בדוח נרחב שמפרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן אחר הצהריים (שלישי) הוא מתייחס, בין היתר, לסוגיית הצבת מצלמות מעקב ברשויות המקומיות וטוען כי מספר רשויות – ובהן עיריית בני ברק – לא פועלות מספיק להגנה על פרטיות התושבים בנוגע להצבת מצלמות מעקב.
בדוח נכתב, כי השימוש במצלמות מעקב על ידי הרשויות המקומיות צבר תאוצה בשני העשורים האחרונים, בעקבות יוזמות של הממשלה לצד יוזמות של הרשויות עצמן.
כך לדוגמא, במרחב הציבורי של ירושלים גדל מספר מצלמות המעקב בשנים 2011 עד 2024 פי 47 – מ-80 מצלמות ל-3,800. במרחב הציבורי של באר שבע גדל מספר המצלמות בשנים 2011 עד 2024 פי 271 – מ-14 מצלמות ל-3,800; ובמרחב הציבורי של פתח תקווה גדל מספרן באותן השנים פי 67 – מ-42 מצלמות ל-2,820.
על אף מגמת העלייה במספרן של מצלמות המעקב שהציבו הרשויות המקומיות ברחבי הארץ, מבקר המדינה מצא כי לא קיים בידי אף גורם ציבורי בישראל ריכוז נתונים בנוגע למספרן, לסוגן, ולמאפייניהן הטכנולוגיים.
בישראל אין בגדר החוק התייחסות לסוגיית הצבת מצלמות מעקב במרחב הציבורי, והשימוש במצלמות הללו מוסדר רק באמצעות ההוראות הכלליות של חוק הגנת הפרטיות וההנחיות של הרשות להגנת הפרטיות.
מבקר המדינה מצא כי הרשויות המקומיות שנבדקו – בני ברק, דאליית אל-כרמל, נשר, חיפה וראשון לציון – אינן פועלות בכל הכלים העומדים לרשותן להגנה על פרטיות התושבים ולעמידה בהנחיית הרשות להגנת הפרטיות ביחס למצלמות מעקב.
בכל הרשויות שנבדקו נמצא כי ניתן לבצע במצלמות המעקב שנדגמו צילומי תקריב לבתים פרטיים, דבר שעלול לגרום לפגיעה של ממש בפרטיות התושבים. החל ב-25% מהמצלמות (11 מצלמות) שנבדקו בעיריית בני ברק, וכלה ב-45% מהמצלמות (16 מצלמות) שנבדקו בעיריית ראשון לציון (בעיריית חיפה 33% (15) מהמצלמות שנבדקו; בעיריית נשר 43% (17) מהמצלמות שנבדקו; ובמועצה המקומית דאליית אל-כרמל 30% (6) מהמצלמות שנבדקו.
עיריות בני ברק, חיפה ונשר והמועצה המקומית דאליית אל-כרמל לא בחנו, קודם התקנת המצלמות, את הצורך להסוות את המרחבים הפרטיים בטווח הצילום של המצלמות.
כל הרשויות שנבדקו התקינו מצלמות מעקב לזיהוי לוחיות רישוי באופן אוטומטי, בהיעדר הסמכה מפורשת לכך מעבר לסמכותן הכללית בפקודת העיריות. אף אחת מהרשויות שנבדקו לא ביצעה שימוע ציבורי קודם הצבת מצלמות המעקב, כדי לשמוע את עמדות הציבור הרלוונטי בעניין.
ארבע מהרשויות שנבדקו – בני ברק, חיפה, נשר וראשון לציון – לא אספו נתונים מלאים ומפורטים ממשטרת ישראל ביחס למיקום העבירות בשטחן על פני תקופת זמן, כדי שיוכלו לקבל החלטה מבוססת נתונים ביחס למיקום הנדרש להצבת המצלמות בשטחן ולקביעת סדרי עדיפויות בהקמת אתרי המצלמות.
הביקורת העלתה כי עיריות חיפה, נשר וראשון לציון לא הציבו מצלמות מעקב בשכונות שבהן שיעור העבירות היה גבוה ביחס לממוצע העבירות בשכונות הערים בשנת 2022.
