אורן סמדג’ה ספד: המסר שלי לחיילים – אל תעצרו. עם ישראל חי

בבית העלמין הצבאי בנתניה הובא בצהריים (שישי) למנוחות רב-סמל במיל’ עומר סמדג’ה הי”ד, בן 25 מגנות הדר.

במקביל הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון רב-סמל במיל’ סעדיה דרעי הי”ד, בן 27 מתל אביב.

בהלוויה של עומר הי”ד השתתפו שרת התחבורה מירי רגב, ח”כ אלי דלל, ראש העיר נתניה מרים פיירברג וראשי המועצות האזוריות לב השרון ועמק חפר.

נציג צה”ל, רב-סרן דניאל חזות, אמר  בהלוויה: “אנו עומדים כאן היום, וכואבים את האובדן הנורא שפקד אותנו ובמיוחד אתכם משפחת סמדג’ה ומצדיעים לעומר”.

אורן סמדג’ה, מאמן נבחרת הגברים של ישראל בג’ודו והמדליסט אולימפי, ספד לבנו – ואמר:  “פה, מהמקום הזה, אני אומר לכם החיילים – תרימו את הראש, תמשיכו כמה שיותר חזק, תמשיכו להגביר ואל תעצרו עד שננצח. זה המסר שלי לכל מי שנמצא בלחימה הזו. עם ישראל חי”.

האם ליאת ספדה בבכי: “עומר, אנחנו לא מאמינים שאנחנו עומדים עכשיו מעל הקבר שלך. בן גיבור, בן יקר ואהוב, בן בכור שלנו. בן יחיד ומיוחד עם לב של זהב, תמיד עם פרצוף תמים וכל כך יפה. אמרת לקב”ן שאם אתה לא קרבי ורק גולני – אתה לא מתגייס. הצלחת, התגייסת לגדוד 51 של גולני.

“היינו כל כך גאים בך שנלחמת ועמדת על שלך וניצחת וסיימת שירות מלא. ב-7 באוקטובר, היום הארור הזה, מיד נקראת לצו 8. לא היססת אפילו לשנייה, עלית על מדים ועליתם לצפון. ואנחנו חיפשנו איזו נחמה שאתה לפחות לא בעזה.

“כשנקראת שוב למילואים, חששנו מאוד. הבטן התהפכה, ביום שני יצאת דרומה אחרי שהיית באפטר בבית, הייתה לי תחושה מאוד רעה וכל ידיעה בחדשות הקפיצה אותי. כל יום סימסתי לך וביקשתי אות חיים.הספקת לשלוח לאבא ברכת יום הולדת.

“היית אמיץ וגיבור ונפלת כאמיץ וגיבור. אני מבקשת ממך סליחה, אנחנו מצדיעים לך בן יקר ואהוב שלנו. כל דקה ושנייה נתגעגע.  מי ייתן ומותך לא יהיה לשווא. אנחנו מחזקים את צה”ל והלוחמים במלחמה הצודקת, אל תעצרו. תמשיכו בכל הכוח עד הכרעה מוחלטת, האור חייב לנצח את החושך. חייבים להיות מאוחדים, עם ישראל חי לנצח”.

בדברי ההספד שלו אמר האח רום: “יש לי זיכרון מ-2005, ספה אדומה. תמיד הלכנו שם מכות, בעצם הראית לי אהבה איך כל הזמן רבנו ושיחקנו בספה הזו. היית מציק לי כמו שהיית עד הרגע האחרון כמו לוחם שלא נרע עד שהטרף נופל. עוד זיכרון, בירה בנתניה. הייתה תקופה שאני ועומר היינו בנתק של שנתיים, היית בתקופה קשה בחיים ולא יכולתי להכיל אותך. אמרת לי ביום בהיר אחד ‘רום, בוא לבירה’. כך קרה שהשלמנו. ברגע שהלכת אני הפכתי להיות האח הבכור”.