צה”ל תכנן מבצע שחרור חטופים משיפא בשבוע הראשון למלחמה

קבוצת חטופים הוחזקה בשבוע הראשון למלחמה במתחם בית החולים שיפא. בעקבות המידע, בצה״ל תוכנן מבצע גדול לחלץ אותם, אולם הרמטכ”ל הרצי הלוי הכריע שלא להוציא אותו לפועל – ולא שיתף את הדרג המדיני.

מחר זה קורה: מי יזכה ב-120,000 ש”ח בהגרלה המדוברת?

כך נחשף בספר חדש – ‘בעל הבית’ מאת עדו נורדן, קצין ששירת ב’בור’ בקריה והיה חשוף למידע בזמן אמת. הספר קיבל את אישור הצנזורה.

הפרשן אריאל כהנא מדווח ב’ישראל היום’, כי על פי ספרו של נורדן, “יממה אחת אחרי 7 באוקטובר החלה להתגבש בשייטת 13 תוכנית לתקיפת המרכז הפיקודי של החמאס ששוכן במפקדה מתחת לבית החולים ‘שיפא’, במערב העיר עזה. במקורה, מטרת התוכנית הייתה לחסל דרג פיקודי בכיר, ששיערנו שנמצא תחת בית החולים, לפגוע בסמלי השלטון של חמאס ולאסוף מידע מודיעיני.

“כעבור יממה נוספת, כאשר הגיע מידע קריטי ודאי על קיומם של חטופים ישראלים בתוך מפקדת החמאס ב’שיפא’, עלתה חשיבותה האסטרטגית של התוכנית”.

מהשייטת, כך לדברי נורדן, עברה התוכנית לשולחנו של מפקד אוגדה 98, תא”ל דן גולדפוס – “ומשם עלתה קומה אל ‘מפקדת העומק’ – מפקדה מיוחדת בצה”ל שייעודה תכנון, הפעלת הכוח והובלת מבצעים מיוחדים ורב-זרועיים ארוכי טווח במרחב המוגדר כעומק האסטרטגי של מדינות האויב של ישראל”.

במבצע היו אמורות להשתתף היחידות המובחרות ביותר של צה”ל בהיקפי כוחות גדולים מאוד. אולם, “לאחר תכנון וגיבוש מודיעין, ימים ספורים לאחר המתקפה על דרום הארץ, הונחה התוכנית על שולחן הרמטכ”ל. ושם היא נעצרה”.

היחידות שהיו אמורות לקחת חלק במבצע הגדול בהיקפו, מלבד שייטת 13, היו גם סיירות מטכ”ל ושלדג.

כזכור, לאחר שצה”ל נכנס לבית החולים נמצאו בו הוכחות להימצאות החטופים, גם כאלה שנרצחו בו.

יש לציין כי מבצעים רבים במהלך המלחמה הועלו לשולחן המטכ״ל – ונפסלו בעקבות סיכויי הצלחה נמוכים.

שני גורמים צבאיים אישרו ל’ישראל היום’ כי הפרטים נכונים. אחד מהם סיפר כי ימים ספורים אחרי ה-7 באוקטובר התקבל מידע רגיש, וסביר שמדויק, על הימצאות חטופים בשיפא. בעקבותיו, היוזמה לפעולה בבית החולים הורחבה למבצע גדול, והונחה על שולחנו של מפקד אוגדה 98,שהחל לעבוד עליה, יחד עם עוצבת הקומנדו.

“גולדפוס ריכז למבצע את כל מי שסמך עליו. הפעולה אמורה היתה להיות מאוד מורכבת, והיו יחידות שאמרו שהסיכון גדול מדי והן לא רוצות להיות חלק ממנו. אבל הוא הגה את המבצע ועשה לו אישורי תכניות מול בכירים בצה”ל. התכלית היתה להגיע באופן מפתיע ומהיר, לחלץ מי שנמצא שם, ולהרוג הרבה מחבלים, גם בכירים וכאלה שלקחו חלק ב-7 באוקטובר”.

לדברי אחד המעורבים בהכנות למבצע, “הוא האמין בזה ומאמין עד היום שהיה אפשר לעשות את זה ולכן עבד על הפעולה 24/7, ממש לא קם מהכיסא. לדעתו זה פספוס”.

כל הגורמים שהיו מעורבים במבצע הדגישו כי הוא היה מורכב ורב-סיכונים, כדרכם של מבצעי קומנדו. על רקע זה היו אודותיו חלוקי דעות בצמרת צה”ל.

אלוף פיקוד העומק, נמרוד אלוני, ואלוף פיקוד הדרום, ירון פינקלמן, תמכו במבצע. מנגד ראש אמ”ן, אהרון חליוה, התנגד. הרמטכ”ל הלוי הורה לעצור את ההכנות.

בשיחה עם ‘ישראל היום’ אמר גורם צבאי כי במהלך המלחמה הרמטכ״ל אישר מבצעי חילוץ חטופים תוך לקיחת סיכונים אחראיים. לדבריו, בחלקם חולצו חטופים, חלקם נכשלו וחלק מהרעיונות המבצעיים לא אושרו מאחר ולא עמדו בתנאים לביצוע.

מדובר צה”ל נמסר בתגובה ל’ישראל היום’: “בניגוד לפרסום לא מדובר במבצע שבוטל, אלא בתכנון מבצעי שלא היו לו תנאים מבצעיים ומודיעיניים מאפשרים ולא היה מודיעין קונקרטי על מיקום חטופים, ועל כן הוא לא יצא לפועל.

“צה״ל מציג את תוכניותיו המבצעיות לדרג המדיני וכפוף להחלטתו, כל ניסיון לטעון כי הרמטכ״ל לא קידם פעילות לחילוץ חטופים הינו משולל כל יסוד. צה”ל פועל ועושה כל מאמץ להשבת החטופים בהתאם להיתכנות מבצעית ומודיעינית”.

בהמשך פרסם דובר צה”ל תגובה נוספת:

בהמשך לדיווחים כי הרמטכ״ל מנע בתחילת המלחמה מבצע לשחרור חטופים בבית החולים שיפאא, מדובר בטענות שקריות וחסרות שחר.

מדובר ברעיון מבצעי שלא היה בעל היתכנות מבצעית או מודיעינית למימוש, שכן לא היה מידע על הימצאות חטופים בבית החולים. באם היה מידע כזה, אז התוכנית הייתה מתקדמת לכדי מימוש. המבצע כפי שהוצג היה מביא להרג חטופים ולפגיעה בבטחון כוחותינו.

הרמטכ״ל הנחה את הכוחות להמשיך ולהחזיק בתוכנית לפשיטה מהים על בית החולים שיפאא למקרה שיגיע מודיעין שיאפשר את מימוש התוכנית, דבר שלא קרה.

הטענות כי הרמטכ״ל הסתיר מבצע לשחרור חטופים מהדרג המדיני שקריות ומשוללות כל יסוד.

בכל הזדמנות במהלך המלחמה שהיה מודיעין המאפשר תכנון מבצעי לחילוץ חטופים, הנושא הוצג לפרטי פרטים במאות שעות לרמטכ״ל וכשהיה בשל לכדי ביצוע הוא אושר והוצג לדרג מדיני.

הרמטכ״ל אישר מבצעי חילוץ חטופים תוך לקיחת סיכונים אחראיים, וכאשר התנאים המבצעיים אפשרו זאת.