“ואני מסתכל, ואני רואה את אמא שלי בוכה בפני כל עם ישראל” • צפו

רביב דרוקר: תנחומים על מות אחיך בקרב, ישראל יודקין, ספר לנו קצת עליו ועל נסיבות מותו.

דובי יודקין: אז קודם כל ישראל גדל בבית חרדי, אנחנו משפחה חרדית בכפר חב”ד, ארבעה אחים משרתים.

דרוקר: כולל אותך, שמשרת גם בימים אלו.

דובי: כן, אני מ”פ, רב סרן במילואים בצפון. ישראל, האח הכי קטן, היה סמ”פ בגדוד ‘נצח יהודה’, נהרג בצפון רצועת עזה מירי צלף.

דרוקר: ואתה בא לפה כדי לנהל את המאבק כדי שעל המצבה תיכתב המילה הי”ד, ה’ יקום דמו, מערכת הבטחון כרגע מסרבת. למה זה כל כך חשוב לכם דווקא המילה הזאת?

דובי: אז קודם כל האותיות הי”ד זה אותיות שהן ביטוי בעם היהודי, על כל נופל שנפל בגבורה מול אויב, זו מסורת והלכה יהודית בת אלפי שנים. הפירוש של זה: ה’ יקום דמו, ה’ יעשה את הנקמה, במקום שאנחנו ננקום – ה’ ינקום בשבילנו, והפירוש השני הוא שה’ יקים את דמו, כלומר יקים אותו לתחיה. וזה מושג יהודי כל כך פשוט, זה גם לא המאבק שלנו בשביל ישראל, זה המאבק של כל עם ישראל! אני אומר לך, איפה שאנחנו רק לא הולכים, כל המדינה, כל העם, אפילו בכנסת היתה החתמה על עצומה של ח”כ יוליה מלינובסקי, כל! הכנסת חתמה! כל המפלגות!

רביב: אומר משרד הבטחון, לפי מיטב הבנתי, אנחנו חוששים ממצב שבו כל אחד ינסה להכניס שינוי קטן בנוסח של המצבה ולכן אנחנו רוצים אחידות וייחדנו אזור אישי במצבה. אם אני מבין נכון זה יותר לכיוון הרגליים, לא עלינו, ששם כל אחד יכול להכניס איזה טקסט שהוא רוצה. מה הבעיה שלכם עם העניין הזה?

דובי: קודם כל, זה בניגוד להלכה היהודית לשים על הרגליים…

רביב: אה, יש הלכה יהודית מפורשת איפה זה צריך להיות?

דובי: כן, כן, זו הלכה יהודית מפורשת, בעזרת ה’ נגיע גם לפרסם את זה, אני אוסף פשוט את כל זה, כי פשוט יש לכל אחד את הרבנים שלו, אני רוצה להוציא מסמך שכולל את כולם. גם הרבי מליובאוויטש אמר את זה שזה ממש חשוב, בכל פעם כשאומרים הי”ד זה מעלה את הנשמה ללמעלה וזה נותן מנוחה לנשמה. דבר נוסף: כשמשרד הבטחון מדבר על אחידות, אתמול ראיינו את אלי בן שם באחד הערוצים…

רביב: יו”ר ‘יד לבנים’…

דובי: נכון. והוא אומר במפורש שהיום בתי הקברות נראים כמו קרקס, כל אחד עושה שם מה שבא לו… ומשרד הבטחון בעצמו, אוקי? אישר לפני כמה שבועות במשפחה שכולה מהקהילה הלהטבי”ת, לכתוב ‘אמא אמא ואבא’. עכשיו, לא עשו להם שום בעיות, ברגע שהם ביקשו את זה – הם קיבלו את זה באותו רגע. בלי כינוס וועדה, לא שר בטחון, לא ח”כים, פשוט כיבדו אותם.

רביב: בלי להביע עמדה על הבקשה שלכם, אני לא בטוח שזה אותו הדבר…

דובי: פה זה בקשה פרטית, אנחנו מדברים על בקשה שכל עם ישראל אומר אותה, ואני אומר לך משהו פשוט: כל כך הרבה משפחות פנו אלינו מאז שפנינו לתקשורת, שהם גם ביקשו את זה ממשרד הבטחון אבל למשפחה שכולה, באמת, אין לנו את היכולת הנפשית הזו להתמודד מול משרד, מול גופים כאלו, ויש כל כך הרבה משפחות שכולות שאומרות לנו: ‘תקשיב, פשוט וויתרנו’.

