בג”ץ: לגייס תלמידי הישיבות, לא ניתן לממן את המוסדות

אריה ריבקינד
|
י"ט סיון התשפ"ד / 25.06.2024 11:07
השופטים קבעו פה אחד: במצב הנוכחי אין מסגרת חוקית שמאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי • לא ניתן להמשיך לממן תלמידים שלא קיבלו פטור • השופטים: “בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי השוויון בנטל חריפה מתמיד – ומחייבת קידום פתרון לסוגיה”

הכרעה דרמטית בבג”ץ: 9 שופטי בג”ץ הכריעו היום (שלישי) פה אחד כי על המדינה לגייס את תלמידי הישיבות.

השופטים הסבירו בהחלטה כי אין מסגרת חוקית שלפיה המדינה יכולה להבחין בין תלמידי הישיבות ובין יתר המיועדים לגיוס. עוד קבעו השופטים, כי לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות ולכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה.

השופטים כתבו: “בעת הזו אין מסגרת חוקית שמאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי”. הם הוסיפו: “המדינה אינה מוסמכת להעביר כספי תמיכות למוסדות תורניים בגין תלמידי ישיבה שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה כדין”.

עם זאת, חרף ההוראה לפעול לגיוס החרדים, השופטים מקבלים כי לא ניתן לגייס את כולם באופן מיידי ומאפשרים בלית ברירה למדינה לפעול באופן מדורג. השופטים קובעים כי יש לעשות לפי כללי המשפט המנהלי – כלומר לפעול לגיוס החרדים בהתאם לתנאים האובייקטיבים המאפשרים זאת ובטווח זמן קרוב.

בהחלטה נאמר: “במישור היישומי, עדכנה כאמור היועצת המשפטית לממשלה הן במסגרת התצהיר המשלים, הן במסגרת הדיון מיום 2.6.2024 כי רשויות צה”ל יוכלו לגייס כ-3,000 חיילים מקרב בני הציבור החרדי בשנת הגיוס הקרובה (זאת, בנוסף למספר החיילים שהיו מתגייסים בממוצע בשנים עברו מציבור זה). העתירות שלפנינו אינן המסגרת המתאימה לדיון בפרטים הנוגעים לאופן אכיפת הוראות חוק שירות ביטחון והיקפי הגיוס של תלמידי הישיבות, וממילא איננו מביעים עמדה ביחס לסוגיה זו. מובן כי אף בהפעלת סמכות זו ובפעולות לגיבוש תכניות לגיוס מדורג של תלמידי הישיבות יהא על רשויות הצבא לפעול בהתאם לכללי המשפט המינהלי”.

עוד נכתב: “בית המשפט העליון קבע כי הקושי שבעמדת הממשלה מתחדד נוכח המלחמה המתמשכת נגד ארגוני טרור ברצועת עזה ובחזית הצפונית, בתקופה של למעלה מ-8 חודשים. הודגש כי העמדה העדכנית של מערכת הביטחון היא כי קיים צורך קונקרטי ודחוף בכוח אדם נוסף. בית המשפט העליון הבהיר כי בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי השוויון בנטל חריפה מתמיד – ומחייבת קידום פתרון בר קיימא לסוגיה זו”.

למרות שהחרדים מהווים 12% מתושבי מדינת ישראל, לא נמצא בבג”ץ ביטוי לעמדתם – וקונצנזוס של ממש נרשם בקרב כל תשעת השופטים: עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ. כולם חתמו על נוסח ההחלטה שאותו כתב ממלא מקום נשיא ביהמ”ש העליון השופט עוזי פוגלמן.

הפרשן הפוליטי עמית סגל כתב: “בג”ץ אומר בפועל שיילך עם גיוס 3000 השנה בכפוף לכך שההחלטה תהיה תקינה. לכן המטרה החרדית תהיה להעביר חוק בערך סביב המספר הזה, עם גידול מסוים בשנים הקרובות, והכרה במעמד תורתו אומנותו ליתר. זה יאפשר את החזרת התקציב למי שלומד. אם החוק יעבור – המשבר נדחה ל-2025. אם החוק לא יעבור אז הדרמה הגדולה. יגידו החרדים ונתניהו – מה אתם רוצים, זה צורכי הצבא. יהיה חודש (פחות יום) מעניין”.