כהונת הרבנים הראשיים, הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, צפויה לפקוע על פי החוק ביום ראשון הקרוב, לאחר שהוארכה פעמיים בהוראת שעה. תחילה בשל הבחירות המקומיות ולאחר מכן בגלל המלחמה.
בשל כך, שיגר עו”ד הראל גולדברג, היועץ המשפטי של הרבנות הראשית, מכתב לרב יצחק פרץ, זקן חברי מועצת הרבנות הראשית, בו בישר לו כי לעת עתה הוא יהיה זה אשר ימלא זמנית את תפקיד נשיא מועצת הרבנות הראשית – עד שייבחרו רבנים ראשיים חדשים.
המכתב נשלח בהתאם לחוק, לפיו כאשר אין רבנים ראשיים, ממלא זקן חברי המועצה את תפקיד נשיא מועצת הרבנות הראשית, ואילו את תפקיד נשיא בית הדין הרבני הגדול ממלא הוותיק מבין דייני בית הדין הרבני הגדול – הרב אליעזר איגרא.
אלא שהרב יצחק פרץ הודיע היום בתגובה כי הוא אינו מעוניין בתפקיד. במכתב ששיגר אל היועמ”ש של הרבנות הראשית כתב: “לאחר מחשבה, החלטתי ברורה ובהירה שלא לקבל מינוי זה על עצמי מסיבות השמורות עמדי”.
על כן, מי שעתיד לכהן כממלא המקום הוא הרב יעקב רוז’ה, רב העיר בת ים והחבר הוותיק ביותר במועצת הרבנות הראשית
עוד לפני הודעת הרב פרץ, עוררה העברת הסמכויות אליו התנגדות: עו”ד פרופ’ אביעד הכהן טען היום, במכתב דחוף ששיגר למשנים ליועצת המשפטית לממשלה וליועץ המשפטי של המשרד לשירותי דת, כי לא ניתן למנות את הרב יצחק פרץ לממלא מקום הרב הראשי – מכיוון שהוא אינו בקו הבריאות, ולא כשיר לכהן בתפקיד.
עו”ד פרופ’ אביעד הכהן כתב: “הגם שמצוות המחוקק היא שהסמכויות תעבורנה ל’זקן’ שבחברי מועצת הרבנות, ברור שבנסיבות האמורות לא לכך הייתה ונועדה כוונת החוק (ועל דרך ההשאלה, כמאמרו של ר’ נחמן מברסלב, שאף הולחן וצוטט בפסק דינו של בית המשפט העליון: ‘אתם אנשים כשרים אך לא לזאת הייתה כוונתי’, ובמקרה זה כוונת המחוקק”.
הוא הוסיף: “דומה שבנסיבות מצערות אלה, העברת הסמכויות לרב פרץ והפנייה אליו תמוהות ביותר, ואינן אלא ‘לעג לרש’, עשיית חוכא ואטלולא מכל ההליכים הקבועים בדין, כמו גם מתכון ל’משיכת זמן’ נוספת בקידום ההליכים לבחירת הרבנים הראשיים.
“אודה לכם אפוא אם תפעלו לאלתר להעברת הסמכויות למי מחברי מועצת הרבנות שכשיר למלא את מילוי המקום ואם תפעלו מיידית לפנות אליו על מנת שיודיע – עוד היום – האם בכוונתו למלא את פסיקת בג”ץ ולשקול מינוי נשים לאספה הבוחרת. כמו כן אבקשכם להביא תוכן פנייה זו לידיעת בית המשפט במסגרת כתב תשובתכם לעתירה”.
כאמור, במקומו יכהן הרב יעקב רוז’ה.
הקרב על הנשים
ביום שני יתקיים דיון בבג”ץ על הליך הבחירות לרבנים הראשיים. לקראת הדיון, בג”ץ התייחס השבוע לתום כהונת הרבנים הראשים ודרש לדעת האם ממלאי המקום של הרבנים הראשים מתכוונים למנות נשים.
בהחלטה שכתבו השופטים נאמר: “המשיבים יגישו הודעה מעדכנת בדבר זהות הגורמים שצריכים להפעיל את הסמכות לפי סעיף 7 לחוק הרבנות הראשית וכיצד בכוונת גורמים אלה לקיים את פסק הדין שניתן בבג”ץ”.
כבר בחודש ינואר השנה קיבל בג”ץ את עמדת ‘המרכז לקידום מעמד האישה ע”ש רקמן’ ופסק כי יש לשקול מינוי נשים בעלות השכלה הלכתית לאספה הבוחרת רבנים ראשיים תחת סעיף 7 (8) – “רבנים שימנו הרבנים הראשיים”.
בסמכות הרבנים הראשיים או ממלאי מקומם למנות 10 מחברי גוף בוחר.
אלא שלאחרונה מועצת הרבנות הראשית קיבלה החלטה לפיה לא תשקול מינוי נשים כחברות באספה במסגרת מינויים אלה – מה שמונע את קידום הליך מינוי חברי הגוף הבוחר.
בשל כך, מרכז רקמן הגיש עתירה חדשה הקוראת לחייב את הרבנות הראשית לקיים את פסיקת בג”ץ למנות נשים, ככל גוף מנהלי אחר בישראל הכפוף להוראות החוק. בג”ץ קבע כי יש לקיים דיון דחוף בנושא, שכאמור, יתקיים בשבוע הקרוב.
כניסה מהדלת האחורית
אלא שכאן הסאגה מסתבכת: מועצת הרבנות הראשית נבחרת כל 5 שנים, והכהונה של חברי המועצה הנוכחית מסתיימת ב-15 לספטמבר-י”ב אלול. כיוון שכך, גם כהונת ממלא המקום שימונה תפקע.
ומי יישאר? ישנם חמישה רבנים במועצת הרבנות הראשית שהם מינוי אוטומטי ואינו פוקע: ארבעה רבני הערים הגדולות והרב הצבאי הראשי. הרב הצבאי לא יכול לכהן כרב ראשי, ולשלושת הערים תל-אביב, חיפה וירושלים – אין רב.
מי נשאר לכהן כממלא מקום נשיא מועצת הרבנות הראשית? הרב יהודה דרעי, רבה של באר שבע, שיקבל שליטה על המועצה ויהפוך למעשה לרב הראשי, עד לבחירות – עם עמדת זינוק נחשקת.
הקב”ה עוזר לאריה דרעי? ראה שמלאכתו נעשית על אחרים.הוא, כמובן, מעדיף בחירות שיכניסו את אחיו אל כס הראשל”צ בדלת הראשית ולא בפרצה של החוק.
אבל תמיד טוב לברך על דבר טוב.