‘מנסים לבטל מעמד של נבחרי ציבור’: עימות בין לוין לבהרב-מיארה

חרדים 10
|
י"ז סיון התשפ"ד / 23.06.2024 19:26
היועמ”שית תקפה את שר המשפטים: “אי מינוי נשיא לעליון – חסר תקדים ופוגע ברשות השופטת” • השר לוין: “לצערי, יש מי שמבקשים להחליף את דרך ההבנות בדרך של ביטול מעמדם בוועדה של נבחרי הציבור”

היועמ”שית גלי בהרב-מיארה השיבה היום (ראשון) לעתירה נגד שר המשפטים יריב לוין שלא מכנס את הועדה לבחירת שופטים לבחור מי יישב כנשיא בית המשפט העליון.

תשובתה של היועהמ”שית לבג”צ, התקבלה פחות משעה לאחר טקס השבעת שופטים במהלכו קרא נשיא המדינה יצחק הרצוג לשר המשפטים יריב לוין להשלים את המינויים בהקדם.

בשבוע שעבר בג”ץ הוציא צו על תנאי נגד שר המשפטים לוין וקרא לו לנמק מדוע טרם מונו שופטים לבית המשפט העליון.

בתשובתה היום תוקפת בהרב-מיארה אודות שמונת החודשים שחלפו מאז פרישתה של הנשיא אסתר חיות: “מצב דברים זה, בו במשך תקופה כה ממושכת לא מונה נשיא לבית המשפט העליון, הוא חסר תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל. לעמדת המשיבים, ובכלל זאת עמדתם המקצועית של גורמי הרשות השופטת האמונים על הבטחת תפקודה, המחדל המתמשך בבחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון, פוגע באורח קשה בעקרון הפרדת הרשויות, ובמעמדה ותפקודה של הרשות השופטת.

מעבר למשמעויות המעשיות המיידיות ולפגיעה הברורה בעצמאותה של הרשות השופטת, למצב מתמשך של היעדר נשיא קבוע לבית המשפט העליון השפעה ומשמעות סמלית-ציבורית שלילית בלתי מבוטלת, הן כלפי מערכת בתי המשפט פנימה, הן כלפי הציבור בישראל והן כלפי מערכות המשפט בעולם ועולם המשפט הבינלאומי ככלל, בהיותו של נשיא בית המשפט העליון מי שעומד כאמור בראש הרשות השופטת ואחד מסמלי השלטון במדינה.

בהימנעות מבחירת נשיא קבוע לבית המשפט העליון יש אפוא כדי להביא לתלות של הרשות השופטת ברשות המבצעת, להחלשת הרשות השופטת, ולפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות הרשות השופטת”.

השר יריב לין הגיב: “אני מבקש לומר לחבריי לוועדה, המלאכה הקשה הניצבת בפנינו טרם הושלמה. נותרו עדיין מינויים שעלינו להשלים, ובראשם המינויים לבית המשפט העליון. אני משוכנע שאם נגלה פתיחות ונכונות לפשרות, כפי שגילינו עד עכשיו, נצליח להגיע להסכמות גם בעניינים האלה.

“לצערי, יש מי שמבקשים להחליף את דרך ההבנות בדרך של ביטול מעמדם בוועדה של נבחרי הציבור, אשר הם המשקפים את הכרעת העם בבחירות. הדבר נעשה באמצעות שטף של עתירות, שתכליתן ניצול האיפוק החקיקתי שנדרש בעת מלחמה, כדי להעביר באופן חד צדדי את כלל סמכויות ניהול הוועדה לידי ראשי המערכת המשפטית”.