אדלשטיין: לא הולך לרוץ אחרי החרדים, אני לא אהיה ילד כאפות

ועדת החוץ והביטחון בראשות ח”כ יולי אדלשטיין קיימה היום (שני)  דיון שני בהצעת חוק הגיוס של בני הישיבות.

יו”ר הוועדה  הגיב לחברי אופוזיציה, שטענו במהלך הדיון כי הצעת החוק לא תבשיל לכדי חקיקה בשלוש קריאות: “אני מציע שבשבוע הבא אנחנו נשמע את צרכי צה”ל ומערכת הביטחון, את המשמעויות, ותוך כמה זמן הם יהיו מוכנים לקלוט. אם ההצעה באה מטעם צה”ל וכולנו הרי פטריוטים ורוצים לעזור לצה”ל, אני ארצה לשמוע שחברי הוועדה מכלל הסיעות תומכות בהצעה הזו ולא מתחילות מקצה שיפורים”.

על הדרישה שעלתה בוועדה כי הח”כים החרדים הנעדרים מהדיונים יתייצבו – אמר אדלשטיין: “אני לא הולך לרוץ אחרי הסיעות החרדיות ולא אחרי אף אחד, בפעם האחרונה שבדקתי הסיעות החרדיות הם לא רוב בכנסת. מה שמפריע לנו זה שיש תמיד מקצה שיפורים לכל כיוון.

“אני לא מתכוון להיות ילד כאפות של אף אחד, לא לשמוע מחברי הוועדה ומשאר חברי הכנסת שכל המטרה שלי זה לעשות בכאילו ושאני יודע ששום דבר לא יצא מזה. אני אופטימיסט חסר תקנה ואני מאמין שאנחנו בהזדמנות היסטורית. אם כל אחד יתחיל פה במשחקים, אז לא נגיע לשום מקום – ואז באמת אולי חבל על הזמן. אם אתם רוצים לקחת את זה למלחמה דתית אידאולוגית, מניסיוני הצנוע לא מנצחים במלחמה הזו”.

מזכיר הממשלה עו”ד יוסי פוקס אמר בדיון: “הסוגיה הזו מצויה במחלוקת ציבורית נוקבת מאז קום המדינה. גם פסק הדין הצפוי להינתן בבג”ץ לא יישב את המחלוקת הזו. פסק הדין לא עתיד לעסוק בחוק הזה, כך שאין קשר בין מה שקורה בבג”ץ לבין התהליך הזה –  שמחויב המציאות.

“קיים פער גדול בין הרצוי למצוי. המטרה המשותפת של היושבים סביב השולחן היא העלאה משמעותית של שיעור המתגייסים מקרב הציבור החרדי. השאלה איך משיגים את המטרה הזו? אני מאמין שהפלטפורמה של הצעת החוק הממשלתית הזו היא בעלת פוטנציאל גדול להגיע לפתרון. זו ההצעה הכי מקיפה שגובשה עד היום על ידי מערכת הביטחון, כחוק ל-25 שנה, לידתה בתקופת שר הביטחון ליברמן. כל אחד מבין את המשמעויות של ה-7.10 ובוודאי שצריך לעשות התאמות. הקונסטרוקציה הזו היא דווקא הכלי המיטבי לקדם את הנושא.

“בתקופת כהונתו של גנץ הושלמה עבודת המטה והחוק הזה, כמו שהוא, אושר על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה, שראה בהצעה הזו כמרפאה את הפגמים שהצביע עליהם בג”ץ. ההצעה מאפשרת להגשים מספר תכליות: צמצום אי השוויון בדרך של קביעת יעדי הגיוס, סנקציות מוסדיות על אי עמידה ביעדים, הורדת גיל הפטור כדי לקדם את השתלבות החרדים בשוק התעסוקה והכרה בחשיבות לימוד התורה.

“ה-7.10 עשה שינוי אצל כולם. הפלטפורמה הזו, שלא היה לה שום סיכוי להתקבל אצל הסיעות החרדיות, מהווה היום את הפלטפורמה היחידה הקיימת, למעשה אין כלי אחר יותר נוח לקיים עליו דיון רציני ולראות שזה מותאם למציאות הנוכחית.”

עו”ד גיל לימון, המשנה ליועמ”ש: “המצב המשפטי הקיים היום הוא שחלה חובת גיוס על כלל הציבור החרדי בגיל שירות ומערכת הביטחון צריכה לפעול לגיוס בני הישיבות.

“הצעת החוק שמונחת בפני הוועדה גובשה במציאות ביטחונית שונה באופן מהותי, ולא מבוססת על תשתית עובדתית ומקצועית עדכנית. היא לא מתייחסת לצרכי הצבא, היא לא נותנת מענה לפגיעה הנרחבת בשוויון בשל הגברת נטל השירות על ציבור המשרתים בסדיר ובמילואים.

“הצעת החוק הזו שאושרה בדין רציפות, העמדה המשפטית שלנו היא שהיא פגומה מייסודה מכיוון שהיא גובשה במנותק מצרכי הצבא והמשק, ולכן ההצעה כפי שהיא היום – היא לא יכול לצלוח את אמות המידה החוקתיות.

“דווקא הנושא הרגיש הזה, מקודם על יד הממשלה בלי עבודת מטה ממשלתית עדכנית שתבטיח שההכרעות הקריטיות שיתקבלו בממשלה יקודמו על בסיס תשתית עובדתית.”

הרב תמיר גרנות, ראש ישיבת הסדר ואביו של סרן אמיתי גרנות הי”ד: “אין עמדה ערכית ותורנית שאומרת שמי שלומד תורה לא יוצא להילחם, מי שאומר את זה אומר את זה מתוך הונאה. כשיש מלחמת מצווה כולם יוצאים ואין פטור כשיש מלחמה.

“העולם החרדי חושש שעולם התורה שהוא בנה יתפרק, אם יעבור חוק גיוס גורף. אנחנו ברגע היסטורי, מתש”ח לא היה רגע כזה. כולם צריכים להבין שאין מי שיעשה את העבודה, אם בחורי פוניבז’ ומיר לא ילכו, אז התלמידים שלי יצטרכו ללכת במקומם, במקום ללמוד תורה. זה לא מאבק נגד עולם התורה, שלא יסוכן אם יעבור החוק הזה.

“אני מציע שהחוק הזה יוכתר כחוק לימוד התורה ויקבע בחוק ששני המיליארד שהובטחו בתקציב האחרון, יובטחו בחוק בתנאי מדרגות תקצוב לפי השירות, ומי שלא משרת בכלל גם לא יקבל תמיכה אישית בכלל. המצב עכשיו הוא שהתורה נמצאת בחילול השם, כי אומרים שמי שלומד תורה לא יוצא למלחמה”.