אחרי החילוץ מהשבי: המצב הרפואי האמיתי של החטופים

אנדריי, שלומי ואלמוג כמעט לא ישנו בלילה הראשון שלהם אחרי החילוץ • הצוותים הרפואיים העידו: הם מחפשים זה את זה ללא הרף - ויש סממנים שעלולים להעיד על 'תסמונת שטוקהולם' • נועה סיפרה כי בתקופה הראשונה האוכל היה מועט, וכשהועברה למשפחה אמידה - קיבלה מעט יותר
חרדים 10
ד' סיון התשפ"ד / 10.06.2024 00:16

יממה ראשונה בבית: לילה לא פשוט עבר במרכז הרפואי ‘שיבא’ בתל השומר על החטופים שחולצו – אנדריי קוזלוב, שלומי זיו ואלמוג מאיר ג’אן – שכמעט לא ישנו.

לפי דיווח ב’כאן חדשות’, השלושה ישבו ושוחחו עם בני משפחותיהם וגם ביניהם.

הצוותים הרפואיים ציינו כי הם כל הזמן מחפשים זה את זה, וניכר שאחרי שמונה חודשים בשבי, יש להם עדיין צורך בתמיכה ושיתוף אחד של השני.

במישור הפיזי, השלושה סובלים ממחסור תזונתי, אחרי חודשים ללא אספקת אוכל מזין באופן סדיר. בכמה מהתחנות בהם עברו, עיניהם היו קשורות. היו שובים שהתייחסו אליהם קשה יותר והיו כאלו שפחות.

לדברי הגורמים הראשונים ששוחחו איתם, הם אמרו שהיו שובים שרצו בטובתם ובאותו משפט סיפרו על דברים קשים שעברו – סממנים שעלולים להעיד על ‘תסמונת שטוקהולם’.

אלמוג  סיפר כי ביום הולדתו, באופן ציני, שוביו הכינו לו עוגה.

ההתמודדות הרגשית והפסיכולוגית תהיה ללא ספק ארוכה, ייקח להם זמן רב לעכל ולעבד את החוויות שעברו ולחזור לחיים תפקודיים מלאים.

לפי חדשות 13, החטופים שחולצו שיתפו את משפחותיהם ואת הצוותים הרפואיים המטפלים בהם על תקופת השבי הקשה.

שלומי סיפר כיצד למד ערבית משידורי ‘אל-ג’זירה’ שהראו להם המחבלים, והם סיפרו כיצד אולצו לקרוא בקוראן ולהתפלל כל יום.

עוד שיתפו החטופים שחולצו: “הועברנו מספר פעמים ממקום למקום, ואכלנו בעיקר פחמימות”.

לפי הצוותים הרפואיים, הם סובלים מפציעות ישנות וקלות שהגלידו.

“חשבתי שמסתלבטים עליי ולא זזתי”

נועה ארגמני, שחולצה בשבת בבוקר משבי חמאס ומאושפזת במרכז הרפואי איכילוב, סיפרה לבני משפחתה לא מעט דברים על התקופה הקשה בשבי.

לפי חדשות 12, היא סיפרה כי עברה ארבע דירות שונות, הייתה בסכנת חיים מספר פעמים, ולא ידעה שהפכה להיות מוכרת בכל העולם – ושסיפור חטיפתה סוקר באופן נרחב.

היא תארה את הרגעים הראשונים שבהם הבינה כי כוחות הגיעו לחלץ אותה:

נועה סיפרה כי בתקופה הראשונה בשבי האוכל היה מועט ולאחר מכן כשהועברה לבית של משפחה אמידה – קיבלה מעט יותר אוכל. לדבריה, לעיתים רחוקות האזינה לאל-ג’זירה ופעם אחת צפתה בעצרת לשחרור חטופים, אך לא ראתה את בני משפחתה או תמונות שלה. בבית האחרון שבו הוחזקה היה לה תפקיד – לשטוף את הכלים של כל בני המשפחה: “הם היו פותחים את הדלת בלי לדפוק כדי לקרוא לי לנקות”.

בבוקר החילוץ נועה שטפה כלים, כשלפתע שמעה צעקה מהסלון. היא הבחינה ברעולי פנים שאמרו לה שהם כוחות של צה”ל. “פתאום נפתחה הדלת והחייל אמר ‘שלום, נועה, זה צה”ל’. בהתחלה חשבתי שהם מסתלבטים עליי ולא זזתי מהמקום. הוא שאל אותי ‘אני יכול להרים אותך על הכתף שלי?’ – ואז הבנתי שזה קורה”.

נועה סיפרה כי בדרך לנקודת החילוץ המשאית נתקעה: “זה היה מפחיד”. היא הוסיפה: “הלוחמים היו אמיצים – זה היה עניין של שנייה ויכולתי לא להיות כאן היום”.

המחולץ אנדריי קוזלוב פגש לראשונה את הוריו, יבגניה ומיכאל, שנחתו היום מסנט פטרסבורג שברוסיה. קוזלוב נפל על ברכיו ומירר בבכי בזמן שאימו חיבקה אותו.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות