האם ספדה לבנה היחיד בדמעות: אהבת את המדינה, היית הכל עבורי
סמדר לוגסי ספדה היום (חמישי), בהלוויה שנערכה בראש פינה, לבנה היחיד, סרן איליי אלישע לוגסי הי”ד שנפל בקרב ברצועת עזה. בזמן הלוויה נשמעו אזעקות ברחבי הצפון.
האם ספדה בדמעות: “הייתי גאה בכל הדרך שעשית, תמכתי בך בכל מה שרצית. רצית ללכת לקרבי, אמרת לי ‘אמא, צריך לחתום אצל עורך דין’. המשפחה אמרה ‘סמדי, אל תחתמי לו’, ואתה אמרת שחזרנו ‘אמא, את לא מקשיבה להם. זה אני ואת’, אמרתי: ‘כן ילד שלי, זה אני ואתה’. היום שהלכנו לעורך דין, בלב כבד וכואב, בכל חתימה הרגשתי שאני רועדת. החתימות לא נגמרו. אמרתי לי: ‘אמא, איזה לביאה את. קרח. אין אימהות כמוך בעולם’. רציתי להגיד לך ילד שלי שאני גאה בך על כל הדרך שעשית”.
היא המשיכה: “הלכתי כמו טווס נפוח מגאווה – אין נוצות ואין טווס. השארת חור, בור עמוק אבאל’ה. היית יוצא מעזה הייתי פורחת, חוזר הייתי קמלה, עכשיו אני רק קמלה. אני לא יודעת אם אוכל לפרוח בלעדיך אהוב שלי. היית הכל בשבילי. כמה אהבת אותי, כמה דאגת לי. רציתי שתלחם בשקט. שתעשה את מה שאתה אוהב לעשות. אבל בסוף החזרתי אותך בארון. כל הליווי היה דגלים שאהבת, היה חשוב לך לשים אותם באוטו ובתיק כי אהבת את המדינה.
“אתה איננו פה, אבל אתה איתנו תמיד. תמיד. תמיד כשאתה מתקשר אליי יש את השיר ‘גיבור של אמא תמיד תהיה לי מלך העולם עם החיוך הכי מושלם’. איזה חיוך מושלם היה לך. תראה כמה אנשים באו לכאן להיפרד ממך.
“כל מי שראה אותך התאהב בך. כל מי שראה אותך הוקסם ממך. נוח על משכבך בשלום גיבור שלי”.
בהמשך פנתה לחברתו של איליי אלישע, עדי – ואמרה: “אני מבטיחה שאהיה בשבילך כל הזמן, כל מה שתבחרי לעשות. את תבני בעזרת השם את החיים שלך ואני אהיה לצידך בהכל”.
סרן איליי אלישע לוגסי הי”ד נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין בקריית שמונה.
דורון שנפר, דובר עיריית קריית שמונה ומקורב למשפחה, סיפר ברשת ב’ על גבורתו של איליי: “איליי נפצע לפני שלושה חודשים ועשה הכול כדי לחזור לעזה. אמא שלו אמרה לו: ‘אני מעדיפה שתהיה פצוע, שאני אטפל בך בבית, מאשר תלך לחזור לעזה’, והוא השיב: ‘אני את הלוחמים שלי ואת החיילים שלי לא עוזב'”.
שנפר הוסיף: “הוא בן יחיד בלי אבא. לא רצו שהוא יתגייס לקרבי, הוא קיבל ערכים מבית אימו והפציר בה במשך חודשים שתאפשר לו להתגייס לקרבי, עד שהיא נכנעה והסכימה. זה מלח הארץ, זה פייטר, זה לוחם, זה גיבור, זה איש עם ערכים, איש של כיבוד אם, ילד שכל החברים חיכו לו”.
תגובות
אין תגובות