תגלית נדירה: הספינה הכי קדומה בעולם התגלתה כ-90 ק”מ מישראל

תגלית עולמית: מטען ספינה מלפני יותר מ-3,300 שנה – המאות 13-14 לפנה”ס –  ובו מאות קנקנים שלמים, נחשף בעומק של כ-1.8 ק”מ בקרקעית הים התיכון.

מטען הספינה, שהתגלה במהלך סקר סביבתי שגרתי שביצעה חברת הפקת הגז הטבעי אנרג’יאן, המפעילה בישראל את מאגרי הגז “כריש, “תנין” ו”קטלן”, זוהה על ידי רשות העתיקות כמטען גדול של קנקני אגירה כנעניים, המתוארך לתקופת הברונזה.

זוהי הספינה הקדומה ביותר בעולם שהתגלתה בים העמוק.

יעקב שרביט, מנהל היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות: “נראה שהספינה נטרפה כתוצאה ממצוקה שנקלעה אליה בסערה ימית, או אולי באירוע של היתקלות עם פיראטים – תופעה שידועה מתקופת הברונזה. זוהי הספינה הטרופה הראשונה והקדומה ביותר שהתגלתה עד היום בים העמוק במזרח הים התיכון, במרחק של כ-90 ק”מ מקו החוף.

“מדובר בסנסציה ברמה עולמית: התגלית מלמדת על יכולות ניווט מרשימות של הקדמונים – כאלה שאפשרו את חציית הים התיכון ללא כל קשר עין אל החוף – שכן ממרחק זה רואים רק קו אופק מסביב. סביר להניח, שהניווט נעשה באמצעות גרמי השמים – בעזרת חישוב זוויות השמש והכוכבים”.

ד”ר קרנית בכרטן, ראש צוות סביבה באנרג’יאן: “כחלק מהפעילות השוטפת שלנו לגילוי והפקה של גז טבעי בים העמוק, אנו עורכים סקרים לבחינת פרמטרים סביבתיים שונים, תוך שימוש ברובוט תת-ימי מתקדם, שסוקר את קרקעית הים. באחד הסקרים שנערכו לפני כשנה, זיהינו מראה לא שגרתי של מה שהיה נדמה כמקבץ גדול של כדים שנחו על פני הקרקעית. אנו נמצאים בקשר שוטף עם רשות העתיקות, וכאשר שלחנו אליהם את התמונות התברר שמדובר בתגלית מרעישה, יותר ממה שכל אחד מאיתנו היה יכול לדמיין”.

מרשות העתיקות יצאו לסקור את האתר על גבי האונייה ‘אנרג’יאן סטאר’, המצוידת באמצעים טכנולוגים לביצוע עבודות בעומקים אלו. החברה תכננה הליך עבודה מורכב וייחודי שנוהל על ידי מומחים מטעמה לפעילות בים העמוק, ואף בנתה את כלי העזר שיאפשרו הוצאה של הממצאים בשלמותם תוך סיכון מינימלי למכלול כולו.

“מסקירת האתר ומיפויו באמצעות הרובוט, היה ברור כי מדובר בספינה טרופה באורך של כ-12-14 מטר, שנשאה בתוכה מאות קנקנים שרק חלקם נראו על פני השטח. נראה כי בקרקעית הבוצית קבורה גם שכבה שניה של קנקנים, וככל הנראה חלקים מגוף העץ של הספינה קבורים עמוק בתוך הבוץ”. אומר שרביט.

לאורך יומיים של הפלגה, נמשו מהעומק לצרכי מחקר על ידי צוות המומחים של אנרג’יאן, שני קנקנים שלמים משתי נקודות מצדי המטען במטרה לצמצם ככל הניתן את ההפרעה באתר.

שרביט: “קנקנים מסחריים כמו אלה שזוהו במטען הספינה, שימשו ככלי קיבול המותאם לטלטול ולשינוע סחורת זולה ורבת כמות, ובדרך כלל הכילו שמן, יין ומוצרי חקלאות אחרים כגון פירות. גילויים של קנקנים בכמות כה גדולה במטען ספינה אחת, מעיד על קשרי מסחר ימיים בכמויות משמעותיות מארץ מוצאם, לארצות המזרח הקדום שלחופי הים התיכון”

הוא הוסיף: “זו תגלית סנסציונית: במזרח התיכון מוכרים רק עוד שני מכלולי ספינות מתקופת הברונזה – הספינה מכיף גלדוניה והספינה מאולו בורון שתיהן התגלו בסמוך לחופי טורקיה. אלא שבשני המקרים האלו, הספינות נמצאו בקרבת החוף, בעומקים המאפשרים צלילת מכשירים. דבר זה, הביא להנחה הרווחת שההפלגה בעת ההיא נעשתה מנמל לנמל, באופן שמאפשר קשר עין עם החוף. הספינה שהתגלתה כעת, משנה את ההבנה של אופן ההפלגה בעולם העתיק: היא הראשונה שהתגלתה עד כה במרחק כה גדול, שאינו מאפשר כל קשר עין עם החוף.

