290,100 מהירושלמים חרדים, 64% מהילדים לומדים בחרדי

מכון ירושלים למחקרי מדיניות מפרסם את ‘השנתון הסטטיסטי לירושלים’ ממנו עולה, כי לראשונה נחצה רף מיליון תושבים בבירת ישראל.

עקפו אותך בתור? לפני שמתעצבן, תבדוק אם גם אתה זכאי לזה

על פי הנתונים, ירושלים ממשיכה לשמור על מעמדה כעיר הגדולה בישראל, כאשר לראשונה – לפי נתוני מפקד 2022 – גודלן של כלל האוכלוסיות בירושלים הסתכם ב-1,005,900 איש, שהם פי שניים מאוכלוסיית תל אביב – 492,900 תושבים, ופי שלושה מחיפה – 289,500 תושבים.

למעשה, אחד מכל 10 ישראלים הוא ירושלמי.

בשנת 2022 כלל מפקד האוכלוסין לראשונה את אוכלוסיית הזרים, והתברר כי בירושלים מתגוררת אוכלוסיית הזרים הגדולה בישראל – 44,900 זרים.

בשנת 2022 התגוררו בירושלים 597,000 יהודים ואחרים – מהם 581,200 יהודים, 12,400 תושבים ללא סיווג דת ו-3,500 נוצרים שאינם ערבים – והם היוו 61% מאוכלוסיית העיר.

האוכלוסייה הערבית בעיר מנתה 384,700 תושבים – 371,400 ערבים מוסלמים ו-13,000 ערבים נוצרים – שהיוו 39% מאוכלוסייתה.

לפי אומדן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2022 התגוררו בירושלים כ-290,100 תושבים חרדים, והם היוו כרבע (26%) מכלל התושבים החרדים בישראל ו-29% מאוכלוסיית ירושלים.

מתוך האוכלוסייה היהודית המורחבת בירושלים (בכלל הגילים), 46% הגדירו את עצמם חרדים, 23% דתיים או דתיים מאוד, 14% מסורתיים, 15% חילונים, ו-2% שחיו במשקי בית מעורבים.

גודל משק בית

גודל משק בית ממוצע בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים עמד על 3.1 נפשות, נמוך מזה שבקרב האוכלוסייה הערבית – 4.8. לשם השוואה, בישראל משק בית ממוצע עמד על 2.9 נפשות בקרב האוכלוסייה היהודית, ו-4.1 בקרב האוכלוסייה הערבית.

בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים, גודל משק הבית משתנה בהתאם לאופי הזהות הדתית: בשנת 2023 מספר הנפשות הממוצע במשקי בית חילוניים בירושלים עמד על 2.1 נפשות (לעומת 2.6 בישראל), בהשוואה ל-2.6 במשקי בית מסורתיים בירושלים (2.8 בישראל), 2.9 במשקי בית דתיים (3.4 בישראל), ו-4.9 במשקי בית חרדיים (5.1 בישראל).

הילדים שליש מהעיר

בשנת 2022 הגיל החציוני בקרב תושבי ירושלים עמד על 24.2 שנים, לעומת 30.3 בכלל אוכלוסיית ישראל.

ירושלים היא עיר צעירה ומתאפיינת באחוז גבוה של ילדים (בני 14-0). הילדים היוו 33% מכלל אוכלוסיית ירושלים, בהשוואה ל-18% בתל אביב, 20% בחיפה ו-28% בישראל.

ירושלים גם מאופיינת בשיעור פריון גבוה. בירושלים שיעור הפריון עמד על 3.7 ילדים לאישה, והוא היה גבוה משיעור הפריון במדינת ישראל כולה (2.9), בתל אביב (1.8) ובחיפה (2.0).

שיעור הפריון של הנשים היהודיות בירושלים נותר יציב בעשור האחרון ובשנת 2022 עמד על 4.3 (לעומת 2.9 בישראל), בדומה לשיעור ב-2012.

לעומת זאת, שיעור הפריון של הנשים הערביות בירושלים רשם בתקופה זו ירידה חדה וממושכת ובשנת 2022 עמד על 2.8 (בדומה לשיעור הערביות בישראל), לעומת 3.6 ב-2012.

