שר הביטחון יואב גלנט הציג היום (שני) בפני חברי ועדת החוץ והביטחון את צורכי הצבא נוכח מלחמת חרבות ברזל והנפגעים הרבים שגבתה – במהלך הדיונים על חוק הגיוס.
גלנט אמר: “הגעתי לכאן בתאריך סמלי, היום ה-1.7, היום השירות מתקצר מ-32 חודש ל-30 חודש באופן אוטומטי, במקום לעלות מ-32 חודש ל-36 חודש כפי שהנחתי בתזכיר הצעת החוק לפני כארבעה חודשים. מדוע הנחנו את זה? כי אנחנו צריכים חיילים.
“הייתי אתמול ברפיח, פגשתי הרבה מאוד אנשי מילואים וסדיר שמוכנים לעשות כל דבר, אבל הם מצפים לסולידריות מאיתנו. אני חושב שיש פה גם עניין ערכי – במציאות שאנחנו נמצאים בה, שאיבדנו למעלה מחטיבה, אי אפשר לפתור אוכלוסיות שלמות משירות, ברוח הזאת אני פועל מתחילת תפקידי.
“פעלתי גם מלמטה וגם מלמעלה, ישבתי עם הנציגים של המפלגות השונות, ניסינו להגיע לגישורים מכל הסוגים והמינים וגם לעניין הזה לא הצלחנו למצוא פתרון.
״תראו באיזה מצב אנחנו נמצאים – אנחנו צריכים יותר חיילים, החיילים האלה צריכים לבוא מתוך הארכת השירות הסדיר, מתוך מילואים, ומתוך אוכלוסייה חרדית שתלך ותתגייס בקצב הולך ועולה. עכשיו מה המצב בפועל – הממשלה לא מביאה את ההחלטה על 36 חודש, זה הונח כתזכיר חוק על ידי בחודש פברואר אם אינני טועה. משרד האוצר מוביל את ההתנגדות ל-36 חודש משיקולים משקיים, משרד המשפטים והיועמ”ש למעשה מערימים קשיים וכשאנחנו ביקשנו להגדיל את גיל הפטור בשנה, אז מאפשרים לנו את זה על רקע הערך השוויון, מאפשרים לנו רק לשלושה חודשים, עד שאתה גומר את החקיקה כבר נגמרה התקופה.
“כאן בועדת חוץ ובטחון גם כן לא הצלחנו להגיע להסכמה, והיום אנחנו משחררים 6,700 אנשים מסד”כ המילואים. כל הווקטורים פועלים בכיוון הפוך ממה שאנחנו צריכים – בניגוד למטוסים ופצצות, חיילים אי אפשר להביא מחוץ לארץ.
״אני באתי לכאן קודם כל בשביל להגיד לכם, חבריי, חברי הכנסת – מערכת הביטחון וצה”ל הם לא גוף של מישהו אחר, הם לא שייכים לאיזו מפלגה, הם שלנו, של כולנו, כולנו שותפים, מכל סיעות הבית, מכל המקומות ואנחנו צריכים את החיילים. עכשיו החיילים מוכנים, אבל הם רוצים רוח גבית, הם רוצים הצטרפות, הם רוצים אהדה, ואני רואה את זה בכל מקום שאני פוגש את חיילים, ולכן אני שם את הנושא הזה על הפרק”.
לדבריו, “דרושים לצבא מיידית עוד 10,000 חיילים”, זאת בשל העובדה 671 חיילים נפלו מאז ה-7 באוקטובר ו-4,000 חיילים נפצעו.
לדברי שר הביטחון, יש חיילי מילואים שמשרתים כבר 200 ימים וישנה שחיקה שמורגשת בקרב המילואימניקים.
גלנט הפתיע את הנוכחים בדיון הסגור כשאמר שאולי עדיף להעביר “תקנות ולא חוק גיוס”.
גלנט הסביר: “בצה”ל אומרים שיכולים לגייס בשנה הקרובה עוד 3,000 חרדים בנוסף ל-1,800 שכבר מתגייסים. סיכמנו בינתיים עם החרדים שנעלה כל שנה בעוד 5% ונגיע ל-50% מהשנתון בחמש שנים”.
מלשכת שר הבטחון נמסר כי הפרסום הטוען כי שר הבטחון הציע כביכול כי נושא הגיוס יעוגן בתקנות – הוא שקרי. “שר הבטחון רואה חובה לכך שהגיוס לצה”ל יהיה מקובל על כל הסיעות הציוניות ועל המשרתים בצה”ל”.
לפי דיווח ב’כאן חדשות’, משרד המשפטים ומשרד הביטחון הודיעו אתמול כי הם בוחנים אם יש צורך להוציא צווי גיוס רנדומליים לחרדים בעקבות פסיקת בג”ץ. השבוע תתקיים ישיבה של שני המשרדים, כדי לנסות להבין כיצד עליהם ליישם את פסק הדין בעניין חובת הגיוס.
בשבוע שעבר, בג”ץ קבע פה אחד בהרכב של תשעה שופטים כי אין מסגרת חוקית שמאפשרת לא לגייס תלמידי ישיבות לצה”ל. בג”ץ קבע שאין סמכות בדין לייצר הפרדה ועל כן על המדינה לפעול לגיוס חרדים. בנוסף קבעו שופטי בג”ץ כי כשאין סמכות לפטור מגיוס, אין סמכות גם לממן מוסדות שתלמידיהם לא מתגייסים.