בחינוך החרדי היסודי היו עד שנת 2013 רק בתי ספר לא ממלכתיים ובהם לומדים עד היום לימודי ליבה לבנים בהיקף מצומצם.
בשנת הלימודים 2013-2014 הקים משרד החינוך את החינוך הממלכתי-חרדי (-הממ”ח), בו נהוגים אותם כללים כמו בחינוך הממלכתי.
בשנת 2022 למדו בממ”ח כ-4% מהתלמידים בחינוך החרדי היסודי. את בתי הספר הממ”ח ניתן לחלק לזרמים: חרדי, חב”ד וחרדי-לאומי, כאשר הזרם החרדי מקיף כמחצית מהתלמידים, וחב”ד כשליש מהם.
במחקר שנערך על ידי נעם זוסמן מחטיבת המחקר בבנק ישראל ואברהם זופניק מהמועצה הלאומית לכלכלה, נבחנו לראשונה – בעזרת נתונים מינהליים, מאפייני הרקע הדמוגרפיים-חברתיים-כלכליים של הבנים הלומדים בחינוך היסודי הממ”ח, בדגש על הזרם החרדי – שלשורותיו מגיעים תלמידים מכלל החברה החרדית – והמשך דרכם בחינוך העל-יסודי ובישיבות גדולות; כל זאת בהשוואה לתלמידים בחינוך החרדי היסודי הרגיל.
ממצאי המחקר מלמדים שהמאפיינים של התלמידים הלומדים בבתי הספר שתחת הממ”ח, שונים מאלה של התלמידים בחינוך החרדי שאינו ממ”ח: הוריהם, אחיהם ואחיותיהם הבוגרים רכשו פחות השכלה תורנית ויותר השכלה לא-תורנית, שיעור התעסוקה של האבות גבוה יותר אך ההכנסה המשפחתית מעבודה דומה. תוצאות דומות התקבלו גם באמידות של הסיכוי ללמוד בזרם החרדי בממ”ח.
כ-28% מהנכנסים לזרם החרדי בממ”ח בכיתה א’ הגיעו מגני הילדים של החינוך הממ”ח, ולכן אפשר שהגדלת מספר הגנים הללו תוביל בסופו של דבר לעלייה במספר התלמידים בחינוך היסודי הממ”ח. חלק הארי מהתלמידים הנכנסים לחינוך הממ”ח – ולזרם החרדי בו – למדו קודם בחינוך החרדי, עובדה שמעידה שהחינוך הממ”ח כנראה חלופי לחינוך החרדי האחר.
כרבע מבוגרי הזרם החרדי בממ”ח פונים ללימודים בישיבות תיכוניות חרדיות, יותר מפי 10 מהשיעור בקרב בוגרי החינוך החרדי היסודי שאינו ממ”ח. כשליש מבוגרי הזרם החרדי בממ”ח ניגשים לבחינות הבגרות ומעל לחמישית זכאים לתעודת בגרות – יותר מפי שלושה מהשיעורים בחינוך החרדי היסודי שאינו ממ”ח.
המחקר מעלה עוד שבחינוך הממ”ח שיעור המורים הגברים בעלי תואר אקדמי הגיע לכ-59% לעומת כ-23% בחינוך החרדי היסודי הרגיל.
הממצאים מצביעים, אפוא, שהתלמידים בבתי הספר היסודיים הממ”ח הם ברובם המכריע חרדים והיו כנראה לומדים בחינוך החרדי הרגיל אלמלא הוקם הממ”ח.
בוגרי החינוך היסודי של הממ”ח פונים למערכות חינוך שעשויות לאפשר להם לרכוש השכלה על-תיכונית לא תורנית ואקדמית ומקנות להם יותר מיומנויות שנדרשות בשוק העבודה, וכך כנראה גדל כושר השתכרותם ומשתפרים סיכוייהם להשתלב ביתר הצלחה במשק ובחברה.
הסרת החסמים הקיימים להגדלת הממ”ח צפויה כפי הנראה להוביל לגידול משמעותי במספר התלמידים בממ”ח, שכן סקרים מלמדים שיש בחברה החרדית ציבורים גדולים שמצדדים בהרחבת לימודי הליבה בבתי הספר היסודיים.
בעוד מספר שנים ניתן יהיה לבחון את המשך דרכם של בוגרי החינוך הממ”ח לאחר העשור השני לחייהם, לרבות רכישת השכלה על-תיכונית, השתלבות בשוק העבודה, דפוסי נישואין וילודה ועוד.