הגר”ד סגל: “מה יצא מזה שהיא יודעת תנ”ך? צריך להיות מענטש!”

שבוע החינוך הירושלמי: עיריית ירושלים והאגף לחינוך חרדי בעירייה ערכו אמש, ביוזמת ראש העיר משה ליאון, ערב הוקרה מיוחד לחינוך החרדי –  מתוך מטרה להוקיר את עבודת הקודש של נשות החינוך היסודי ולהעצים את הכוח שיש בכל אשת חינוך.

במרכז הכנס עמד דיון מיוחד – תחת הכותרת: “תשמעו סיפור שקוף – על הילד השקוף והדחוי”. אנשי מקצוע מתחום החינוך והטיפול ניתחו את האתגר עבור אנשי ונשות החינוך כלפי ילדים דחויים והציגו פתרונות ומענים.

במרכז הדיון הובאו, על ידי הרב אברהם פינזל, מנהל מוסדות ‘חכמת שלמה’, דבריהם של גדולי ישראל בנושא הרגיש.

במרכז הכנס הובאו דבריו של המשגיח הגה”צ רבי דן סגל, שהתבטא באופן חריף נגד הטלת חרם במוסדות חינוך.

חרדים 10 מציג את התמלול המלא, המתפרסם כאן לראשונה:

הגר”ד סגל:

דיברו אודות העניין הזה של בנות, ילדות, מתנכלות לפעמים לאחת מהבנות האחרות, ויתכן שזה לא בכוונה אפילו להזיק, לצער. אבל למעשה, זה מהדברים החמורים ביותר שיש.

הגר התגייר, מה אמרו לו? מה היהדות, מה הכל? מה דעלך סאני לחברך לא תעביד. מה ששנוא עליך – לחברך לא תעשה. אף אחד לא רוצה שיצערו אותו או שישפילו אותו או שיתנכלו לו.

וזה לא רק פרט. זה המעמיד של הכל. אידך פירושה זיל גמור, העיקר. כי כך אומר הגאון באיגרת, לא רק לא לצער, רוב התורה לשמח לאדם. ממילא אז זה מהדברים החמורים מאד, החמורים מאד, שבאמת צריכים מאוד להיות ער, לא לתת לדברים כאלו שימצאו בבית הספר.

אלא אדרבה, להפך, לחנך לשמח אחד את השני, להנות אחד את השני, להנות זה רצון ה’ יתברך. אני מסיים בתנא דבי אליהו שם כותב, ואומר בני כלום חסרתי מכם דבר, בקשה אחת אני מבקש ממכם: שתהיו אוהבים זה את זה, יראים זה מזה ומכבדים זה את זה. אז מי שבאמת נוהג כך, אז שכרו כפול ומכופל, כי זה גם בן אדם למקום ובן אדם לחברו והקב”ה יעזור שיהיה ביננו תמיד לכולנו אהבה ואחוה ושלום ורעות.

שאלה:

מורות שואלות אם הן צריכות לחקור ולדרוש בכיתה האם יש תלמידה במצב כזה שהיא דחויה בחברה או לחכות שזה יצוף על פני השטח.

הגר”ד סגל:

אם היינו יודעים שאין, אז בשביל מה צריך לחפש. אבל אם זה דבר שיכול להיות שזה מצוי, זה שכיח, לא צריכים לחכות. וגם בזמן הזה זה לא גלוי, אבל יכול להיות שיש בת שסובלת כבר, שעושים לה, אדרבה צריך לראות לשנות את זה כמה שאפשר.

שאלה:

 השאלה האחרונה, יש מורה שאומרת שלטפל בכאלו בעיות חברתיות בכיתה זה כנראה יבוא על חשבון השעות שלה בבית, בשעות שהיא לא צריכה לעבוד וממילא שכר העובדי הוראה, גם מלמדים, גם מורות, מאד-מאד נישחק בשנים האחרונות, בגלל היוקר שמאמיר, ואין תוספות.

הגר”ד סגל:

צריך להגיד להן בהחלטיות, כל מה שמלמדים שם זה לא כדי שהיא תדע חשבון. כל דבר אחר –  הכל זה כדי לגדל אותם שיהיו בני אדם. מבלי זה, אז אין אדם פה. מה יצא מזה שהיא יודעת תנ”ך, שהיא יודעת דינים, להיות מענטש.

לעולם יהא אדם. צריך להיות אדם. אז זה המינימום הנדרש, אדרבה בכל הלימודים צריכים לעשות באופן כזה שיכולים להעביר את הנימה הזו של – לשמח את השני, להנות את השני, להיטיב עם השני, זה צריך להיות המהלך. זה לא כאילו תוספת ולא לא בתוכנית אז כאילו הוסיפו פה שעות נוספות – זה גופו, אפילו כשמלמדים חומש זה צריך להיות מוכנס בפנים.

שאלה:

התכוונתי על חשבון השעות שלה בבית.

הגר”ד סגל: אם היא מורה היא צריכה לעשות את מלאכתה בנאמנות אלא מה צריכים לתת יותר כסף, ה’ יעזור.

שאלה:

אם אפשר ברכה לכל מי שמארגן את הדבר הזה

הגר”ד סגל: ה’ יעזור שבכל אשר תפנו תשכילו ותצליחו וה’ יברכם בעזרת ה’ ושלא תצא חס ושלום שום תקלה אפילו לא בשוגג, רק הצלחה רבה.