לפני המאבק על הי”ד: המאבק שהצליח על המצבה של ‘התמים’

 לאחר שבן ציון גרינמן הי”ד נפל בקרב במלחמת ‘שלום הגליל’, החליט אביו לרשום על המצבה את המילה “תמים”, כינוי לתלמיד בישיבות ‘תומכי תמימים’ של  חב”ד.

לפי אתר COL-חב”ד, היה זה דבר לא מקובל, אך “אביו הודיע באופן נחרץ שללא מילוי בקשה זו לא תתקיים הלוויה”.

בן ציון גרינמן הי”ד נולד בשנת תשי”ז בקייב. בגיל 19 עלה לישראל, התקרב לחב”ד והחליט ללכת בדרכי החסידות. שלושה ימים לאחר עלייתו פנה לרב ומוהל שערכו לו ברית-מילה כדת וכדין וללא הרדמה. בן ציון סבל סבל נוראי ובמשך שבועיים שכב במיטתו. לחסידי חב”ד שבאו לבקרו והשתתפו ב”צערו” הוא השיב כי כעת הוא שמח שמחה גדולה ומרגיש יהודי “שלם”.

כך נכתב על נסיבות נפילתו בקרב, באתר ‘יזכור’:

“…בן ציון גרינמן התרועע עם חסידי חב”ד, הירבה לבלות במחיצתם עד שגמלה בו החלטה להתקבל לישיבת חסידי חב”ד בצפת, להתקדם בלימוד תורני ולקבל סמיכה לרבנות. מלחמת שלום הגליל קטעה את שאיפותיו. ביום 6.6.1982, יום פרוץ המלחמה, נקרא בן-ציון לשירות מילואים כמפקד נגמ”ש נושא מרגמה.

“חמישה ימים לאחר מכן, ביום כ’ בסיוון תשמ”ב (11.6.1982), לחמה פלוגתו בגיזרה המזרחית, בכפר שמדרום לבאב-אל-ואד. הפלוגה נכנסה לכפר בלילה ונתקלה באויב מחופר ועקשני שפתח עליה באש תופת. כמה מהחיילים התבצרו בתוך אחד הבתים ובן-ציון הוריד את המקלע מהנגמ”ש הפגוע וחיפה באש חזקה על חבריו. תוך כדי לחימה נפגע בן-ציון בצרור כדורים ונהרג.

“בן 25 שנים הוא היה במותו. סמל בן-ציון הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. השאיר אחריו הורים ואחות”.

לאחר שנהרג בקרב, החליט אביו לרשום על המצבה את המילה “תמים” והודיע באופן נחרץ שללא מילוי בקשה זו לא תתקיים הלוויה. הדבר הגיע עד לשר הביטחון דאז, שאישר בצעד חריג את בקשת האב.

אביו של בן ציון הי”ד קיבל את מותו בצורה כואבת במיוחד ועזב את הארץ לאוסטרליה.

ר’ שחר חנוך, חסיד חב”ד מצפת, הוסיף פרטים נוספים על אישיותו של בן ציון הי”ד: “הרב ראובן דונין ע”ה שאהב אותו יותר מבן הגיע במיוחד לצפת כדי להתוועד בישיבה, וכדי לראות אותו. על מצבתו נכתב תמים בתוך שמו כי זו הייתה הפשרה עם ראובן – שייצג את המשפחה. מבחינת ראובן היה: ‘אם לא תרשמו ‘התמים בן ציון’ אני אדרוש קבורה אזרחית’.

“מבחינת משרד הביטחון היה זה חוק ולא יעבור: אם תוסיף לו תואר זה יפגום באחדות, וכל הורה ירצה לרשום משהו אחר ויהיה בלאגן. הפשרה היתה שיכתב ‘תמים’ אבל אחר השם הפרטי וזה כאילו כינוי של הבן אדם”.

מאז ועד היום מקפיד אביו להגיע מספר ימים לפני מועד נפילת בנו לארץ ועורך סעודת התוועדות. למחרת היום עולים אנשי קהילת חב”ד לקברו בבית העלמין בחיפה.