אבל בעולם הרבנות: הגאון רבי יהודה דרעי זצ”ל רבה של באר שבע

הגאון רבי יהודה דרעי זצ"ל, רבה הראשי של באר שבע במשך 27 שנה, וחבר מועצת הרבנות הראשית, נפטר לאחר זיהום חמור בגיל 66 • חולל מהפכה אדירה של תורה ויהדות בבירת הנגב •חיבר ספרים רבים בהלכה ובאגדה • אחיו אריה דרעי ספד לו: "צר לי עליך אחי, נעמת לי מאד!"
יוני גרין
ג' תמוז התשפ"ד / 09.07.2024 15:27

 אבל כבד בעולם הרבנות: במרכז הרפואי ‘הדסה עין כרם’ בירושלים נפטר  היום (שלישי), בגיל 66, הגאון רבי יהודה דרעי זצ״ל, רבה הראשי של באר שבע במשך 27 שנים וחבר מועצת הרבנות הראשית –  בעל מחבר ספרי ‘אמרי יהודה’ ו’אבני עזר’,  לאחר זיהום חמור.

רבים התפללו בשבועיים האחרונים לרפואתו וגדולי ישראל אף הוסיפו לו את השם ‘רפאל’ כסגולה לרפואה, אך למגינת לב בני משפחתו ומעריציו הרבים קרסו מערכות גופו והוא השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה.

מסע הלוויה ייצא בשעה 20:00 מהיכל ישיבת פורת יוסף בגאולה אל עבר בית העלמין סנהדריה בירושלים, שם ייטמן. 

הגאון רבי יהודה דרעי זצ”ל נולד במקנס שבמרוקו בב’ אב תשי”ז, לאביו רבי אליהו דרעי ז”ל ולאמו מרת אסתר ע”ה.

הוריו התגוררו באחד הרבעים החדשים המבוססים בעיר, והושפעו מהתרבות הצרפתית. האב היה בעל עסק חייטות מצליח, והמשפחה ניהלה אורח חיים מסורתי.

בגיל 5 החל ללמוד בבית הספר ‘אוצר התורה’ ששילב לימודים כלליים עם לימודי קודש. בהיותו בן 10, עלתה המשפחה לישראל בגל העלייה שהחל עם סיום מלחמת ששת הימים, והשתקעה בבת ים.

עם עלייתם לארץ נשלח ללמוד בבית ספר ממלכתי דתי בראשון לציון, אך הפסיק לבקר בו לאחר חודש בשל קשיי השתלבות. לאחר כחצי שנה של חוסר מעש, שבהם כמעט ולא עזב את ביתו בשל חששם של הוריו שיושפע מהשכונה שהפשע והנחשלות פשו בה, שוכנעו הוריו על ידי ‘חבר הפעילים’ שפעלו בקרב העולים החדשים, להכניס אותו ואת אחיו הצעיר אריה ל’מתיבתא’ חרדית בחדרה שכללה פנימייה. כאשר נסגרה הפנימייה הוא עבר יחד עם עשרות מתלמידיה לישיבת ‘ פורת יוסף’ ובהמשך עבר לישיבת ‘עטרת ישראל’ הליטאית.

בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו הרבנית מרים, בתו של רבי יצחק טולדנו זצ”ל.

תחילה כיהן כרבה של שכונת רמות בירושלים, שם גם עמד בראשות כולל אברכים ‘קול יהודה’.

בשנת תשנ”ז התמנה לרבה הראשי של העיר באר שבע ומתוקף כך מונה גם כחבר מועצת הרבנות הראשית. במסגרת זו שמש כיו”ר הוועדה למועצות דתיות, סת”ם, מילה ומיסיון ויו”ר ועדה לאישור מועמדים לבחינות בדיינות.

בשנת תשס”ה התמודד לתפקיד רבה הראשי של תל אביב-יפו מול הגאון רבי ישראל מאיר לאו אולם הפסיד. .

בשנת תשע”ד  הגיש את מועמדותו לתפקיד הרב הראשי הספרדי של ירושלים, אך פרש לפני ההצבעה.

בשנה האחרונה עלה שמו כמתמודד על כהונת הראשון לציון והרב הראשי הספרדי.

