אחרי הכרעת בג”ץ על גיוס החרדים: בכיר בקואליציה אומר הערב (שלישי), בשיחה עם מוטי קסטל מערוץ 14, כי “יכול היה להיות גרוע יותר, בג”ץ שם ברקס ליועמ”שית”.
נפתחה הגרלת דירה בהנחה: איך מוציאים זכאות? מי זכאי להשתתף?
לדבריו, בעניין הגיוס התקבלה עמדת הממשלה כי הסמכות נתונה בידי הפוקד, ולא עמדת היועצת המשפטית שרצתה לשלול ממנו שיקול דעת בנושא. “העתירות שלפנינו אינן המסגרת המתאימה לדיון בפרטים הנוגעים לאופן אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון והיקפי הגיוס של תלמידי הישיבות, וממילא איננו מביעים עמדה ביחס לסוגיה זו”, כתבו השופטים.
עם זאת, בעניין התמיכות בישיבות – התקבלה עמדת היועצת, כי “בהיעדר מסגרת חוקית לפטור מגיוס, לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה”.
לדברי הבכיר, החלטת בג”ץ לעצור את התמיכות לאברכים והתקציבים לישיבות נשענת על תשתית רעועה של מילים בודדות מסעיף היסטורי בחוק שירות הביטחון ממנו משתמע על פי שופטי בג”ץ כי בהיעדר חוק, תלמיד הישיבה צריך להתייצב בלשכה מיוזמתו – ומשלא עשה כן “אינו ממלא אחר מצוות המחוקק להתייצב למילוי חובתו” וממילא לא ניתן להעביר אליו כספי תמיכות.
כך נכתב בסעיף 38 לחוק: “מי שחל עליו צו דחיה ולא נקרא להתייצב במועד אחר לרישום, לבדיקה רפואית, לשירות בטחון או להמשך השירות, חייב להתייצב למילוי חובתו בתום תקופת הדחיה”.
לדברי הבכיר, מדובר בפרשנות מופרכת של השופטים: “ברור הרי כשמש שגם רשויות הצבא לא מצפות שאנשים פשוט יגיעו מיוזמתם ללשכות. לו רצינו להתחכם היינו שולחים 63 אלף איש ללשכות הגיוס בשבועות הקרובים לומר ‘הנני’. צה”ל הרי היה שולח אותם הביתה ואז היינו זכאים לתמיכות”.
הוא והוסיף כי קברניטי הציבור החרדי בחרו שלא לעשות זאת כדי לא להתנגח במערכת וכן מסיבות לוגיסטיות – ומסכם: “ברור שבג”ץ בשנאתו מצא סעיף זניח מהגורן ומהיקב להיתלות בו שלא מחזיק מים”.