רביב: משפת הגוף אני חושב שלימור עומדת לתמוך בך…

לימור לבנת: לגמרי. קודם כל נכון שיש נוסח אחיד, כדי שתהיה אחידות מסוימת ושלא כל משפחה תכתוב מה שבא לה. אבל ה’ יקום דמו, זה באמת נוסח יהודי. מצד אחד, אנחנו רוצים לגייס את החרדים ומצד שני אנחנו אומרים ‘לא, לא, לא… נסתפק ב’זכרונו לברכה’, וז”ל, וה’ יקום דמו לא.

רביב: ומה תכתבי על חייל דרוזי?

לימור: אין שום סיבה בעולם, אפשר לחלוטין, לדעתי משרד הבטחון צריך לנהוג בשכל, לנהוג בתבונה ולאפשר את הדבר הבאמת כל כך הגיוני הזה, כל כך יהודי הזה, כי אחרת זה באמת יהיה חוסר שכל.

מגי אוצרי: קודם כל אני ממש מצטערת. ודבר שני, אני רוצה להגיד, וסליחה שאני לא מסכימה. הלב יוצא אליכם, אבל לפני כמה חודשים, כשסמל רון שרמן נקבר אמא שלו רצתה לשים על המצבה את הטקסט הבא: ‘רון שרמן נחטף הופקר והוקרב בעזה על ידי ממשלת המחדל באסון שבעה לאוקטובר’, לא נתנו לה.

לימור: זה הבדל עצום.

מגי: מי מחליט מה ההבדל? זו משפחה שכולה, איבדה את היקר לה מכל, ודבר נוסף אני רוצה להגיד: חייל, כשהוא מתגייס לצה”ל, יש חוזה בינו לבין הצבא, הוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה. הוא חי ומת כחייל.

רביב: אבל הוא לא משתחרר מהחוזה אחרי שהוא הקריב את חייו?

מגי: אני חושבת שהמשמעות של צה”ל זה שאנחנו מפסיקים להיות דתיים, חילונים, ימניים, שמאלנים, בשניה שאנחנו נכנסים לצבא.

שרי רוט: בדיוק בגלל זה חרדים לא באים לצבא! בדיוק בגלל מה שאת אומרת! כי אנחנו מפסיקים להיות חרדים, יהודים… אנחנו מדברים על העם היהודי, אנחנו לא מדברים על סתם מישהו שכתב נוסח או דקלום בחרוזים!

מגי: יפה, אני גם הפסקתי להיות חילונית כשנכנסתי לצבא.

דובי: אני יכול להקריא משהו מהאתר של משרד הבטחון?

רביב: כבר תקריא אותו, גיל שניה.

גיל תמרי: יש נוסח! יש נוסח שחיילים שנפלו ממלחמת העצמאות ועד היום זה הנוסח שמופיע על המצבות. אין שום סיבה בעולם לשנות אותו, ואני מסכים עם מגי, שברגע שמישהו מתגייס לצבא, בצבא אנחנו לא עושים פוליטיקה, אנחנו לא משנה אם אנחנו חילוניים, או דתיים, אם אנחנו מהקהילה הלהט”בית…

שרי: טוב שאמרת את זה! טוב שאתה אומר את זה…

גיל: כולם צריכים להיות אותו דבר… הלב יוצא, באופן אישי אני הייתי אומר ‘כן’, כן, תשים על המצבה מה ש…מגיע לכם. אבל אנחנו חייבים לשמור על העקרון הזה… גם דרוזים, וגם מיעוטים אחרים, ירגישו טוב.

שרי: חרדים, תקשיבו למה שאומר גיל תמרי, כתב נכבד!

דובי: טוב, אז מדברים עכשיו כל הזמן במדינה על ‘גיוס חרדים, גיוס חרדים’. וש’יעשו את ההתאמות’. אחי התגייס לגדוד חרדי! אני גם שירתתי בסדיר בגדוד החרדי.

אני אקריא לך מהאתר של משרד הבטחון למה הוא מתחייב כשהוא מגייס חרדים: “גדוד הנחל החרדי ‘נצח יהודה’ הוקם לפני 15 שנה, בשיתוף עם הרבנים, במטרה לאפשר שירות צבאי קרבי בצה”ל לצד שמירה מלאה על אורח החיים החרדי!” זה החוזה! של משרד הבטחון! שהוא גייס את אח שלי!

