בג”ץ דן היום (שלישי), בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בעתירות נגד תיקון ‘פקודת המשטרה’ על ידי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
הדיון נפתח הבוקר בשעה 10:00 וצפוי להימשך עד שעות אחר הצוהריים.
לטענת העותרים, התיקון מהווה פגיעה בעקרונות יסוד דמוקרטיים והליך החקיקה בו לקוי.
העותרים טענו, כי השר נהג שלא כדין שכשקידם את התיקון שהכפיף את מפכ”ל המשטרה לשר – והעניק לו סמכויות להתערב במדיניות המשטרה.
בפתח הדיון אמרה השופטת יעל וילנר: “יש אפשרות שהמשטרה תקבל החלטות מתוך מניעים פוליטיים”.
השופט עוזי פוגלמן הוסיף: “הסעיף יוצר מצב שאפשר לקבוע מדיניות חקירות מבלי להעמיד לדין, אלא רק לחקור, כיוון שהסמכות הבלעדית להעמיד לדין היא של היועמ”שית. לדוגמא, יוחלט שכל מפגין נגד הממשלה שיורד לכביש צריך להיחקר ולהיעצר. לא יוגש כתב אישום. זו פגיעה מאוד חריפה בזכיות האזרח”.
נציג הכנסת, עו”ד יצחק ברט: “יש לפרש את הסעיף שמצריך את השר לשמוע את עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה לפני שיתווה מדיניות עקרונית בעניין חקירות, שנדרשת התייעצות עם היועמ”ש”.
השופט יצחק עמית: “לא נעשה הפרדה והבחנה בחוק בין עניינים עקרוניים לבין עניינים ספציפיים, כפי שהמליצה ועדת צדוק. ומכיוון שיש קושי גדול לעשות את ההפרדה הזו – אולי כדאי לוותר על זה?”
נציג הכנסת עו”ד יצחק ברט אמר: “עמדתנו היא שהחוק מעגן את סמכות השר להתוות מדיניות בהתאם להמלצות ועדה שדנה בעניין. הוא לא משנה את חלוקת הסמכויות בין השר לקציני המשטרה ולא מעניק לו את הסמכות להתערב בהחלטות אופרטיביות של המשטרה”.
ברט ביקש כי במעמד הדיון לא יעשה שימוש בביטוי “דרג פוליטי”, שכן לטענתו זה “אינו ביטוי מקובל לשרים, והתיאור הזה הפך שגרתי”.
השופט עוזי פוגלמן הגיב: “אנחנו לא במטריה רגילה, אנחנו במטריה של עצמאות המשטרה”.
השופט יחיאל כשר טען: “השר בן גביר סירב להוסיף לתיקון פקודת המשטרה שהיא תפעל באופן ממלכתי, כי הוא ראה בזה עלבון אישי”.
השופט יצחק עמית הוסיף: “הוא אמר שאם זה לא היה בן גביר, לא היו דורשים להוסיף את הסעיף הזה”.
השופט עופר גרוסקופף: “אנחנו רואים מה השר עשה לאחר שהחוק הזה נחקק. האם פעולות השר לא מגלמות את הבעייתיות בתיקון לחוק?”.
עו”ד נדב העצני, פרקליטו של השר בן גביר: “יש פסיקה שאין לייחס משמעות לא למעשים ולא להתבטאויות לאחר חקיקת החוק. אם השר חרג מסמכותו, אין סיבה לפסול את החוק”.
הוא התייחס למכתב המפכ”ל שהוגש לבג”ץ: “יש לבית המשפט הזה דרך לברר את העובדות – מי צודק השר או המפכ”ל? האם אני יכול לחקור את שבתאי על המכתב שלו? יש אפשרות לשפוט לגבי הדברים הללו?”
השופט אלרון שאל: “מה הכוונה של המחוקק כשהעניק לשר סמכות להתוויות ‘מדיניות כללית’ בעניין חקירות? מה זה “כללית”?”.
העצני: “אין מחלוקת שהשר לא יכול להיות מפכ”ל על. אם מוציאים לגמרי את תחום החקירות מאחריות השר, אנחנו הולכים למשהו לא דמוקרטי. אין לשר סמכות על חקירות ספציפיות או לא לחקור באופן גורף דברים מסוימים”.
עו”ד העצני הוסיף: “ההנחיה של הדרג הפוליטי בתקופת ההתנתקות הייתה לעצור ולשלוח למעצר עד תום ההליכים חוסמי כבישים. הדרג המשפטי אימץ את המדיניות העקרונית הזו של ראש הממשלה והשר לביטחון פנים”.
השר בן גביר שהגיע לדיון, ניגש ללחוש על אוזנו של פרקליטו וביקש ממנו להשיב לשופטים – אך בעצת הפרקליט חזר לכיסאו, תוך שהוא מצהיר: “אני לא אתן שיהפכו אותי לעציץ”.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, הגישה את עמדתה לבית המשפט וקבעה כי התיקון אינו חוקתי ודינו להתבטל. בסביבת השר בן גביר טענו: “היועמ”שית פועלת על מנת לכהן בפועל במקומה של ממשלת ישראל כולה. השרים מבחינתה הם עציצים, והיא זאת שאמורה להוביל את המדיניות בפועל. בחירת הציבור לא מעניינת אותה”.