רדיפת הדת: אנשי ה’חוק’ שיידעו תמיד למצוא את הסעיף המתאים

כולנו שמענו על רדיפת הדת ברוסיה הקומוניסטית, במאה הקודמת. על סגירת בתי כנסת, תלמודי תורה ומקוואות טהרה. על רבנים, מוהלים ושוחטים ששולחו לסיביר. על שומרי שבת שהושלכו לכלא.

אבל כדאי לתת את הדעת למנגנון שניהל את רדיפת הדת. השלטון מעולם לא טען שהוא מתנגד לדת. להפך, הוא אילץ רבנים לחתום על הצהרות שקר בדבר חופש הדת הקיים ברוסיה הקומוניסטית. השלטונות הפריחו סיסמאות יפות בדבר החופש שניתן לאזרחי המדינה לחיות על-פי אמונתם.

הייתה רק בעיה ‘קטנה’, שהדברים היו צריכים להיעשות במסגרת ה’חוק’. כאן היה אפשר לסמוך על אנשי ה’חוק’ שיידעו תמיד למצוא את הסעיף המתאים, כדי לקבוע ששמירת היהדות היא עבירה על ‘חוקי’ המדינה.

‘חוק’ לכל מטרה

וככה זה עבד.

רוצים ברית מילה? בבקשה, אבל זה ניתוח, שצריך להתבצע אך ורק בחדר ניתוח ועל-ידי כירורג מוסמך. מוהל שאינו רופא הוא עבריין המסכן את שלום הציבור. מקווה טהרה? – אין בעיה, אבל האם הוא עומד בדרישות ההיגיינה המחמירות? אם לא, הרי מפעילי המקווה מפיצים מחלות וזיהומים. ישר לסיביר!

מותר ללמוד תורה, אבל בית ספר צריך רישיון. האם הוא מלמד את המקצועות הנחוצים כדי שתלמידיו יוכלו להשתלב בחברה הרוסית המתקדמת? אם לא, הרי זה בית ספר בלתי-חוקי, וגם ההורים השולחים אליו את ילדיהם הם עבריינים. סיביר מחכה להם.

אוכל כשר? – כאוות נפשכם, אבל שחיטה דורשת פיקוח של משרד הבריאות, והוא כבר ידאג להציג דרישות שיהפכו אותה לבלתי-אפשרית. אה, שוחטים בלי אישור? זו סכנה חמורה לבריאות הציבור! קדימה לסיביר.

מותר ללכת לבית הכנסת, אבל האם לא נרקמות שם מזימות אנטי-מהפכניות? לכן צריך שיהיו שם סוכנים של הק-ג-ב, ומעת לעת לזמן את המתפללים לחקירה. עכשיו נראה מי ירצה לבוא לבית הכנסת…

שמירת שבת? – אין שום בעיה עקרונית, חוץ מעניין ‘חוקי’ קטן: יום המנוחה ברוסיה הוא יום ראשון, ומי ששובת מעבודה גם בשבת פוגע בכלכלה הסובייטית. זו בהחלט עבירה חמורה. סיביר כבר אמרנו?

הגאון היהודי ניצח

בחסות ה’חוק’ הפך השלטון כל פעילות דתית לעבירה, ושופרי התעמולה גיבו כמובן את המהלכים לאכיפת ה’חוק’. כך הצליח הקומוניזם לגרום לכך שחייהם של יהודים שביקשו להיות נאמנים לאמונתם נעשו בלתי-אפשריים.

רק קומץ חסידים העז להתייצב נגד השלטון העריץ, בהשראת הרבי הריי”צ (רבי יוסף-יצחק שניאורסון) מליובאוויטש, האדמו”ר השישי של חסידות חב”ד. הוא פתח תלמודי תורה מחתרתיים, בנה מקוואות חשאיים, הפעיל מנייני תפילה סודיים, ערך בריתות מילה בסתר, דאג לשחיטה כשרה באין רואים.

החסידים נאסרו ושולחו לסיביר. רבים מהם לא חזרו. בסופו של דבר גם הרבי עצמו נאסר, מתוך כוונה לחסלו. אך גם בכלא עמד בגאון על אמונתו. ואמנם, הנס התחולל. השלטון העריץ נכנע ושחרר את הרבי. ימי גאולתו, י”ב-י”ג בתמוז, נעשו ‘חג הגאולה’ עד היום הזה.