רס”ן ג’לאא אבראהים, שנפל בקרבות בעזה, יובא היום (שני) למנוחות.
אחיו, גזאא אבראהים, סיפר בריאיון לתוכנית ‘קלמן ליברמן’ ברשת ב: “אחי הקטנצ’יק ג’לאא, לוחם אמיץ. עם כל הניצחונות שיש לו, בני עוולה הצליחו לירות לעברו טיל נ”ט והוא נפל על ההגנה על המולדת. הסטטיסטיקה לא מדלגת מעל אף אחד ולצערנו זה תורנו. נמשיך את הדרך שלו ונמשיך ללבוש מדים, כולנו מתחת לאלונקה”.
הוא סיפר: “ג’לאא ילד מוצלח מאוד, בן 25, לנצח יישאר צעיר. הוא תמיד שאף הכי גבוה שיש. לצערנו אנחנו משפחה שמכירה את השכול. שכלנו את סבי בהיתקלות בטולכרם, שם קיבל את תעודת המופת. אבי המשיך את המורשת בגידול בניו – אנחנו 11 ילדים בבית שמבינים שצריך להגן על המולדת”.
האזינו לריאיון המלא ברשת ב’:
“החינוך שלי, של אחיי ושל ג’לאא הוא שדגל ישראל התנופף אצלנו כל הזמן בבית. כולנו ידענו מהיום הראשון שנהיה חלק מהגנה על המדינה. אנחנו שישה אחים וחמש אחיות. האחיות מתעסקות בעולם החינוך והאחים כולם בצבא – השניים הגדולים במשטרת ישראל ובמג”ב, ואנחנו ארבעה קציני הנדסה. היינו ארבעה ‘מוהנדסים’, היום לצערי שלושה”.
הוא המשיך: “קשה לאמא אבל אנחנו תמיד מחזקים אותה. אנחנו עם החיזוק של עם ישראל ואני מקבל אין ספור הודעות. אני שולח חיזוקים לגדוד 601, פלוגה ד’ של אחי – שימשיכו לנצח, אנחנו סומכים עליהם, יש להם הרבה במה להתגאות. הם חזקים מתמיד ואנחנו חזקים מתמיד”.
על הפעם האחרונה בה פגש את אחיו סיפר: “פגשתי אותו בערב חג הקורבן, הוא ניסה להפתיע את אמא. דקה לפני החג, התבשרנו על תקרית הנמר”ה ונסענו לנחם את המשפחות. ג’לאא הספיק לעבור בבית ולחבק את המשפחה ומאז לא ראינו אותו. המשפט האחרון שהוא אמר לנו היה – ‘צריכים אותי, זאת השעה שלנו. אנחנו ניפגש בשמחות’. משם הוא טס לעזה אז חוץ מלאחל לו בהצלחה, אף אחד לא חשב לעצור אותו”.
“ג’לאא בזכותי או באשמתי הוא המשיך את הצבא אחרי שנפצע במהלך הכשרתו לקצונה”, נזכר. “ישבתי עליו חזק (-שיחזור לשרת) למרות שהוא ידע שהוא ימשיך בצבא. אני הייתי בטוח שהוא יגיע להיות מ”פ, וכמובן שהוא קיבל את הזכות כי מגיע לו. מהיום הראשון שלו בתפקיד הוא נכנס ללחימה. אצלנו קוראים לו מ”פ עזה – אין לו משרד, הוא מהיום הראשון על הנמר”ה בעזה”.