ועדת החוץ והביטחון בראשות ח”כ יולי אדלשטיין התכנסה היום (רביעי) לדיון דחוף על חוק הגיוס, בעקבות ההודעה אתמול על כך שביום ראשון יצאו אלפי צווי זימון בצו ראשון למיועדים לשירות מקרב המגזר החרדי.
במהלך הדיון ביקש יו”ר הוועדה, ח”כ אדלשטיין, לקבל עדכון על מספר הצווים, למי בדיוק הם יוצאים ועל פי אילו קריטריונים.
תת-אלוף שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה”ל לא נקב במספרים, למרות שנשאל על כך שוב ושוב – ואמר: “אני אדע רק מחר בערב את המספר אחרי שנשקלל את כל הנתונים ואז נדע כמה צווים יצאו.”
ח”כ אדלשטיין הגיב: “אני לא מבין מה היה כל כך דחוף להודיע אתמול שיצאו אלפי צווי גיוס לחרדים, כשהיום מתברר שאין שום תוכנית ואין שום מספרים. אני מודיע כי מחר יתקיים דיון המשך. אני מצפה מנציגי צה”ל להגיע עם תוכנית מפורטת ולהציג מספרים מדויקים.
“הדיון הדחוף יתקיים מחר – יום חמישי. שעה מדויקת תימסר בהמשך”.
תא”ל טייב הוסיף: “מה שמוביל אותנו בהוצאת הצווים זה שאנחנו רוצים להצליח בגיוס הזה, להביא אנשים לשירות קרבי ושירות משמעותי, למצות נכון את הקיבולת שיש בלשכות, ולוודא שאנחנו יכולים לקלוט אותם בצורה נכונה. אני מחויב לתת התראה של 45 יום, ומדובר באוכלוסייה שאולי תצטרך יותר זמן ואולי גם לעבור גם איזשהי הכנה, לכן כדי להתכנס למספר של 3,000 מגויסים נוספים, חייבים להתחיל את התהליך”.
לדבריו, “החלוקה בין הקריטריונים תלויה בשלל מרכיבים, שטרם אושרו. הקריטריון המכווין הראשון הוא תמהיל הגיל. אנחנו רוצים לייצר יחס גבוה בין כמות הזימונים, לבין ההתייצבויות, לבין גיוס בפועל לבין שירות אפקטיבי. אם אני אוציא זימונים בצורה לא חכמה, גם אם אני אצליח לחייל אותם, השירות שלהם לא יהיה אפקטיבי והם לא יענו על הצורך.
“הפעולה ביום ראשון מתייחסת ל-3000 שאנחנו יודעים לקלוט ולמיין ולשבץ. ככל שנצליח להיות מדויקים יותר, זה יאפשר לנו להיות יותר אפקטיביים.”
תא”ל רלי מרגלית מאגף המבצעים הוסיף: “הרמטכ”ל כבר נתן את ההנחיה לפתיחת לשכת גיוס חרדית ואנחנו נעשה את זה הכי מהר שאפשר. אנחנו מדברים על יריית הפתיחה ביום ראשון, ברגע שיהיו האישורים של הרמות הממונות והאישורים המשפטיים, כל התבחינים והמספרים יפורסמו. אנחנו פועלים על פי חוק, במהירות האפשרית, אל מול הצורך המבצעי ורצון להצליח בתהליך”.
סא”ל לורה הלר, מהייעוץ המשפטי של אכ”א: “אנחנו נמצאים במצב שיש חוק שקובע שאנחנו צריכים לגייס ויש פסיקת בג”ץ שהבהיר את החובה הזו. בנסיבות האלה אנחנו צריכים להתחיל לגייס, בחלוף 76 שנה זה משהו מורכב, לכן צה”ל עשה עבודת מטה, גיבש את העקרונת שלפיהן הוא יוכל לפעול כדי לגייס את האוכלוסייה. ברור שיש משאבים מוגבלים.
“מרגע שבג”ץ קבע שאין יותר אוכלוסייה ייחודית, אנחנו צריכים לפעול לגיוס אותה אוכלוסייה ויש לנו משאבים מוגבלים. הדברים ייקחו זמן ולכן צריך להתחיל מנקודה כל שהיא, ומתחילים בהתאם לצרכים של כח האדם של צה”ל.
