על פי תחקיר של ה’ג’ואיש כרוניקל’ שפורסם היום (חמישי), לפני המבצע שיגרה ישראל לאזור נוסיראת מסתערבים ומסתערבות כדי לאסוף מידע.
עקפו אותך בתור? לפני שמתעצבן, תבדוק אם גם אתה זכאי לזה
לפי התחקיר – עליו דווח בי’שראל היום’ – ישראל קיבלה מידע על מקום החזקתם של נועה ארגמני, אלמוג מאיר ג’אן, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו כבר ב-12 במאי. מאותו הרגע ואילך, כל יחידה במודיעין הייתה ממוקדת באזור מסביב לשעון.
כדי לקבל עוד נתונים, צוות של מסתערבים נשלח לגזרה והסתובב בשוק של מחנה הפליטים. מטרתם הייתה לא רק לאסוף מידע מהמקומיים אלא גם לאמת מידע שהתקבל ממחבלים עצורים.
אחרי 19 ימים של איסוף מודיעין אינטנסיבי, היה בידי ישראל מידע מוצק לגבי המיקום המדויק של ארבעת החטופים.
בתחילת יוני, המידע הובא לקבינט המלחמה, והרמטכ”ל וראש השב”כ נתבקשו להגיש תוכנית למבצע חילוץ.
כדי לאמת סופית את המידע ולהכין את הקרקע למבצע, צוות אחר של מסתערבים, ומסתערבות עוטות חיג’אב, נשלח לנוסיראת. הם הגיעו בשתי מכוניות מרופטות, המלאות בכלי בית ומזרנים, והתחזו למשפחות עזתיות המחפשות בית רחב ידיים.
כאשר תושבי נוסיראת שאלו את ה”משפחות” מניין הגיעו ומה מעשיהם במחנה, השיבו המסתערבים כי ברחו מרפיח בגלל ההפצצות היומיות של חיל האוויר והחליטו לשכור בית באזור. לגמרי לא במקרה, הצביעו “בני המשפחה” על הבניין שבו הוחזקה ארגמני, הציגו לאחד המקומיים סכום מזומנים גדול והציעו לשלם פי שלושה אם יעזור עם השכירות.
המקומי הסכים ובתוך שלוש שעות אותר בית גדול ברחוב שבו הוחזקה הצעירה הישראלית. הבית שהושכר היה מרוחק 800 מטר ממקום החזקתם של שלושת החטופים.
“שיחות בערבית עם מבטא עזתי מושלם”
ימים אחדים אחר כך, כאשר התמקמו בבניין, למדו את האזור והבינו שלא עוררו חשד, המסתערבים החלו את המשימה: אימות המיקומים שבהם הוחזקו החטופים. הם התפצלו לשתי קבוצות. באחת מהן היו גבר ואישה – לוחם ולוחמת קומנדו – שיצאו לצעידה ברחוב לעבר מרכז רפואי, שהיה רק 200 מטר מהבניין שבו הוחזקה ארגמני.
בדרך, כך לפי הדיווח, הם עצרו ליד החנויות וכביכול התעניינו בסחורה, תוך שהם מתלוננים על המצב החמור ברצועה. “השיחות נעשו כמובן בערבית ועם מבטא עזתי מושלם”. מאחוריהם צעדו ארבעה מסתערבים נוספים – למקרה שדבר-מה ישתבש.
הצוות השני הורכב מארבע חיילות, לבושות כנשים ערביות – שאחת מהן התחזתה להרה – שנשאו שקיות פלסטיק מלאות מוצרי מזון וירקות. הן הלכו בזוגות לעבר בניין מגורים סמוך, שבו בקומה השלישית הוחזקו שלומי, אלמוג ואנדריי. גם מאחוריהם צעדו ארבעה מסתערבים, לגיבוי. שלוש שעות אחר כך, בזמן שנקבע מראש, שני הצוותים חזרו לבית השכור והחלו לטפל במידע שהשיגו. כעת היה ברור: ארבעת החטופים מוחזקים אצל שתי משפחות עזתיות.
לוחמי הימ”מ התאמנו במשך שלושה ימים
עם אישור המודיעין על המיקומים, הקבינט החליט לפעול.
