20 ש”ח על כל דוח: איך מתוגמלים פקחים שמטריפים אתכם בתחב”צ?

הוועדה המיוחדת לפניות הציבור, בראשות ח”כ יצחק פינדרוס, התכנסה היום (שלישי) לישיבת מעקב בנושא סמכויות והתנהלות פקחים בתחבורה ציבורית.

לפי הנתונים של חברת אגד, פקח מחלק בממוצע 2.5 דוחות ביום עבודה של 9 שעות.

גל הרשקוביץ, יועץ ביקורת וגבייה מחברת אגד: “לפי הנהלים של אגד, כ-60 קנסות בחודש מביאים פקח לקבל בונוס חודשי. חלוקת הדו”חות נעשית עם מנגנון של איזונים ובלמים. יש מספר תנאי סף לכל פקח בתחבורה הציבורית והוא צריך לעמוד בקריטריונים. זה שומר על האינטרסים גם של הלקוחות וגם של החברה. אנחנו מלמדים את הפקחים שלנו להפעיל אכיפה אפקטיבית וגמישה בעת הצורך. חברת אגד מפסידה כסף ממערך הפקחים שלה, אנחנו עושים את זה כדי למנוע מקרים של אי תשלום או אי תיקוף עתידיים”.

בחברת דן הפקחים זוכים לתגמול על כל דו”ח שהם מחלקים. “דו”ח איכותי שכולל פרטים מלאים של האזרח מזכה את הפקח בתגמול של 20 שקלים. לעומת זאת דו”ח שאינו איכותי ללא פרטים מלאים של מקבל הדו”ח מזכה את הפקח בתגמול של 10 שקלים בלבד.

יניב אשכנזי, סגן מנהל פיקוח ובקרה בחברת דן: “הפקחים שלנו מתוגמלים לפי יעילות עבודה במספר פרמטרים. אחוז האי תיקוף אצלנו עומד על כ- 20%”.

עידו אידלס, מנהל המבקרים הארצי של סופרבוס: “פקחים מתוגמלים לפי סל קטגוריות. בין היתר גם לפי כמות הדו”חות, לא ייתכן שפקח יעשה את עבודתו ויהיה מצב שהוא מחלק אפס דו”חות”.

לפי הערכות של משרד האוצר, המדינה מפסידה בכל שנה כ-600 מיליון שקלים בשל אי תשלום של נוסעים בתחבורה הציבורית.

יו”ר הוועדה ח”כ יצחק פינדרוס אמר: “יש הרבה בעיות שנוצרות כתוצאה מהפעלת הפקחים באופן יזום על ידי חברות התחבורה הציבורית. שירות פיקוח חיצוני של המדינה יהיה הרבה יותר יעיל מאשר הפעלת פקחים על ידי חברות התחבורה הציבורית. הגענו למסקנה שהפיקוח צריך לצאת מהידיים של חברות התחבורה הציבורית למכרז חיצוני. כיום חברות התחבורה הציבוריות מקבלות הכנסה לכיסם על כל דו”ח שהפקחים שלה מחלקים – זו טעות במודל ההפעלה.

“מבנה העסקה של פקחים בתחבורה הציבורית הוא לא נכון. בצורת ההתנהלות כיום, לא יהיו סמכויות לפקחים בשטח. מבנה הפיקוח והמודל הכלכלי של הפעלת הפקחים לא יכול להמשיך להתקיים. כיום, האזרח משלם קנסות אבל המדינה לא משלשלת לכיסה את הכספים. אני לא חושב שהפקחים צריכים להיות עובדי מדינה, אבל הם כן צריכים להיות מופעלים על ידי מכרז לחברה חיצונית”.

שחר בר, אגף התקציבים במשרד האוצר, התנגד להעברת הפיקוח לחברה חיצונית: “חברות התחבורה הציבורית נפגעות מאוד ברגע שיש אי תיקוף של אזרחים בנסיעות. היעילות והיכולת של החברות הפרטיות לשים את הפקחים במוקדים הנכונים היא גבוהה יותר מאשר חברה חיצונית שתיכנס פנימה. הפיקוח והתפעול של חברות התחבורה הציבורית נעשית על ידי משרד התחבורה. בתפיסה שלנו לא נכון להוציא את מערך הפיקוח למיקור חוץ”.

דוד יוסף, מנהל אגף פיקוח בקרה ורמת שירות במשרד התחבורה: “אנחנו עדיין עובדים תחת הנוהל הישן, הנוהל החדש לעבודת הפקחים נמצא עדיין בשלבי עבודה. במידה ונגיע להסכמות עם האוצר להוצאת מכרז על שירותי פיקוח וחלוקת קנסות, כל המודל צריך להשתנות. כרגע אין חובה לפקחים לשאת מצלמת גוף, אנחנו בוחנים את הנושא הזה”.

ח”כ ירון לוי מיש עתיד: “אזרחים מקבלים קנסות בגלל שפקחים רוצים לקבל פרמיות ולהעלות את השכר שלהם. לא ייתכן ולא נתפס שזה מודל ההפעלה של הפקחים. משרד התחבורה צריך להוציא הנחיות ביניים לגבי קנסות שמחולקים על חוסר תיקוף במיוחד לחיילים ואזרחים קשישים. הפקחים מנצלים את האוכלוסייה החלשה ביותר של החברה כי שם הכי קל להם לחלק דו”חות”.

ח”כ משה רוט מיהדות התורה: “מדידת איכות עבודה לפי מספר הקנסות היא פסולה. ממוצע הדו”חות משקר, יש אזורים שבהם יש חלוקה אגרסיבית יותר של דו”חות. צריך לוודא שיש פיקוח על הפקחים של התחבורה הציבורית. מבקש מחברות התחבורה הציבורית וממשרד התחבורה לספק נתונים לגבי תגמול על חלוקת דו”חות”.

יו”ר הוועדה סיכם את הדיון: “צריך להיות נתק בין מספק הדו”חות לתגמול הפקחים. צריך להיות הבדל בין אי תשלום לאי תיקוף. אם לא יהיה פיתרון יסודי לבעיית העסקת הפקחים לא יינתנו סמכויות לפקחים בוועדת הכלכלה. מדינת ישראל מממנת את הפקחים ואת התחבורה הציבורית של ישראל, לכן אנחנו כוועדה ממליצים להוציא את מודל העסקת הפקחים למכרז חיצוני. לא נוכל לתת סמכויות לפקחים בלי שינוי יסודי במודל ההפעלה של הפקחים בתחבורה הציבורית. משרדי התחבורה והאוצר מתבקשים לשבת יחד ולגבש נוהל עבודה סדור להפעלת הפקחים”.