דינה ג’אן, דודתו של אלמוג מאיר ג’אן שחולץ אתמול בפעולה הירואית משבי חמאס בעזה, התראיינה היום (ראשון) בתוכנית ‘סדר יום’ עם קרן נויבך ברשת ב. במקביל לשמחה שפקדה את המשפחה עם ההודעה על צאתו מהשבי, לאלמוג נודע כי אביו נפטר – ולא הספיק להתבשר על שחרורו.
עקפו אותך בתור? לפני שמתעצבן, תבדוק אם גם אתה זכאי לזה
“אחי מת מצער ולא זכה לראות את הבן שלו חוזר. ערב לפני החזרה של אלמוג לאחי, נדם ליבו, הוא לא זכה לראות אותו”, סיפרה דינה בעצב. “אנחנו שמחים מאוד על חזרתו של אלמוג, המוח לא מסוגל לעכל את זה שזה הסוף, אנחנו שבורים”.
היא סיפרה בכאב: “יוסי אחי, אבא של אלמוג, כל שמונת החודשים היה צמוד לטלוויזיה, נאחז בכול פיסת מידע. הוא כל כך אהב את אלמוג, כל כך דאג לו, רצה לדעת מה קורה לו ומה הוא עובר. הוא לא יכל לשאת את זה, כל עסקה שהתפוצצה לו בפנים שברה לו את הלב”.
אביו של אלמוג התגורר לבדו בדירתו. דינה סיפרה כי סעדה אותו ונהגה להגיע אליו לביתו פעמיים בשבוע, כדי לנקות לו את הבית, להקים אותו, לבשל לו. “הוא ירד 20 קילו, הוא לא יכול היה לשאת את זה בשום צורה”, אמרה, “הוא הסתגר, לא רצה לראות אנשים. כולם דאגו ליוסי, אבל הוא לא היה מסוגל לתקשר עם אף אחד”.
דינה סיפרה על הרגעים בהם התבשרה בעצמה על השבת אחיינה: “אני קיבלתי טלפון מהקצין שמלווה אותנו, הוא אמר לי שיוסי לא עונה וששחררו את אלמוג. הוא ביקש ממני בשמחה גדולה לחפש את יוסי. אני מרוב אושר לא ידעתי מה לעשות”.
היא הגיעה לבית אחיה במטרה לבשר לו את הבשורה שכל כך ציפה לה, מבלי לדעת מה עלה בגורלו. “אני נסעתי כמו מטורפת, דפקתי ‘יוסי, יוסי, יוסי’ וכלום. לא קיבלתי מענה. הדלת של ביתו הייתה פתוחה וראיתי אותו ישן בסלון. צרחתי לו ‘יוסי’ והוא לא ענה לי. ראיתי את צבע העור, נגעתי בו – הוא מת.
“מפה והלאה, הקצין התקשר והודעתי לו. הוא הגיע מהר, הזמינו משטרה ומד”א. בצהריים נסעתי לאלמוג ושם המערך הפסיכולוגי דיבר איתו. המפגש היה אמביוולנטי כל כך, הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו. לא רציתי להעמיס עליו. הוא אמר שהוא רוצה להיפרד מאבא שלו, אבל לא ידע אם בית החולים ישחרר אותו”.
על המפגש עם אחיינה אמרה: “אלמוג נראה טוב ביחס למה שציפיתי. אני לא יודעת מה קורה באמת, אבל הוא נראה שמח חיצונית, אנחנו לא יודעים מה קורה בפנים”.
הלוויתו של יוסי תערך היום ב-17:30 במושב נווה ימין ליד כפר סבא.
בהודעה שנשלחה אמש בקבוצת וואטסאפ בכפר סבא, סיפר הרב ליאור אנגלמן, חברו של יוסף: “ביום שישי הגעתי אל יוסף לתת לו חלות לשבת ולא ידעתי מה נמצא מאחורי הדלת. יוסף אהב את אלמוג בכל מאודו והתייסר יום אחרי יום. לבו לא עמד בזה ובאופן טרגי 20 שעות לפני האושר שחיכה לו – נדם.
“יוסף היה אדם שחייו לא היו פשוטים לאורך הדרך והצער על אלמוג נגס בו יום יום. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים ותנחומים לאלמוג ולאחים של יוסף”.