28 לוחמי ימ”מ החלו להתאמן בשני מתחמים שנבנו במיוחד כדי לדמות את הבניינים שאליהם יצטרכו לפרוץ באמת. בתום שלושה ימי אימונים, הרמטכ”ל הלוי עדכן את שר הביטחון יואב גלנט שהמבצע מוכן.
נתניהו אישר – והמבצע יצא לדרך.
בחמישה ביוני בלילה, המסתערבים קיבלו פקודה לעזוב את נוסיראת בלי לעורר חשד, אך ארבעה מהם נותרו להשגיח על הבניינים כדי לוודא שהחטופים אינם מועברים במקרה למיקום אחר. רק בשלב הזה התבשרו מפקדים בכירים ושרי קבינט אחרים על המבצע שעומד לצאת לדרך.
ביום שבת בבוקר, 28 אנשי הימ”מ החלו את דרכם בשני צוותים לעבר שני הבניינים במחנה נוסיראת. מעט לפני 11 בבוקר, הלוחמים הגיעו לשתי המטרות וחיכו לפקודה. מידע מכטב”מים אישר שהשטח נקי, ואין תנועות חשודות ליד שני הבניינים. בשעה 11:00 בדיוק האות ניתן וההסתערות החלה. המחבלים שהקיפו את נועה ארגמני חוסלו במהירות: בתוך שש דקות היא חולצה ללא פגע מהבית, הובהלה למסוק והוטסה לישראל.
חלק מלוחמי הימ”מ השתמשו בסולם כדי להיכנס לתוך החדר שבו הוחזקו שלושת הישראלים. הם נכנסו באותו הרגע, שבו שאר הכוח חדר מחדר המדרגות הראשי של הבניין. אולם הצוות של ארנון זמורה הי”ד ספג אש מטווח קצר מצד 30 מחבלי חמאס שהיו בדירה. הם ירו ממקלעים, השליכו רימונים ואפילו ירו טילי RPG לעבר הלוחמים המופתעים. ברגעים אלה נפצע זמורה אנושות. רופא ושלושה חובשים ניסו להציל את חייו.
הימצאותם של 30 המחבלים הפתיעה את הלוחמים, וההערכה היא שהם הגיעו אל הדירה רק בלילה שקדם למבצע החילוץ. למרות ההפתעה, לוחמי הימ”מ המשיכו בקרב מטווח אפס, כשאליהם מצטרפים לוחמים שחיכו מחוץ למבנה.
בינתיים, עשרות מחבלים הבליחו מהמנהרות מסביב לבניין ותגברו את אנשיהם באש מקלעים ובירי RPG. צוותי הימ”מ יצאו מהבניין, נושאים על אלונקה את זמורה, רצים דרך סמטאות מלאות עשן ושוק סמוך, שהיה מלא בעזתים. הם ניסו להגיע לרכב חילוץ שחיכה להם – אבל התברר כי נפגע מטיל. בשלב הזה החליטו בפיקוד המבצע להפעיל את תוכנית ב’: חילוץ, למרות האש הכבדה של המחבלים, תחת חיפוי מסיבי של חילות האוויר והים והכוחות הקרקעיים שהיו באזור.
בסיוע טנקים, מאות חיילי גולני, צנחנים וגבעתי חדרו למחנה, ניהלו קרבות עם מחבלי חמאס. אוניות חיל הים חיפו ממערב, ומסוקי חיל האוויר – ממזרח. באחד המקרים פגע מסוק בקבוצת מחבלים מרחק של עשרה מטרים מלוחמי צה”ל. כוחות התגבורת והחיפוי האווירי בודדו את זירת הקרב, וסיפקו מסדרון מילוט בטוח לשלושת החטופים.
בסופו של קרב מתיש, חיסלו הלוחמים הישראלים את כל המחבלים בזירה.
בחמאס טוענים כי במהלך המבצע נהרגו 274 פלשתינים. בצה”ל אומרים כי נהרגו או נפצעו 104 אנשי חמאס או אזרחים ששיתפו עמו פעולה בתום הקרב, שלושת החטופים הוטסו במסוק לישראל.
מטוסי חיל האוויר הפציצו את הבניין שבו הוחזקו החטופים והחריבו אותו. לוחמי הימ”מ עלו על שני המסוקים האחרים.