“עכשיו, אם משרד הבטחון לא מאפשר לנו את אורח החיים החרדי, זה אורח החיים שלי! זו המצבה! יתירה מכך אני אגיד לכם, שכשאח שלי נפל הגיעו נציגי הצבא למשפחה, לכפר חב”ד, ההורים שלי אנשים חרדים, אמרו להם: ‘אנחנו אנשים פשוטים, איבדנו את היקר לנו מכל, אנחנו לא רוצים להיות בקונפליקט אנחנו לא אנשים של מלחמות. האם נוכל להסתדר? נציגי הצבא אמרו במפורש, בפה מלא, להורים שלי: ‘כל בקשה שתרצו תקבלו’!

“היו הרבה קונפליקטים שהצבא עשה התאמות, גם בלוייה ואחרי שלושה שבועות שנציגי הצבא, צדיקים, ליוו אותנו, יש קצינה שמלווה אותנו, הגיעו נציגים של משרד הבטחון: ‘שלום, לא, אנחנו משרד הבטחון, אנחנו לא קשורים לצבא, יש לנו את העניינים שלנו, מה שהתחייבו לכם לא יקום ולא יהיה’.

“ואני אומר לכם, אני רב סרן במילואים, מ”פ, לפני יומיים מוצא את עצמי במשהו מאד גדול בצפון, על מדים, באמצע הלילה בא אלי חבר עם פלאפון ואומר לי ‘תקשיב, הנה אמא שלך מתראיינת בטלויזיה’. ואני מסתכל, ואני רואה את אמא שלי בוכה, בפני כל עם ישראל. איבדתי אח, לא מספיק ששכלתי אותו, אני מגיע ליום השלושים, שזה יום חמישי האחרון, המצבה חלקה! זה מה שהמדינה נתנה לי אחרי 12 שנות שירות? למשפחה שכולה? מצבה חלקה! אמא שלי צריכה לבכות בפני כל עם ישראל!

“והדבר הכי משפיל בזה שמוציאים פה דוברויות משרד, ‘אנחנו בקשר עם המשפחה’, אין לנו למי לפנות במשרד הבטחון, אין נציג שיתן לנו לדבר איתו. אם עכשיו המשפחה רוצה להחליט על הנוסח הצבאי אין לנו איש קשר. אין לנו נציג בכלל, אנחנו לא יודעים. אין! אף אחד לא בקשר איתנו!

רביב: דובי אני אגיד לך מילה על זה. אני גם בעניין רון שרמן וגם בעניין הזה אני נורא לא מסכים עם העמדה הזו ש’אנחנו חיילים’ וצריכה להיות אחידות. לפחות במצבה, בעיני, כל אחד יכתוב מה שהוא רוצה. לא יקרה שום דבר אם מישהו חילוני ורוצה לכתוב שאלוקים בגד בו שיכתוב גם את זה, ואם הוא רוצה לכתוב שצה”ל בגד בו, או המדינה בגדה בו, לפחות במותם, בעיני, שיכתבו מה שהם רוצים. וזה רק בשם עצמי.

דובי: משפט אחרון: אתמול היה דיון בכנסת ושר הבטחון הנחה את הוועדה להתכנס, עברו 24 שעות, הוועדה לא התכנסה, אנחנו גם לא יודעים מתי היא תתכנס, אנחנו לא מחוברים לזה, אנחנו עדיין נשארים עם מצבה חלקה. זה פני המדינה! המצבה של נופל, של בן אדם שנהרג בשליחות המדינה, והמדינה נתנה לנו, המשפחה, מצבה חלקה! זה הפנים של המדינה. מצבה חלקה!

שרי: אני רוצה להגיד משהו: יש מסמך של משרד הבטחון שהושיבה את האלוף אליעזר שקדי ושם כתוב בפירוש שכשישבו עם גדולי ישראל, שאני יודעת מי הם, אז,  כשהקימו את נצח יהודה, הבטיחו להם הבטחות אבל הצבא הפר את האמון פעם אחר פעם. והנה הדוגמה!

רביב: בסדר גמור. אז לא נגייס חרדים.

שרי: תנסו…