עלייה בהגירה מירושלים

במאזן ההגירה הכולל של ירושלים – מאזן הכולל עולים, יוצאים ונכנסים מחו”ל ואיחוד משפחות – מגמת הירידה של השנים האחרונות התמתנה. בשנת 2022 חלה עלייה בהיקף הנכנסים אל העיר מיישובים אחרים, לצד עלייה בהיקף העוזבים את העיר ליישובים אחרים ועלייה בהיקף העולים הנקלטים בעיר והמאזן הכולל של ההגירה עמד על 7,200-.

מאזן ההגירה של ירושלים מבטא מצב בו הביקוש למגורים בעיר עולה על היצע הדירות, כלומר שלא כל מי שמעוניין להתגורר בירושלים יכול לעשות זאת.

מקרב העוזבים את העיר כ-38% מהיוצאים עברו ליישובים במטרופולין ובמחוז ירושלים, 20% עברו לישובים במחוז יהודה ושומרון, 16% לישובים במחוז מרכז ו-15% לישובים במחוז ת”א.

בין הרשויות המקומיות המרכזיות אליהן היגרו: בית שמש (18%), בני ברק (4%), גבעת זאב (4%), תל אביב-יפו (6%), ביתר עילית (3%), מודיעין (3%), מודיעין עילית (2%), מעלה אדומים (2%), כוכב יעקב (1%) ועוד.

בשנת 2022 מספר העולים שבחרו בירושלים כמקום מגוריהם הראשון עמד על 7,600 עולים, שהיוו 10% מכלל העולים לישראל בשנה זו.

תחולת העוני

ירושלים היא אחת הערים העניות בישראל, ובעלת השיעור הגבוה ביותר של נפשות מתחת לקו העוני מבין הערים הגדולות.

בשנת 2022 חיו מתחת לקו העוני 38% מהמשפחות בירושלים (126,700), 42% מהנפשות (418,900) ו-51% מהילדים (203,200).

תחולת העוני בירושלים גבוהה באופן ניכר בהשוואה לישראל כולה, שבה חיו מתחת לקו העוני 20% מהמשפחות, 21% מהנפשות ו-28% מהילדים. תחולת העוני בירושלים הייתה גבוהה במיוחד בקרב תושביה הערבים של העיר. תחולת העוני בקרב תושבי ירושלים הערבים (58%) הייתה גבוהה בהשוואה לתושביה היהודים (32%), אך גם בהשוואה לתחולת העוני בקרב ערביי ישראל (39%).

כלכלה ותעסוקה

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים בגילי העבודה העיקריים (64-25) עמד בשנת 2023 על 68% (לעומת 81% בישראל).

בקרב גברים, שיעור ההשתתפות עמד על 76% (לעומת 84% בישראל). שיעור ההשתתפות בקרב הגברים היהודים (71%) היה נמוך מהשיעור בקרב הגברים הערבים (83%).

שיעור ההשתתפות הנמוך של גברים יהודים בירושלים נובע בעיקר משיעור השתתפות נמוך של גברים חרדים (49%).

בקרב נשים, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים עמד על 61% (לעומת 78% בישראל). שיעור ההשתתפות הנמוך של נשים בירושלים נובע בעיקר משיעור השתתפות נמוך במיוחד של הנשים הערביות בעיר (29%), אך יש לציין ששיעור זה ממשיך גם השנה את מגמת העלייה המתונה משנים קודמות (אז נרשמו שיעורים של 27% ו-26% בשנים 2021 ו-2020 בהתאמה).

בקרב הנשים היהודיות, שיעור ההשתתפות של הנשים הלא-חרדיות (85%) היה גבוה רק במעט מאשר בקרב הנשים החרדיות (80%).

בשנת 2023 ענפי הכלכלה העיקריים שבהם עבדו המועסקים בירושלים הם: חינוך – 19% (לעומת 13% בישראל ו-6% בתל אביב), שירותי בריאות ורווחה – 14% (12% בישראל ו-10% בתל אביב) ומִנהל מקומי וציבורי – 11% (10% בישראל ו-7% בתל אביב). בתחום ההייטק עבדו 6% מהמועסקים בירושלים (לעומת 11% בישראל ו-22% בתל אביב).