“בעקבות עבודה מטה שנערכה, הציגו את ההתחייבות הראשונית של המדינה לגייס 3000 התחייבות ראשונית. השנה נפרשת ואי אפשר לגייס את כולם ביום אחד ולכן צריך להתחיל. סדר הקריאה לגיוס נגזר מהצרכים הצבאיים של צה”ל, בהמשך ייקראו גם האחרים.”
בעקבות התשובות של נציגי הצבא, טענו הח”כים: “הצבא לא הגיע מוכן לדיון”.
סיכום הדיון היום בו. החוץ והביטחון בנושא גיוס החרדים:
בשתי מילים – עצוב ומתסכל
ובהרחבה –
הצבא לא באמת ערוך.
רבים מידי מחה"כ עסוקים בלחפש מחיאות כפיים ולא בקידום מתווה אמיתי שיקדם גיוס.קורא ליו"ר הוועדה ח״כ אדלשטיין להשאיר את הדיונים חסויים כפי שהיה בשבועיים האחרונים. כך הם… pic.twitter.com/ogsv1Ek4Th
— אוהד טל – Ohad Tal (@MKOhadTal) July 17, 2024
ח”כ גדי איזנקוט טען בדיון כי אם יש רצון לגייס 3,000 חרדים – על הצבא לשלוח לפחות 8,000 צווים, כדי לאפשר להגיע ליעד באופן ריאלי.
יו”ר ועדת חוץ וביטחון, יולי אדלשטיין, אמר: “מצווי הגיוס הנוכחיים לא ייצא מהם אף מתגייס. מעלים את כולם לבריקדות ועושים כותרות שאין מאחוריהן שום דבר. ככה לא יהיה חוק ולא מתגייסים – רק תגיד כמה אתה שונא חרדים ותקבל מחיאות כפיים”.
ח״כ שרון ניר מישראל ביתנו אמרה בוועדה: “לא ייתכן שהצבא קובע קריטריונים להוצאת צווים על פי ‘דתומטר’ ולא על פי צורך מבצעי. באיזה עולם מזמנים אנשים לצו ראשון על פי קריטריון כמו שימוש בסמרטפון? הצבא הודיע לפני חודשיים שכדי לגייס 3,000 צעירים חרדים הוא צריך להוציא 12,000 צווים וכעת מתבהרת שיטת הטירגוט שבפועל תנציח את ההשתמטות של מגזר שלם מצה״ל”.
כאמור, יו”ר הוועדה, ח”כ יולי אדלשטיין, הודיע כי הוועדה תתכנס מחר לדיון המשך בו הוא מצפה בנציגי צה”ל להגיע עם תכנית מפורטת.
צה”ל הודיע אתמול כי הוא צפוי לשלוח ביום ראשון כ-3,000 צווים ראשונים לחרדים, זאת אחרי פסיקת בג”ץ שקבעה כי צה”ל צריך לגייס חרדים.
לפי שעה, לא ברור בשלב זה אילו סנקציות יוטלו, אם בכלל, על חרדים שלא יתייצבו. הצבא יכול להכריז ‘עריק’ על מי שלא יתגייס, ומשטרה צבאית תוכל לאכוף זאת. ואולם, כדי להטיל סנקציות משמעותיות נדרשת חקיקה שמאפשרת למנוע מאותם עריקים לקבל רישיונות נהיגה, דרכון, עבודה במגזר הציבורי ועוד.
יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, ח״כ אביגדור ליברמן, כתב בחשבון הטוויטר שלו: “צה”ל כשל. ההחלטה של ראש אכ”א לגייס דווקא חרדים בני 21 ומעלה, שמקבלים תלוש משכורת ומפרנסים את משפחתם, ולא לשלוח צווים לצעירים בני 18, היא ליקוי מאורות.
“לא ברור לי למה הצבא בוחר להתנכל דווקא לאלה שכן עובדים ומשלמים מסים. המהלך הזה נוגד את כל ההשקעה והעידוד של המגזר החרדי להשתלב בשוק התעסוקה, ופשוט יביא את אותם החרדים לעזוב את מקום עבודתם, ידרדר את תעסוקתם במשק, ולא יגדיל את יעדי הגיוס בחרדי אחד.
“אני קורא לראש אכ”א ולרמטכ”ל לפעול על פי החוק, לפי פסיקת בית המשפט העליון ולהפסיק לברוח מאחריות”.