מחסידי צאנז: ההיסטוריון הרה”ח רבי מאיר וונדר ז”ל נפטר בגיל 90

יוסף גרינבוים
|
ג' סיון התשפ"ד / 09.06.2024 01:12
בשבת נפטר בשיבה טובה, בגיל 90, ההיסטוריון החרדי הרה”ח רבי מאיר וונדר ז”ל,  תושב קרית מטרסדורף, מזקני חסידי צאנז – והעורך הראשון של בטאון ‘צאנז’ • פרסם שורה של ספרי היסטוריה וביוגרפיה של רבנים ואדמו”רים, ובמיוחד של יהדות גליציה

ברוך דיין האמת: בשבת נפטר בשיבה טובה, בגיל 90, ההיסטוריון החרדי הרה”ח רבי מאיר וונדר ז”ל,  תושב קרית מטרסדורף בירושלים, מזקני חסידי צאנז,
והעורך הראשון של בטאון ‘צאנז’.

המנוח ז”ל נולד בנשר בז’ אדר תרצ”ד לאביו ר’ אלעזר ז”ל ואמו מרת רבקה ע”ה. בילדותו למד בבית הספר ‘יבנה’ בחיפה,  ומשנת תש”ז למד בישיבת ‘חפץ חיים’ בכפר סבא אצל מרן ראש הישיבה הגראי”ל שטיינמן זצ”ל. בשנת תש”ט נכנס ללמוד בישיבת פוניבז’ בבני ברק.

לאחר נישואיו התגורר בבני ברק ולמד בכולל של ישיבת פוניבז’.

לפי ‘ויקיפדיה’, היה מנהל רוחני בישיבת השרון ברמת השרון במשך שנה. כמו כן שימש כמחנך בכיתות ח’ בבתי ספר של ילדי העולים במעברות רמת השרון וראש העין ובערים רמת גן ותל אביב.

בהיותו תלמיד בישיבת פוניבז’ היה אחראי על ספריית הישיבה שמנתה כ-25,000 ספרים. בשנות ה-60 ערך את הקובץ הראשון של ‘תגים’, כתב עת ביבליוגרפי תורני-מדעי. במשך שש שנים ניהל את הספרייה התורנית ברמת גן, שנה אחת את ספריית הסתדרות המורים, ושנה אחת את ספריות שק”ל (שפיר, קריית גת, לכיש).

בשנת תשל”א עבר להתגורר בקריית מטרסדורף שבירושלים.

במשך כשלושים שנה היה אחראי על מדור עותקי חובה בספרייה הלאומית, עד צאתו לגמלאות.

פרסם שורה של ספרים העוסקים בהיסטוריה ובביוגרפיה של רבנים ואדמו”רים, ובמיוחד של יהדות גליציה, ארץ המוצא של משפחתו.

מפעלו המרכזי היה האנציקלופדיה “מאורי גליציה” לתולדות חכמי גליציה, המכילה שישה כרכים. כמון כן שימש כמייסד ויושב ראש המכון להנצחת יהדות גליציה, ושימש מדריך מסעות לארצות מזרח אירופה.

פרסם מאמרים ומחקרים רבים בכתבי עת תורניים ומחקריים, ובהם “צפונות”, “תחומין”, “המעין” ו”מוריה”. בעבר פרסם מאמרים ב”המודיע” וב”דגלנו”. כמו כן ערך ספרי מפתחות של כתבי עת תורניים שונים.

אחד מתחומי התמחותו הוא מִפְתּוּחַ ועריכת נושאים בתחומים שונים. מפעל המפתוח הבולט שלו הוא מפתוח של מאמרים תורניים הלכתיים שהופיעו בכתבי עת ומאספים תורניים, ספרי זיכרון וספרי יובל ואף מעיתונות יומית (כדוגמת “המודיע” ו”הצופה”). תחילה יצא המפתח לאור תחת השמות “מאיר עיניים” ו”מאיר לציון” ולאחר מכן שולב המפתח כמדור, שנקרא אף הוא “מאיר לציון”, בתוך כתב העת “תחומין”, במשך כ-15 שנים. אחר כך שולב המפתח בתוך פרויקט השו”ת והתעדכן בכל גרסה.

בין תפקידיו הציבוריים כיהן כמייסד ויושב ראש המרכז לספריות תורניות, מייסד ויושב ראש המכון להנצחת יהדות גליציה, חבר מזכירות ארגון ספרני ישראל, חבר ועדת השמות של עיריית ירושלים וחבר ההנהלה של האיגוד הבינלאומי לגנאלוגיה יהודית.

זכה בפרס הפדרציה העולמית של יהודי פולין ובפרס שר החינוך לשנת יצירה.

הותיר אחריו את משפחתו וילדיו הממשיכים בדרכו.

מסע הלוויה יצא הערב בשעה 23:30 מבית הכנסת נוסח ספרד ברחוב פנים מאירות 1 בירושלים להר המנוחות, שם נטמן.