אחרי הפלת ‘חוק הרבנים’: השר ניר ברקת הודיע היום (רביעי) לראש הממשלה כי הוא, יחד עם קבוצת ח”כים מהליכוד, לא יתמכו בחוק הגיוס ללא שינויים.
בהודעה מיוחדת אמר השר: “הודעתי לראש הממשלה אחרי ההצבעה הטכנית על הרציפות – כי אתנגד לחוק הגיוס כפי שהוא בהצבעות הבאות, יחד עם ח״כים נוספים מהליכוד.
“כדי לנצח במלחמה צה”ל צריך עוד חיילים. בלי ניצחון בקרב אין מדינה ואין תורה. כקצין בצנחנים שהוביל לוחמים לקרב תוך סיכון חיים, אני מצדיע ללוחמי צה״ל ומתחייב להיות ראוי להקרבה ולמסירות הנפש שלהם”.
במכתב ששיגר לראש הממשלה, ליו”ר ועדת חוץ וביטחון ח”כ יולי אדלשטיין, וליו”ר הקואליציה ח”כ אופיר כץ, מפרט ברקת את “העקרונות הנדרשים למימוש חוק גיוס ראוי, שיקבל את תמיכתו ותמיכה של רוב העם בישראל”.
וכך כתב:
“המלחמה הארוכה שאנו בעיצומה, והאתגרים הביטחוניים העצומים שעוד לפנינו, מחייבים את המדינה לכרות חוזה חדש בינה לבין האזרחים שבבסיסו הרחבת ההשתתפות בנטל ההולך וגדל. עלינו נבחרי הציבור להישיר מבט אל המציאות ולהבין שמה שהיה לא יוכל עוד להיות. בשביעי באוקטובר נפל דבר, ועלינו
להידרש לגודל השעה, ולחולל את השינוי הנדרש במסגרתו כל אזרח במדינת ישראל יידרש לתת את חלקו בשירות צבאי ולאומי, ערכי ואמיתי.
“אישור ‘דין הרציפות’ על הצעת חוק הגיוס של חה״כ גנץ נועד לקדם את החוק עצמו לדיון מהותי בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שם נידרש לשנותו מן היסוד על מנת להתאימו לצרכים האמיתיים של מערכת הביטחון ומדינת ישראל.
אני מבקש להציג את עקרונות היסוד שחקיקה המסדירה את נושא הגיוס צריכה לכלול:
1. שירות לכלל תושבי המדינה: החקיקה חייבת לחול על כלל תושבי המדינה כולל המגזר החרדי והערבי.
2. השירות חייב לתת מענה לצרכי מערכת הביטחון ולאתגרים לאומיים מרכזיים: כפי שיוצגו על ידי מערכת הביטחון וגופי השירות הלאומי והאזרחי במדינת ישראל ויאושרו על ידי הממשלה והכנסת.
3. הכרה בלומדי התורה: לצד כל המהלכים המפורטים, הצעת החוק חייבת להכיר בחשיבות ובערך של לימוד התורה ולומדי התורה.
4. התאמת מסלולי השירות לאורח החיים של המגזר החרדי ולמגזרים אחרים: מערכת הביטחון תידרש להציג מסלולי שירות מותאמים לאורח החיים של המשרתים במערכת הביטחון הן מהמגזר החרדי, והן ממגזרים אחרים, שמבקשים לשמור על אורח חייהם הייחודי.
5. תמריצים וסנקציות דיפרנציאליות: אל מול מסלולי השירות השונים, נידרש לסדרת תמריצים, בהם הלוחמים בראש הפירמידה, אחריהם תומכי לחימה ועובר הלאה ולצידם סנקציות אישיות ודיפרנציאליות כלפי המשתמטים מחובתם לשאת בנטל. בכך נאמץ גישה ערכית ומעשית של הדדיות והתאמה בין חובות לזכויות. מתן התמריצים לצד הסנקציות יתגמלו ויעודדו שירות יותר מכל כפיה.
“ככל שבתום הדיונים בוועדת החוץ והביטחון, תונח על שולחן הכנסת הצעת חוק מתוקנת ומעודכנת שתכלול את העקרונות הנ״ל, אתמוך בה ואסייע בקידומה. אולם אם תובא למליאה הצעה שהיא ‘עוד מאותו דבר’, ואחריה נטל הביטחון יוסיף ליפול על כתפיהם של אותם אנשים – אתנגד להצעת החוק”.