כאן מנהגים זרים שאינם הלכתיים, ודי לנו ששם אין משמרים את המנהג הקדום, ובאמת יש להמשיך את המנהג הקדום בכל תפוצות ישראל לעמוד בחופה”.