אריה דרעי בכה בלוויה: “אך העלמת את זה מאיתנו? היינו מטפלים בך”

אלפים ליוו הערב (שלישי) למנוחות את הגאון רבי יהודה דרעי זצ”ל, רבה של העיר באר שבע וחבר מועצת הרבנות הראשית, שנפטר בגיל 66 לאחר מחלה קשה.

מסע ההלוויה יצא מישיבת ‘פורת יוסף גאולה’ ברחוב יוסף בן מתתיהו בירושלים. ולאחר ההספדים, המשיך לבית העלמין סנהדריה, שם נטמן.

מחותנו, הראשון לציון הרב יצחק יוסף, הכריז בהלוויה כי הגאון רבי אברהם דרעי, בנו של הרב זצ”ל, יהיה זה שימלא את מקום אביו כרבה של באר שבע. “יש ירושה ברבנות”, פסק. “שאף אחד לא יהין להפר את הדבר הזה. נמצא פה ראש העיר והוא שומע את הדברים”.

יו”ר ש”ס ח”כ אריה דרעי ספד לאחיו: “רבי יהודה, איזה הדרת פנים איזה פנימיות. בשיא כוחו. אני לא יודע במה להתחיל. אנחנו מגיל קטן ביותר כל הזמן ביחד. כמה מסרת את נפשך לתורה. כבר בגיל 11 עזבנו בית חם בגלל דאגה לחינוך ומטבע הדברים התנאים היו מאוד קשים.

“כל פעם שברחתי תפסת אותי והחזרת אותי כמו בחור בגיל 20. עמדנו על המדרגות של הישיבה הזאת (-פורת יוסף) היו תנאים לא פשוטים. אבל איזה תורה הייתה פה. איך למדת תורה מהם, איך היית דבוק בהם. עיקר התורה שלך מפה מהישיבה. מכאן נפרדה דרכנו באותה תקופה. צמחת והיית גדול בישראל בגיל צעיר. ככה המשכת כל חייך. אחי, איך עזבת אותנו.

“בשבוע שעבר הייתה לנו שמחה של נכד. היתה שמחה אדירה אבל היית חסר. איך אפשר לעשות חופה בלעדיך. ראש המשפחה שלנו. אחי, עשית גדולות ונפלאות. כל מה שעשית עשית בנועם אבל גם בתקיפות .איש אמת שלא זזת ימין ושמאל, אבל היה לך חן וחסד, שגם אנשים רחוקים קיבלו את האמת ממך.

“זכית לחבר ספרים. אין דרשה שאני אומר שאני לא פותח את הספרים. אני יודע אותם בעל פה. אבל מי יגיד אותם, כמו שאתה אמרת. אני יכול לדבר שעות. איך עזבת אותנו בתקופה כל כך קשה של עם ישראל. היית שליח ציבור כל חייך.

אריה בכה: “בחודש האחרון, מאז שנודע לי על המחלה שלך, אני עושה חשבון נפש ואני לא ישן בלילות. איך לא ידעתי את זה? איך נעלם ממני כל הדבר הזה כל השנה, איך לא הרגשתי את זה, אך העלמת את זה מאיתנו? הקב”ה סתם את עיננו שלא נדע. היינו מטפלים בך. תמחל לנו.

“המשכת להרביץ תורה. רבי יהודה אני יודע את הכוח שלך. הלכת בתאריך שהיה חשוב לך, ג’ תמוז, כמה אהבת את הרבי (-מליובאוויטש) כמה היית מחובר אליו ולשלוחים שלו. ואל הרב עובדיה יוסף רבנו. אל תיתן להם לשכוח אותנו. עם ישראל במחלוקות קשות. יש לנו שבויים והרוגים כל יום כולל היום”.

בנו,  הרב אברהם דרעי, התייפח בהספד: “אבא, לפתע עזבת אותנו. ראינו אותך מתייסר מאז שמחת תורה. אמרנו תלך לרופא לבדיקות, אמרת לא, אני צריך לכתוב פסק דין לשבויות. ראיתי כמה שאתה סובל אבל אמרת אני רוצה למסור דרשה ודרשת בכל הכוח. יצאת לכולל, לבית מדרש גבוה לדיינים והעברת שיעור מעמיק. אברכים מתווכחים איתך ואתה משיב להם ארבע שעות. אחר כך תפילה ואז ביקשו עוד שיעור והעברת להם עוד שיעור. ואני רואה אותך בסלון מתייסר.

“אמרתי לו: ‘אבא, איך אתה עושה את זה?’ והוא אמר לי: ‘יש את הפרטי ויש את הציבורי’, והמשיך להעביר שיעורים במוסר בהלכה. זה היה אבא שלנו. שם את הדברים הציבוריים הרבה לפני הפרטיים. התפללנו עליך. ארגנו בעצרות תפילה וראיתי את האהבה אליך.

“ראיתי שכולם מבני באר שבע היו כמו בנים שלך. כמונו. אני פוגש מבני העיר ולא יודע מי צריך לנחם את מי. הם אותי או אני אותם. אבא, אתה בשנות חייך הקדושים עשית מה שאחרים עושים במשך 120 שנה”.