מערך ההגנה האווירית נמצא בכוננות מיידית, בפריסה מלאה בכלל קצוות הארץ ומהווה גורם מרכזי בהתמודדות אל מול האיומים האוויריים המורכבים והמגוונים – מכלי טיס טקטיים ועד רקטות, טילי קרקע-קרקע וטילי שיוט מכלל הזירות.
במהלך המלחמה, כלל מערכות הנשק של המערך פעלו ויירטו איומים שונים.
מתחילת המלחמה, יורטו יותר מ-150 כלי טיס ששוגרו אל עבר מדינת ישראל על ידי לוחמי ההגנה האווירית.
במהלך החודש האחרון נפתח גם גדוד חדש במערך, גדוד 139. הגדוד יפעיל את מערכת הנשק ‘כיפת ברזל’. הקמת הגדוד תאפשר הגדלת הערכות הסוללות ומעטפת הגנה רחבה.
אלא שלא הכל ורוד. כלי הטיס מציבים בפני צה”ל אתגר קשה במיוחד.
דורון קדוש, הכתב הצבאי של גל”צ, דיווח היום כי לאחר שורת אירועי כישלון ביירוט כטב”מים של חיזבאללה בצפון – ארבעה מהם רק היום, בצה״ל משיבים לביקורת, מציגים את הפתרונות והמענים לאתגר, אך מודים: על אף המאמצים – לא נצליח להגיע לאחוזי יירוט גבוהים של כטב״מים, כפי שמצליחים ליירט רקטות וטילים בהצלחה רבה.
אתגר היירוט של מערך ההגנה האווירית מורכב ממספר סוגיות:
גודל הכטב״ם – ככל שהכטב״ם קטן יותר, כך למערכות המכ״ם קשה יותר לגלות אותו. חזבאללה מחזיק בכטב״מים קטנים במיוחד, שיש להם ראש נפץ של קילוגרמים בודדים.
זמן המעוף – בניגוד למתקפת הכטב״מים האיראנית, שהגיעה ממרחק רב והיו לחיל האוויר שעות ארוכות להיערך וליירט – בגבול הצפון חולף זמן קצר מאוד מרגע שיגור הכטב״ם משטח דרום לבנון – ועד שהוא מתפוצץ באחד המוצבים או היישובים על הגבול. ככל שהכטב״ם עף זמן קצר יותר, כך גם מצטמצם פרק הזמן שבו ניתן ליירט אותו.
הטופוגרפיה המאתגרת של הגליל – אזור הגבול הצפוני, שמתפרס על 120 ק״מ, הוא שטח טופוגרפי מורכב ומאתגר ביותר עבור מערך ההגנה האווירית. במערך מסבירים כי חזבאללה מנצל את תוואי השטח, את הוואדיות ואת הרכסים כדי להטיס את הכטב״מים דרך נתיבים שיהיו מאתגרים יותר לגילוי.
הימנעות מפגיעה בכלים של כוחותינו ובכלים אזרחיים – במערך ההגנה האווירית מסבירים כי גם כשכטב״ם מתגלה, נדרש לבצע סדרת פעולות כדי לוודא שאכן מדובר בכלי טיס עוין, ולא במטוס ריסוס אזרחי או בכלי טיס של כוחותינו. נדרש לבצע תהליך ״הפללה״ כדי לוודא שלא ייורטו בטעות כלים אחרים, כל טעות כזו – קריטית ועלולה לעלות מחירים כבדים בחיי אדם.
על אף האתגרים המרובים, בצה״ל הודפים את הביקורת על חוסר היערכות מספקת לאיום הכטב״מים, ומדגישים כי כבר שנים ארוכות שחיל האוויר נערך להתמודד עם האיום. נעשתה למידה בשנים האחרונות מאירועים שקרו בעולם, כמו מתקפות הכטב״מים האיראניים באוקראינה ובסעודיה, ופותחו אמצעים טכנולוגיים נוספים.
אחד הפתרונות שצה״ל פועל להציב בגבול הצפון בימים אלה הוא פתרון חדש-ישן: תותחי ״וולקן״, ששימשו את צה״ל כאמצעי הגנה אווירית עד תחילת המאה הנוכחית. מדובר בתותחים שמוצבים על הקרקע ויורים פגזים לעבר כלי הטיס העוינים במטרה ליירט אותם. צה״ל פועל להציב מערכות וולקן כאלה במספר מוקדים בגבול הצפון כאמצעי נוסף למענה אל מול האיום.
בצה״ל מודים: אין פתרונות הרמטיים לכלי טיס בלתי מאוישים. למרות המאמצים – לא יהיה מענה מספק אל מול נחילי כטב״מים רחבים.
“אין פתרונות קסם״, מסבירים בצבא, ומבהירים כי גם בימים אלה, נמשכים המאמצים לפתח פתרונות ומענים נוספים לכלי טיס בלתי מאוישים.