עיריות בני ברק וחיפה לא הציבו כלל מצלמות ברחובות המובילים במספר העבירות שבוצעו בשנה האמורה.
בניגוד להנחיית הרשות להגנת הפרטיות, עיריות בני ברק ונשר והמועצה המקומית דאליית אל-כרמל לא ציינו באתרים שלהן במרשתת את מיקומי המצלמות ואת השטח המכוסה על ידן; עיריית ראשון לציון לא פרסמה את שטח הצילום המכוסה על ידי כל אחת מהמצלמות; ועיריית חיפה פרסמה את פריסת המצלמות בעיר על גבי מפה בלי לציין פרטים נוספים, ובהם השטח המכוסה על ידן ומשך שמירת ההקלטות.
לשם השוואה, הרשות המקומית BCP שבבריטניה פרסמה באתר שלה מידע מקיף בנושא מצלמות המעקב בשטחה, הכולל את רשימת המצלמות המוצבות במרחב הציבורי, לרבות סוג המצלמה ושמות הרחובות או האתרים המצולמים בכל מצלמה.
אתר הרשות מאפשר לכל תושב להגיש בקשה לקבלת עותק של החומר המצולם שהוא מופיע בו.
לרשויות שנבדקו בישראל אין מדיניות אחידה בנושא: לעיריית בני ברק אין מדיניות כתובה בנושא העברת חומרים מצולמים ממצלמות מעקב המותקנות ברחבי העיר, ובניגוד להנחיית הרשות להגנת הפרטיות, פגעה באופן בוטה בזכות לפרטיות של תושביה והעבירה למבקשי מידע צילומים של אירועים בלי לטשטש אנשים נוספים המופיעים בהם..
עיריית חיפה והמועצה המקומית דאליית אל-כרמל אינן מוסרות מידע מצולם לתושבים; עיריית נשר לא יישמה את הנוהל שקבעה בנושא, ופניות תושבים בבקשה לקבלת מידע ממאגר הצילומים נענות בשלילה.
הרשויות המקומיות שנבדקו לא קיימו הליך סדור שבו בחנו מפעם לפעם אם הנסיבות שהצדיקו את הצבת המצלמות מלכתחילה עדיין עומדות בתוקפן, ואם נדרש להמשיך ולהפעיל אותן כדי למלא את מטרתן, כנדרש בהנחיית הרשות להגנת הפרטיות, וכפי שמקובל ברשות הבריטית.
זאת ועוד: במבדק חדירה שביצע משרד מבקר המדינה באחת הרשויות המקומיות בישראל זוהו 11 ממצאים בדרגות סיכון שונות: 2 ברמת סיכון קריטית, 4 ברמת סיכון גבוהה ו-5 ברמת סיכון בינונית.
המבקר אנגלמן ממליץ למשרד המשפטים לשקול להסדיר בחקיקה את סוגיית השימוש במצלמות מעקב במרחב הציבורי על ידי הרשויות המקומיות. על הרשויות המקומיות שנבדקו לפעול לתיקון הליקויים ולשמור על עקרון השקיפות ועל זכות היסוד של התושבים לפרטיות.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: “בעשרים השנים האחרונות זינק מספרן של מצלמות המעקב ברחובות ישראל שהותקנו על ידי הרשויות המקומיות כדי לתרום לתחושת הביטחון. בביקורת נמצא כי אף גורם מוסמך לא יודע כמה מצלמות יש ומה הם המאפיינים הטכנולוגיים שלהן. המצלמות הללו נועדו לשמור על הסדר הציבורי – אבל חלקן חודרות לבתים הפרטיים של התושבים. מלחמת חרבות ברזל וסכנות הסייבר מחדדות ביתר שאת את חובתה של מדינת ישראל להגן על פרטיות אזרחיה. על משרד המשפטים והרשויות המקומיות לפעול כדי להסדיר את השימוש במצלמות ולהגן על פרטיות התושבים”