חינוך והשכלה גבוהה

בשנת הלימודים תשפ”ג (2022/23) למדו בחינוך העברי בירושלים 185,000 תלמידים: 36% מהם למדו בחינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי והממלכתי-חרדי ו-64% למדו בחינוך החרדי.

בחינוך הממלכתי (29,800), הממלכתי-דתי (32,200) והממלכתי-חרדי (2,700) למדו בסך הכול 67,400 תלמידים, ובחינוך החרדי למדו 117,500 תלמידים. בחינוך הערבי (הציבורי והפרטי) בירושלים למדו כ-120,500 תלמידים והיוו 40% מכלל התלמידים במערכת החינוך בירושלים.

במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים למדו בשנה זו 41,300 סטודנטים, והם היוו 14% מכלל הסטודנטים בישראל – המספר הגדול ביותר בישראל.

כ-21,700 סטודנטים (53% מהסטודנטים בירושלים) למדו באוניברסיטה העברית, 14,000 סטודנטים (34%) למדו בשבע מכללות אקדמיות ו-5,600 סטודנטים (14%) למדו בארבע מכללות אקדמיות לחינוך. מתוך כלל הסטודנטים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה בירושלים, 74% למדו לתואר ראשון (לעומת 73% בישראל), 20% לתואר שני (23% בישראל) ו-6% לתואר שלישי (4% בישראל).

שיא בהתחלות הבנייה

בשנת 2023 החלה בנייתן של 5,800 דירות בירושלים, זהו המספר הגבוה ביותר שנרשם עד כה. 18% מהתחלות הבנייה היו של דירות בנות 2-1 חדרים (בהשוואה ל-7% בישראל). חלקן של דירות בנות 3 חדרים בהתחלות הבנייה בירושלים עמד על 29% (לעומת 20% בישראל). חלקן של הדירות בנות 4 חדרים בירושלים עמד על 38% (לעומת 33% בישראל), וחלקן של דירות בנות 5 חדרים ומעלה היה 16% (לעומת 41% בישראל).

בשנת זו הסתיימה בנייתן של 2,700 דירות למגורים בירושלים. 10% מהדירות שהסתיימה בנייתן היו בנות 2-1 חדרים (לעומת 5% בישראל), 33% מהדירות היו בנות 3 חדרים (19% בישראל), 34% מהדירות היו בנות 4 חדרים (30% בישראל), ו-24% היו בנות 5 חדרים ומעלה (47% בישראל).

כמו כן ניתנו 7,800 היתרי בנייה בירושלים, לשם השוואה בתל אביב ניתנו 6,000 היתרי בנייה ובחיפה 1,500 היתרים.

בנוסף בוצעו 3,200 עסקאות לרכישת דירות בירושלים, לעומת 4,700 דירות בשנת 2022. ערים גדולות אחרות שבלטו במספר העסקאות היו חיפה (3,500) ובאר שבע (3,000). בתל אביב נמכרו בשנה זו 2,100 דירות.

המחיר הממוצע שבו נמכרה דירת 4-3.5 חדרים בירושלים עמד על 3,044,000 ש”ח, עלייה של 10% בהשוואה למחיר בשנת 2022. מחיר זה היה גבוה בהשוואה לישראל (2,094,200 ש”ח) ולחיפה (1,720,000 ש”ח), אך נמוך באופן ניכר בהשוואה לתל אביב (4,846,900 ש”ח).

שביעות רצון מאיכות החיים

שיעור התושבים בגילי 20 ומעלה בירושלים שענו כי הם מרוצים או מרוצים מאוד מהניקיון באזור מגוריהם בשנים 2020-2022 (ממוצע תלת-שנתי) עמד על 57%, זאת לעומת 35% בשנים 2016-2018.

בנוסף, שיעור התושבים שהיו מרוצים או מרוצים מאוד מאזור מגוריהם בשנים 2020-2022 עמד על 78%, זאת לעומת 74% בשנים 2016-2018.