כשרואים את הזלזול בדרג המדיני, מבינים לבד איך צלחה מתקפת הטרור

מהרגע שהחל הטבח בדרום, רבים מאזרחי ישראל תוהים ותמהים איך הגענו למצב שארגון טרור לא הכי גדול הצליח להפתיע את מדינת ישראל, שמתפארת לא אחת ובצדק בגדולתה ובעוצמתה.

אך התמיהה הגדולה יותר היא איך ארגון הטרור עדיין מצליח להחזיק ראש מעל המים וממשיך לחיות ולבעוט גם אחרי שמונת חודשי לחימה.

ישנן סיבות רבות לחוסר המחץ ולמצב המדשדש והדי מייאש שישנו בעזה. יהיו שיאמרו שביידן ומדיניותו אשמים, ישנם שמוכנים להישבע (ולהפגין) שביבי גרם לכל תחלואי עזה, ורבים טוענים שראשי הצבא והמודיעין הביאונו עד הלום. לא מן הנמנע שכל האופציות נכונות, אך כיום אני רוצה להתייחס לאחד הכישלונות המהדהדים והמסוכנים במלחמה הנוכחית.

לפני כשבועיים הודיע דובר צה”ל דניאל הגרי, תוך כדי התמרון הקרקעי וללא שום התראה מוקדמת, כי בין השעות 8:00 עד 19:00, תתקיים הפוגה טקטית בפעילות הצבאית ברפיח לצרכים הומניטריים. הודעת הדובר נתקלה בביקורת חריפה ומוצדקת, הן מצד הציבור והן מצד כלל הגורמים המדיניים. פוליטיקאים התראיינו והבהירו שהדבר לא מקובל עליהם, ואף יכול להוביל לפירוק הממשלה. הרעש עשה את שלו ומיד ראש הממשלה הבהיר שהדבר אינו מקובל עליו ונעשה ללא ידיעתו. דובר צה”ל חזר בו מדבריו.

•

הבוקר, אזרחי ישראל התעוררו לעוד החלטה מרתיחה. השב”כ וצה”ל החליטו לשחרר לחופשי, ללא שום תמורה, את מנהל בית החולים ‘שיפא’, המחבל מוחמד אבו-סלמייה. לא פחות ולא יותר, מכל אלפי האסירים הביטחוניים שהובאו מעזה, דווקא את מי שניהל ופיקד בידיעה על כל הטרור שיצא מבית החולים מצאו לנכון לשחרר.

ושוב הפוליטיקאים מימין רתחו וזעמו, כשהשר לביטחון פנים אף האשים ישירות את ראש השב”כ רונן בר בביצוע הכשל המוסרי, גם הפעם ראש הממשלה ושר הביטחון הנפיקו הודעות כי המהלך בוצע ללא הסכמתם וידיעתם.

בימים כתיקונם, חיכוכים בין הדרג המדיני לדרגים הצבאיים והמודיעניים אינם תופסים מקום וקשב רב בציבור, אך בשעת מלחמה, כשחושי האנשים ומיתריהם מתוחים, אי אפשר שלא להבחין במלחמת הכוח שיש בין ראש הממשלה לרמטכ”ל ולראש השב”כ.

בזמן מלחמה, הדבר הבסיסי והעיקרי בהשגת ניצחון הוא תיאום עמדות וידיעת מקומו של כל אחד. במדינתנו, הסדר הנכון הוא שראש הממשלה והקבינט עומדים בראש המערכת ונותנים את ההוראות לראשי הצבא והמודיעין, שמחויבים לבצע את כל ההנחיות של הדרג המדיני, ללא שום שינוי.

משתי ההחלטות של הרמטכ”ל ושל ראש השב”כ עולה תמונה קשה של חוסר תיאום והפקרות ביצועית, שאיננה מקובלת ומובנת בשום מצב, לא כל שכן בזמן מלחמה. במדינה מתוקנת איש אינו יכול לבצע דברים ומהלכים קריטיים ללא הוראת הדרג המדיני.

כשאנחנו רואים את העזות של ראשי המודיעין והצבא ואת הזלזול שלהם בדרג המדיני, ניתן להבין לבד איך ומדוע הגיעה מתקפת הטרור שנחתה עלינו בשמחת תורה.

אף מדינה לא יכולה לאפשר לגורמי המודיעין והצבא לעשות ככל העולה על רוחם, חייבת לבוא תגובה קשה ומהירה מצד הדרג המדיני כשגם פיטורי ראש השב”כ והאחראים למחדלים חייבים להיות על השולחן. אמנם ראש הממשלה הנחה את ראש השב”כ למסור לו תוך יממה תשובות על מחדל שחרור המחבל המתועב, אך האם באמת יצא מזה משהו ומישהו ישלם מחיר? מסופקני.

בינתיים כולנו לומדים עוד שיעור במסמוס מלחמה.