“יש כאן פוטנציאל ענק למחקר: העומק שבו התגלתה הספינה כה רב, כך שהשתמר כאן מכלול שבו הזמן קפא מלכת ברגע האסון – מטען שלא הופרע על ידי מגע אנושי – צוללים, דייג ועוד – או פעילות של גלים וזרמים כפי שקורה במים הרדודים”.

צילום: חברת אנרגי’אן ואמיל אלג’ם, רשות העתיקות

שאול צמח, מנכ”ל אנרג’יאן ישראל, מתייחס להחלטת החברה להוציא לפועל מבצע כה מורכב לטובת הוצאת ממצאים ארכיאולוגיים מעומק הים: “הקשר עם רשות העתיקות הוא חלק בלתי נפרד מהחיבור של אנרג’יאן אל הקהילה ומייצג את המחויבות שלנו לחברה ולסביבה. במשימה המורכבת הזו הצוותים שלנו הוכיחו מקצועיות יוצאת מגדר הרגיל, ואנו שמחים להיות שותפים לתגלית משמעותית בסדר הגודל הזה”.

רקע הסטורי:

“כדי לנסות ולהבין את סיפורה של הספינה, יש להבין את ההקשר ההיסטורי שבו היא פעלה, ואת התהליכים שהתרחשו במזרח הים התיכון בתקופת הברונזה, לפני יותר מ-3,200 שנה”, אומר יעקב שרביט מרשות העתיקות. “בתקופה זו, קיבל הסחר הבינלאומי תנופה משמעותית, ונוצרות מערכות כלכליות מאורגנות, הכוללות גביית מיסים ופיקוח מלכותי על הכלכלה ועל המסחר.

“האיכות הטכנולוגית של כלי השייט השתפרה מאוד, ואפשרה תובלה ימית רבת-נפח, דבר שהביא לעליית מעמדן של עיר הנמל הכנענית גבל, ושל ערי פיניקיה האחרות. מתקופה זו, השתמרו עדויות היסטוריות על מסעות צבאיים ימיים, כדוגמת הטקסט מארמונו של תחותמס השלישי בכרנך, המתאר את מסעו החמישי לסוריה וארץ ישראל.

“במסע זה, נתפסו כלי שייט כנעניים עמוסי סחורה. סחורה זו יוצאה בקנקנים, והגיעה הרחק מערבה – אל הים האגאי, כרתים ואל מרכזי השלטון ביוון המיקנית. בסצינה המפורסמת מקברו של קן אמון בתבי, מתוארת פריקת סחורות – כולל קנקנים חתומים מכלי שייט כנעניים.

“פריחת הסחר הימי נמשכה גם במחצית השנייה של תקופת הברונזה המאוחרת, על אף התערערות מערכת המסחר היבשתית. בתקופה זו, החל להופיע גורם ימי חדש בקדמת הים התיכון – ‘גויי הים’, אשר עסקו בפעילות פיראטית וגרמו להתערערות קשרי המסחר הימיים של מצרים עם ערי החוף הכנעניות.

“זאת, עד שבשלהי המאה ה-12 עברו להתיישבות חקלאית בעקבות הירידה בהיקף הסחר הימי. תקופה זו, אם כן, הייתה רצופה במאבקים בין הממלכות השונות, במאבקים עם גלי הגירה, ובכלל – בפיראטים ימיים ששדדו אוניות סוחר. מכאן יש להניח שהספינה נטרפה כתוצאה ממצוקה שנקלעה אליה בסערת ים, או באירוע של פגיעה על ידי פיראטים. תשובות לשאלות אלו יתכן ונמצא בהמשך המחקר – ויתכן והן תשארנה נעלמות עד לביצוע חפירה מסודרת בספינה, באמצעות טכנולוגיות עתידיות”.