רבים הגיעו היום (ראשון) אל מעמד ‘הקבלת פני רבו’ שנערכה בסוכתו של הראשל”צ הגר”ש עמאר.
את דבריו באירוע הקדיש הראשל”צ להעלאת זיכרונות ממורו ורבו הגר”ע יוסף זצ”ל, שזה עתה מלאה שנה לפטירתו. את ההתמודדות על כס רבה הראשי של ירושלים לא הזכיר. נאומו הוקדש לקירוב לבבות ואחדות בעם.
“מרן היה קודש קודשים… כשהיה בוכה, כולם היו נמסים. היו באים אליו אנשים שיברך אותם. הוא היה מברך כל מה שרצו, אבל על כל ברכה היה מדגיש, הכול מאיתו יתברך ולכבודו יתברך. והיה מסביר לי לא פעם, מה שווה לברכם בבריאות וחיים, כשזה לא בשביל עבודת ה’ יתברך? אני מברכם, אבל רוצה שינצלו את הברכות לעבודתו יתברך.
“אנחנו כמו גשר בין הדורות. כי מי יספר ויעיד על מה שראינו בדורות קודמים? אסור לנו חס ושלום שההנהגה הזו של מרן זצ”ל, המאור הגדול הזה, לא תימשך”.
הגרש”מ רמז על התמודדותו לרבנות ירושלים ואמר, “חובה עלינו להמשיך. לפעמים יש קשיים, אבל לא צריך להיבהל. צריך להמשיך. אנחנו עושים את ההשתדלות, והוא יתברך יחליט מה שצריך ומה שטוב. עינינו תלויות כעיני עבדים על יד אדוניהם, כעיני שפחה על יד גבירתה”.
בהמשך נשא הרב עמאר דברים מפורשים על ההתמודדות, ואמר כי מלכתחילה לא חפץ בכך אלא ש”זקני הרבנים ואנשים של צורה”, הציגו בפניו טענות כבדות משקל בכדי שיתמודד, בהם בניו של רבה של ירושלים הגר”ש משאש, שביקשו ממנו שהוא זה שישב על כסא אביהם.
הרב דיבר דקות ארוכות על הצורך באחדות, וקרא למחול זה לזה ולהתפייס. כמו כן הכחיש הרב במפורש את הפרסומים כביכול והוא פורש מהמרוץ.
הראשל”צ קרא: “להמשיך בדרך אבותינו, להאהיב את התורה. לקרובים ולרחוקים. ראינו פלאות. נמשיך להאיר פנים, אך לא נשנה מהתורה כחוט השערה. הייתי רב ראשי לישראל בתקופת שלושה ראשי ממשלה, שבעה שרי משפטים”, סיים ואמר, כשהוא מברך כי גם הרבנים דהיום יזכו לגרום לראשי הממשלה לכבד את הציבור החרדי, כפי שהוא הצליח לעשות בתקופת כהונתו.