טל להט הי”ד נהרג מירי צלף בפשיטה על מטה אונר”א בעיר עזה

להט הי"ד, בן 21, לוחם ביחידת מגלן, נהרג מירי צלף בפשיטה על מטה אונר"א בעיר עזה • ב-7 באוקטובר הוא נלחם עם חבריו ליחידה בנחל עוז •
חיים טוויל
ד' תמוז התשפ"ד / 10.07.2024 10:43

רס”ל טל להט הי”ד, בן 21 מכפר סבא, נפל אתמול (שלישי) בקרב במרכז רצועת עזה. הוא שירת כלוחם ביחידת מגלן שבעוצבת הקומנדו והועלה מדרגת סמ”ר לדרגת רס”ל לאחר מותו.

הלווייתו תיערך היום בשעה 17:00, בבית העלמין הצבאי בכפר סבא.

טל נהרג מירי של צלף במהלך פשיטה של לוחמי יחידת מגלן ויחידות נוספות על מטה אונר”א בעיר עזה.

אימו של טל, רונית סיפרה: “מעבר להיותו לוחם, הבן שלי היה גם איש רוח, רגישות ואינטליגנציה רגשית, היה בו גם וגם, איש רוח לצד לוחם ושחקן פוטבול. כבר בגיל 18 היה לו ברור שייצור קולנוע, הוא ראה בזה כלי חשוב להשפיע על אנשים ולגעת בהם. את הסרט הראשון שלו הוא עשה בסוף כיתה י”ב. שוחחנו איתו בפעם האחרונה בשני בערב. היה נוהג שמדברים כשאפשר, טל כתב ‘סוגרים טלפונים’ בקבוצת הוואטצאפ שלו, ואנחנו ענינו ‘תשמור על עצמך'”.

אביו של טל, רן, סיפר: “המוטו העיקרי של טל ושל שאר הלוחמים בצוות שלו היה ‘אנחנו בעזה כדי להחזיר את החטופים’, זה הוביל אותנו כל הזמן, זה נתן משמעות לכל הלחימה והסיכון שלהם בעזה, זה הדבר שהכי דיבר אליהם. היה לו חלום להיות איש קולנוע, הוא אפילו הספיק לקרוא שם ספרים על קולנוע, היה לו ברור שיעסוק בזה אחרי הצבא”.

אודי סורקיס, דודו של טל, ספד לו: “טל הוא ההגדרה הקלאסית ל’מלח הארץ’, ילד מלא חלומות ורצונות, וגם ידע להגשים אותם. השאיר אחריו הורים, אח בכור (יונתן) ובת זוג (תמר). הייתה לטל אהבה מאוד גדולה לצילום והתוכניות הראשונות שלו לפני הגיוס לקומנדו היו להיות צלם צבאי. ככל שהתקרב הגיוס הוא קיבל החלטה ללכת הכי קרבי שאפשר. הוא הלך לגיבושים והתקבל למגלן ולקומנדו, הוא היה מאושר עם ההחלטה הזאת. הוא אף פעם לא התלונן ‘קשה לי’, תמיד עם חיוך על הפנים”.

הדוד סיפר כי ב-7 באוקטובר טל וחבריו ליחידה נלחמו בקיבוץ נחל עוז. “המפקדים הציעו לו לצאת לקורס צ’ופר”, הוסיף הדוד, “וטל הבין שזה עשרה שבועות קורס, הוא לא הסכים לצאת לקורס בזמן שחברים שלו לוחמים ברצועה והוא ויתר על התפקיד”.

עיתונאי “הארץ” אמיר תיבון ותושב נחל עוז ספד: “טל להט ז”ל, לוחם מגלן שנפל הלילה בקרב בעזה, היה אצלנו בנחל עוז ב-7/10. הצוות שלו הגיע לשכונה שלי והוציא אותנו מתוך הממ”דים אחרי שעות ארוכות של סכנת מוות, ונשאר איתנו עד הפינוי המאורגן של היישוב בשעות הלילה. נזכור תמיד”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות