‏לא רק תקציבי ישיבות: היועמ”שית שוקלת לבטל הטבות נוספות

היועצת המשפטית לממשלה, עו”ד גלי בהרב־מיארה, פתחה בבדיקה כללית של חוקיות תקציבי הממשלה לתלמידי ישיבות ואברכים, שאיבדו את מעמד דחיית השירות – וההטבות שהם מקבלים. זאת, דוגמת ההקצבות לישיבות שהופסקו בצו שהוציא בג”ץ, לאחר שפקע חוק הגיוס.

כולם יתחילו לדבר עכשיו על רפורמת “הסדרי בחירה”. מה הכוונה?

לפי דיווח של שחר אילן ב’כלכליסט’, הבדיקה נערכת בשיתוף עם שורה של משרדי ממשלה, והיא כוללת בין היתר את תקציב הצעירים בסיכון במשרד הרווחה ואת ההנחות שמקבלים אברכים בתחומים כמו מעונות יום וארנונה.

למרות הבדיקה טרם הוקפאו כספים והטבות.

במהלך הדיון בבג”ץ השבוע, שארך שבע שעות, חשף מנהל מחלקת הבג”צים בפרקליטות המדינה, עו”ד ענר הלמן, כי מתקיימת בדיקה רחבה של היכולת להמשיך לשלם תמיכות נוספות לתלמידי ישיבות שאיבדו את מעמד דחיית השירות. “יש חובת גיוס במדינת ישראל. הממשלה לא יכולה ביד אחת לא לעשות את מה שצריך לגייס חרדים ובידה השנייה לתמוך”. לדבריו, “זו סוגיה פשוטה של שלטון החוק”.

גורם ממשלתי בכיר אמר, ש”יש דיונים שמוביל משרד המשפטים לגבי מה עושים עם תקציבי ישיבות”. זאת בהנחה שאם לא חוקי להעביר תקציבים לתלמידי ישיבה שאמורים להיות בתהליך גיוס, חוסר החוקיות הזה חל גם על כל הטבה מהממשלה –  ולא רק על תקציב הישיבות.

לדברי המקור, הבדיקה מתייחסת גם להטבות מרכזיות שמהוות חלק משמעותי בסל ההטבות לאברך, דוגמת הנחות במעונות יום שמגיעות ל־1,500 שקל בחודש והנחות בארנונה שמגיעות ל־70%.

לפי הדיווח ב’כלכליסט’, השבוע נערכה שיחת זום של יועצים משפטיים ממשרדי ממשלה שונים. בשיחה עלתה, בין היתר, השאלה האם יש לבדוק גם את חוקיות ההנחה שמקבלים בחורי ישיבות בדמי ביטוח לאומי.  נציגי ביטוח לאומי ענו שההנחה מעוגנת בחוק ולכן מעמדה חזק יותר משאלת הגיוס.

שני תקציבים שעומדים במרכז הבדיקה הם תקציב גופי הקשר במשרד החינוך ותקציב הצעירים החרדים בסיכון במשרד הרווחה – המתקצב ישיבות לנושרים. התקציב במשרד הרווחה עומד על 35 מיליון שקל לשנה.

התקציב השני שנבחן הוא תקציב גופי התיאום והקשר של משרד החינוך. אף שמדובר בתקציב של מיליונים בודדים, בדובר בעצם במימון מהמדינה שניתן לפי מספר בחורי הישיבות שאינם משרתים. התקציב מחולק על ידי האגף למוסדות תורניים, שאחראי גם לתקציבי הישיבות. לפי מבחן התמיכה, “זכאים לתמיכה ארגוני גג ארציים של הישיבות בישראל, המטפלים בדחיית שירותם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם” – כלומר, ‘ועד הישיבות’.

ממשרדי המשפטים והאוצר, הרלבנטיים ביותר לבדיקה, לא נמסרה תגובה.

ממשרד החינוך נמסר ל’כלכליסט’: “הבדיקה היחידה הנוגעת למשרד היא בנוגע לוועד הישיבות, אשר על תמיכה בו ובאיגודי ישיבות נוספים הוגשה עתירה נפרדת. בשל ההליך המשפטי, המשרד לא יוכל להתייחס מעבר לכך”.

ממשרד הרווחה נמסר: “בימים אלו מתקיימים דיונים בהובלת משרדי המשפטים והאוצר בנוגע להשלכות הפסיקה ועד כה לא התקבלה החלטה או חל כל שינוי במצב הקיים. המשרד אמון על טיפול בנוער בסיכון לפי קריטריונים מקצועיים, ללא הבדל דת, גזע ומין. המשרד איננו מתקצב את הישיבות, אלא מממן מעטפת טיפולית לצעירים בסיכון. מתוך 1,500 הצעירים שלומדים בישיבות אלו, רק 462 שמוגדרים צעירים בסיכון זוכים לתקצוב, כפי שנעשה במשך שנים רבות. מדובר בצעירים שמתמודדים עם אתגרים כגון התמכרויות, קשיים בתפקוד ומאפיינים התנהגותיים אחרים”.

שר העבודה יואב בן צור הגיב: “במשמרת שלי אף אחד לא יפגע בתינוקות רכים על רקע אמונתם של הוריהם. אאבק למענם של הילדים החרדים שנמצאים במעונות יום. חוק חינוך הוא לכלל הילדים במדינת ישראל ללא הבדל ואין רשות לאף אחד לפגוע בהם. כל עוד אני שר העבודה לא תהיה אפליה מגזרית, לא בתעסוקה, לא בחינוך ולא ברווחה, אנחנו במדינת היהודים לא בגלות”.