מספריו:

אמרי יהודה – ילקוט מאמרים ושיחות מוסר מדברי רבותינו בש”ס ובמדרשי חז”ל (2 חלקים).
אמרי יהודה – הגדה של פסח.
אמרי יהודה – הנישואין בהלכה ובאגדה.
אבני עזר – על שולחן ערוך (2 חלקים).
שו”ת משנת עזר – על שולחן ערוך.
חגים וזמנים – ילקוט מאמרים ופסקי הלכות על סדר המועדים (2 חלקים).
וזאת ליהודה – אסופת מאמרים, פסקי הלכה, תקנות והנהגות, אגרות ומכתבים.
נתיבי הוראה – הלכות איסור והיתר.

זכה והותיר אחריו דור ישרים מבורך: 10 ילדים, בנים ובנות, חתנים וצאצאים. בניו נישאו  לבנות הראש”ל הגאון רבי יצחק יוסף והגאון רבי אברהם יוסף רבה של חולון.

אחיו: יו”ר ש”ס ח”כ אריה דרעי, עו”ד שלמה (מומו) דרעי, הגאון רבי ניסים דרעי רב שכונת בית וגן בירושלים וראש כולל ומכון ‘ראש פינה’, ואחותו חנה, אשת הגאון רבי שלמה בן נעים.

אחיו, יו״ר ש״ס, ח”כ אריה דרעי, ספד לו:

“בלב מורתח מצער ויגון אני מבכה את הסתלקותו בטרם עת של אחי הגדול, עטרת ראשי, גדול בתורה, גדול בדיינות, גדול במידות, מקים עולה של תורה, הגאון הגדול רבי יהודה דרעי זצ״ל, רב וראב”ד העיר באר שבע וחבר מועצת הרבנות הראשית.

היה לי כדמות אב, אח גדול, חבר נפש וידיד אמת בכל משעולי החיים. תמיד חיזק, עודד ונסך אמונה. חלל עצום נפער בליבי, בלב המשפחה כולה, ובלב אלפי תלמידיו ושומעי לקחו.

עלינו יחד עם משפחתנו בגיל 10 ממרוקו, וכבר כנער צעיר בבת ים חתר כנגד הזרם ללמוד במוסדות תורניים, ובזכותו למדנו יחד במתיבתא בחדרה ובישיבת פורת יוסף בירושלים. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת עטרת ישראל.

רבי יהודה אהב את התורה, יגע בה והשקיע בה את כל כישוריו ושאיפותיו. עלה והתעלה במעלות התורה וההלכה והתמנה לרבה של שכונת רמות בירושלים ועמד בראש כולל אברכים ׳קול יהודה׳. זכה לקרבתו המיוחדת של מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק״ל שראה בו כבן ממש, העריך את תורתו ונשלח על ידו להתעטר בכתר רבנות העיר באר שבע, בירת הנגב.

בכל שנות כהונתו הרבות כרב ואב״ד העיר, חולל מהפכה אדירה של תורה ויהדות, עמד על משמר הכשרות ורבים השיב מעוון. בזכות נועם הליכותיו ומתק שפתיו ידע להאהיב את היהדות על שומעי לקחו ולקרב רבים לאביהם שבשמיים.

היה סמל ומופת לרב בישראל הבקיא בכל מכמני התורה וההלכה ויעידו על כך שלל ספריו וחיבוריו התורניים. העמיד את הדת על תילה ללא כל פשרות, אך דעתו היתה מעורבת עם הבריות, בהקשבה ומציאת שבילי זהב למניעת מחלוקת. מעלותיו אלו הביאו לדבר בו נכבדות כמועמד למשרת הראשון לציון והרב הראשי לישראל.

היה תפארתה וגאוותה של העיר באר שבע. הסתלקותו בטרם עת היא אבידה ענקית לאלפי תלמידיו, לעולם הרבנות בישראל ולמשפחתנו היקרה.

זכה להקים משפחה לתפארת, דור ישרים מבורך, בנים וחתנים תלמידי חכמים ויושבי על מדין הממשיכים את דרכו בעולם התורה והרבנות.
גדול כים שברנו, מי ירפא לנו”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות