איך שורדים במצב קשה? הפתרון בשיחה של רבי עקיבא ורבן גמליאל

1.

חייה של אומה, כמו חייו של האדם, מלאים זריחות ושקיעות.

במסכת יבמות מביאה הגמרא מעשה מפי רבן גמליאל: הייתי מהלך בספינה וראיתי ספינה אחרת, שנשברה בלב ים. ידעתי, שרבי עקיבא הפליג בספינה הזו, והייתי מצטער, שהוא, כמו שאר הנוסעים, נפטר והלך לו לבית עולמו.

כשעליתי ביבשה, ממשיך רבן גמליאל ומספר, הגעתי לבית המדרש ובא רבי עקיבא וישב ודן לפניי בהלכה. אמרתי לו: “בני, מי העלך?” כיצד עלית מהים הגדול, איך עמדת מול הגלים הרמים?

אמר לי: “דף של ספינה”. כלומר: אחד מהקרשים שלה, “נזדמן לי, וכל גל וגל שבא עליי – נענעתי לו ראשי”.

בכל פעם שהיה גל, אמר רבי עקיבא, הורדתי את הראש, חיכיתי עד שהגל יעבור מעל גבי, וכך שרדתי והגעתי לחוף.

מובן, שאין לפרש שיחה בין שני גדולי התנאים הללו, קדושי עליון, כפשוטה. בשאלה שנשאל רבי עקיבא ובתשובה שענה יש הרבה יותר עומק מעבר למה שנראה.

2.

המפרשים מסבירים, כי רבן גמליאל תמה בפני רבי עקיבא בתמיהה כללית על מסכת חייו. השאלה שלו הייתה, כיצד הצליח רבי עקיבא לשרוד את כל “הגלים” – את כל הייסורים הנוראיים שעבר במהלך חייו.

רבן גמליאל התקשה, איך רבי עקיבא לא נשבר בתחילת הדרך, כאשר כל-כך רצה ללמוד תורה ונתקל ב”גל”, שחסם אותו מלהבין את הדברים?

רבן גמליאל ביקש לדעת, אחרי שרבי עקיבא כבר הגיע לידיעת התורה, כיצד התגבר על הקושי מול כלבא שבוע, החותן שלו, ששטף אותו ב”גל” אדיר והתנכל אליו?

והשאלה הקשה ביותר היא, מהיכן שאב רבי עקיבא את תעצומות הנפש להתמודד עם ה”גל” הנורא מכל? “שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, וכולן מתו בפרק אחד”.

איך אפשר להבין דבר כזה?! האדם הזה איבד 24,000 תלמידים, שהיו לו כבנים, עולם תורה ענק, שמת בפרק אחד והשאיר את העולם שומם, כלשון הגמרא.

כיצד בן-אנוש מסוגל לשרוד את כל ה”גלים” האלה ולקום בעצמו פעם אחר פעם ולהקים את כל עולם התורה מחדש?!

התשובה של רבי עקיבא הייתה קצרה, אבל כל כך קשה ליישום: הורדתי את הראש למטה, הבנתי שהכל מהשם יתברך וחיכיתי עד שתעבור רוע הגזרה.

3.

החיים מורכבים מזריחות ושקיעות. הם מלאים הרבה זמנים של נחת, שמחה ואושר, אך כך גם תקופות של כאב, צער וייאוש. בדורנו הזריחה היפה באה לא פעם “באותה נשימה” עם שקיעה גדולה, שמחשיכה הכל וחונקת.

אימרת חז”ל לפיה מגלגלים מלמעלה זכות על-ידי זכאי וחובה על-ידי חייב לא נאמרה רק באדם שמזכה לאדם אחר או חב לו אלא גם על אומה אחת לגבי חברתה.

יש אומות “חייבות” שנבחרו מלמעלה להיות אלו שמרעות ומתאכזרות אלינו. עלינו מוטל לכל הפחות להישאר “זכאים” ולא לסייע להם.

בשעה שיש כל-כך הרבה חושך שבא מבחוץ, עלינו להאיר בתוך הבית פנימה, וכשיהיה שלום עלינו, הקב”ה בוודאי יעשה שלום על כל ישראל, ואמרו אמן.