גם שלושים שנה אחרי: דמותו ומשנתו של הרבי נוכחוֹת בחיי העם

ביום שלישי הקרוב נציין את יום ההילולא השלושים של הרבי מליובאוויטש. המחשבה על שלושים שנה שחלפו מאז אותו יום מר, מפלחת את הלב. כמה חסרים לנו בעת הזאת דמותו המאירה, קולו הצלול, עצותיו הקולעות וניתוחו הבהיר את בעיות הדור.

ועם זה, דווקא בעת הזאת אנחנו רואים עד כמה דמותו ומשנתו נוכחוֹת בחיי העם. הציבור הרחב כאילו גילה רק בעשורים האחרונים את אוצרותיו הכבירים. עוד ועוד חוגים מוצאים עניין גובר והולך בתורתו, ברעיונותיו, בתפיסתו את שאלות החיים של העם היהודי בזמננו.

פתאום מתבהרים עומק חזונו ועוצמת הדרך שהִתווה.

קשה לקבוע מה הם הגורמים לתופעה הזאת. אולי זו ההצלחה הבלתי-נתפסת של מפעל השלוחים, שהוכפל ושולש והגיע לממדי ענק דווקא בשלושים השנים האלה. המפעל הזה – שכולו מסירות נפש והקרבה אין-סופית למען עם ישראל – מתרחב והולך משנה לשנה, במנוגד לכל התחזיות וההערכות, והכול מכוחו של הרבי.

יהדות בוטחת בעצמה

ואולי זו ההתאמתות המדהימה של הדברים שאמר. כמה זעק הרבי והתריע על ויתורים ונסיגות ועל ניהול משא ומתן עם ארגוני הטרור. בדם ליבו הזהיר כי שיחות אלה יעודדו את הטרור ויגבירו את הלחץ העולמי על ישראל. הוא הפציר בקברניטי המדינה שלא לוותר על שטחי ארץ ישראל, כי כל שטח שיימסר לידי אויבינו ישמש בסיס למתקפה נגדנו. למרבה הצער לא שעו לו, וכל אזהרותיו התממשו עד תום.

בעולם של ראייה כיתתית ומגזרית, הרבי ראה לנגד עיניו את העם היהודי כולו. שנתו נדדה מן הקושי להעניק חינוך יהודי במרוקו ומהעדר מקווה בניו-זילנד. טרדו את מנוחתו מחסור בתשמישי קדושה בברית-המועצות ואי-אפשרות לאפות מצות באיראן. הוא רתם את חסידיו לאתגרים האלה, ולצידם הפעיל כל גורם אפשרי למען טיפוח חיי היהדות ברחבי תבל.

נוסף על כל אלה ייצג הרבי תפיסת יהדות בוטחת בעצמה, שאינה נבהלת מהעולם החיצוני ומהתקדמות המדע והטכנולוגיה. הוא לימד גאון יעקב מהו. ללכת בלבוש יהודי בכל פינה בעולם, בלי להסתתר ובלי להתבייש. להניח תפילין בחוצות הערים. להציב חנוכיות בכיכרות הראשיות ברחבי תבל. והתברר שהעולם מעריך זאת ומכבד את היהדות ואת נושאי דגלה.

יום התחזקות

התפיסה הזאת מעוררת יותר ויותר עניין. רבים מנסים לרדת לשורשה ולעומקה.

מנין הכוח הזה? מהיכן שואבים עוצמות לצאת למקומות הנידחים ביותר, לגדל שם ילדים יראי שמיים, ולהפוך לאבן שואבת להמונים?

מקורה של הגישה הזאת בתורתו המעמיקה של הרבי, המציגה תפיסה של שלמות – שלמות בין כל חלקי התורה, בין התורה ובין העולם ובין האדם לבין בוראו. נקודת האחדות והשלמות הזאת היא המאפיינת את משנתו הרוחנית של הרבי, והיא המושכת אליה רבים כל-כך.

יום ההילולא ג’ בתמוז הוא זמן להתחזק בהליכה בדרכו, ללמוד יותר את תורתו ולפעול להגשמת ייעודו המרכזי של דורנו – הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.