השר פרוש מזהיר: זה לא יצליח. מערכה עקובה, יהודים יעדיפו כלא

החלטת הבג”צ ביום אתמול, מבהירה בעליל כי אנו עוברים למסלול חדש. בפועל, התנהלות של שתי מדינות. מדינה אחת כפי שהיא נראית היום, והמדינה האחרת שתעמוד על מתכונתה הישנה, יתנו בה ללמוד כמו שהיה באותה שעה שבן גוריון הקים את המדינה.

נפתחה הגרלת דירה בהנחה: איך מוציאים זכאות? מי זכאי להשתתף?

אנחנו יודעים, וגם הבג”צ יודע היטב, כי אין ולא תהיה כל מציאות לכפות על לומד תורה שלא ילמד. בן ישיבה, שכל חייו וכל מגמתו היא לשבת בבית ה’, ללמוד ולעסוק בתורת ה’ תמימה, אי אפשר למנוע זאת ממנו.

היום הזה, לאחר שבג”צ טורף את כל הקלפים ועושה ככל העולה על רוחו, אנו חשים שאין לנו כיום במסדרונות הערכאות והמשפטים כל הגנה. אין בכל הרדיוס ולו אחד שמבין את המושג המקודש של תורה. אין אחד שישכיל כמה היא עקרונית היא הישיבה וההגות בתורה.

אבל גם אם אין מי שיבין זאת, עדיין קיווינו ומקווים כי ציבורית תהיה הבנה או הגנה ללומדי התורה ממי שעומדים בראש השולחן השלטוני, בדיוק כמו שאנחנו ידענו לעמוד לצידם כשהם היו זקוקים לנו.

אלא שהתמיכה הציבורית-שלטונית, היא הנושא השולי כאן. צריך לזכור כי מי שמרים יד נגד התורה ולומדיה הוא הבג”צ. הוא זה שגוזר גזירה ועושה מעשים אשר לא ייעשו. הוא האחראי לאבסורד הנורא הזה שלא היה כמותו מאז נוסדה המדינה, למשך 76 שנה.

כולם היו בדעה אחת שאי אפשר ללא לימוד התורה, ואי אפשר לגייס תלמידים ואברכים העוסקים בתורה.

זו היתה הבנה ברורה ובלתי נתונה בספק. ולא רק זה. עד היום, כל מה שהיהדות החרדית העלתה על הפרק, דברים שעמדו בציפור נפשה, התקבלו כחוק ולא יעבור.

אין זה סוד כי בשנים שלפני הקמת המדינה, כשהיו על כך בדין ודברים עם אגודת ישראל, הביעה אגודת ישראל את החשש מה יקרה אם לא יתנו לקיים את אורח החיים התורתי. ניתן למצוא ביטויים מגדולי ישראל שהיו בדעה כי אם לא יתאפשר ליהדות החרדית להתנהל כבימים ימימה, הרי שלא יקרה כלום אם המדינה לא תקום ולא תעמוד.

אגודת ישראל לא עמדה בדרכה של המדינה, רק בשל העובדה שהאומות המאוחדות הביעו הסכמתן להקמת המדינה, ועל כן הוחלט על ידי גדולי ישראל בדור ההוא שאגו”י לא תהיה זו שתצא בהתנגדות. אבל החשש הגדול שריחף מעל הקמת המדינה, היה בדיוק זה שהגיע אלינו אתמול. יש לטכס עצה כדת מה לעשות.

לימוד התורה הוא מהדברים שאי אפשר בלעדיהם ואי אפשר להשלים חלילה עם גיוס תלמיד ישיבה, ולו רק אחד. הדברים היו ברורים לכולם עד שהבג”צ החל להתערב ולבחוש בקדירה. רק הבג”צ, זה שאין לו כל צל של מושג על ערך לימוד התורה, וזה שאין לו שום חובה לתת דו”ח למי שהוא, יכול לזלזל ולהרוס.

על בג”צ ואנשיו לדעת כי אם הוא רוצה לנהל את המדינה – הרי שיש מי שמתנגדים לכך. ובכל התוקף. הוא ימצא את לומדי התורה בהתנגדות ובהתכתשות. איננו רוצים לשער את עוצמת ההתנגשות וההתכתשות, חבל שזה יקרה, וזו עשויה להיות מערכה עקובה.

אנחנו מזהירים: כדאי לכבות את השריפה בעודה זעירה. אנחנו יודעים מה יקרה אם תבואו חלילה להכריח את הלומדים. זה לא יצליח. יהודים יעדיפו כלא על פני גיוס.

חיזרו בכם!