היועמ”שית: יש רפורמה שקטה וניסיון לפוליטיזציה של מערכות ציבוריות

היועצת המשפטית לממשלה עו”ד גלי בהרב מיארה התייחסה הבוקר (שני), בכנס לשכת עורכי הדין, להוצאת הצווים נגד ישראל בהאג והבקשה לצווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הבטחון.

משה ביטון ‘שיחק’ אותה. רוצה גם מסלול להצלחה? • כך מצטרפים

“האשמת מדינת ישראל בהפרת האמנה של השמדת עם מקוממת”, אמרה בהרב מיארה. “התביעה שהגישה דרום אפריקה מופרכת ומעוותת את ההגדרה של רצח עם. התייצבנו בבית הדין בהאג מתוך צדקתה של מדינת ישראל. ההשוואה בין הדרג המדיני של ישראל לרבי המרצחים של חמאס היא ליקוי מוסרי”.

היועמ”שית התייחסה לתפקידה במלחמת ‘חרבות ברזל’: “מאז פרוץ המלחמה אנשי הייעוץ עושים לילות כימים להתמודד עם המשמעויות של המצב. גיבשנו עשרות הסדרים לשיקום יישובי חבל התקומה. אנחנו מעמידים תשתית משפטית המאפשרת לדרג המדיני וכוחות הבטחון לנהל את המלחמה בהתאם לדין הישראלי והבין-לאומי, מלחמתנו בטרור הוא מוצדקת מוסרית ומשפטית.

“למדינה חפצת חיים אין ברירה אלא להתאים פעילות צבאית לשדה הלחימה”, המשיכה היועמ”שית. “כל בר דעת המישיר מבט מפוכח למציאות, יודע שהאתגרים של לחימה בחמאס הם חסרי תקדים. החמאס לא רק מפר ברגל גסה כללי מלחמה בין לאומיים, אלא גם מנצל את מחיובות ישראל לכללים האלה. צה”ל מחויב להילחם לפי דין. זאת תפיסה ערכית ומושרשת במערכת הדינים שלנו. מלחמתה של מדינת ישראל היא לעולם נגד חמאס וארגוני הטרור ברצועה ולא אזרחיה. הצבא פועל לפי עקרון טוהר הנשק. זאת לא חולשה אלא עוצמה”.

על התנהלות הממשלה במשבר חוק הגיוס אמרה: “אני ואנשיי עמדנו לרשות הממשלה לצורך קידום כל מתווה חקיקה. אבל בעקבות המלחמה הצרכים השתנו. על כן הבהרתי שלא ניתן לקדם חקיקה ממשלתית בנושא במנותק מעמדת מערכת הבטחון והצבא. ייעוץ משפטי מקצועי לא יכול להגן על פעולה שבצד אחד הממשלה מגבירה את הנטל ומצד שני מקדמת חקיקה שמתעלמת מנתונים וצרכים עדכניים.

“הייעוץ המשפטי לממשלה לא נתן יד ולא ייתן יד לניסיון לעקוף צו ביניים המקפיא תמיכות כספיות. מכאן הדרדרות העניינים הייתה מהירה – ממשלת ישראל ביקשה להרחיק את שומרי הסף מהאירוע, לבטל את יכולת הייעוץ המשפטי לשמש כבלם.

“את הניסיון לנטרל את הבלמים על הכוח השלטוני שלא בדרך של חקיקה, אלא בדרך של פירוק דרכי העבודה הרגילות והתקינות, ניתן לכנות ‘רפורמה שקטה’. הרפורמה ‘הסמויה מן העין’. תפקידנו הוא לכוון זרקור אל התופעה הסמויה, כי המחירים הכלכליים, החברתיים, הביטחוניים והדמוקרטיים של העדר שלטון חוק הם כבדים”.

היא הוסיפה: “יש ניסיון לפוליטיזציה של שירות המדינה. 2023-2024 יזכרו כשנים קשות. נוכחנו כי העם בישראל חזק אך הדמוקרטיה שלנו שברירית. אין בישראל מערכת משטרית כוללת של בלמים ואיזונים. אי התלות הפוליטית של אנשי השירות הציבורי ומערכת משפט חזקה הן ערובות לשלטון החוק”.

על השר איתמר בן גביר אמרה: “השר הממונה על המשטרה מטעם הממשלה איננו מפכ”ל על. גבולות סמכותו צריכים להיות תחומים וגדורים. בפרט, נאסר עליו להתערב בפעילות אופרטיבית של המשטרה ובהחלטות קונקרטיות. התיקון לפקודת המשטרה אינו קובע את התנאי ההכרחי כי התערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי אינה חוקית. על כן, עמדתנו, כפי שהגשנו אותה לבג”צ היא, כי התיקון לפקודת המשטרה אינו עומד במבחנים החוקתיים ויש לבטל לפחות חלק מסעיפיו”.

מ”מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן תקף בכנס את ההדלפות מהוועדה למינוי שופטים. “דיוני הוועדה לבחירת שופטים בחודשים האחרונים לא היו חפים ממחלוקות ומקשיים: בתקופה זו אף נרשמו אירועים חמורים של הדלפות מטעות ומגמתיות מדיוני הוועדה, והמלאכה טרם הושלמה ביחס לכלל מחוזות השיפוט וביחס לבתי הדין לעבודה”, אמר.

פוגלמן הוסיף: “מאז פרישת הנשיאה לשעבר, השופטת בדימוס אסתר חיות, לפני למעלה משבעה חודשים, טרם התקיימה בוועדה הצבעה על מינוי נשיא לבית המשפט העליון, וכן טרם נבחרו שופטים לבית המשפט העליון במקומן של הנשיאה לשעבר והשופטת בדימוס ענת ברון. מכיוון שקיימת עתירה תלויה ועומדת בסוגיה זו, מטבע הדברים לא אוכל להרחיב בנושא – אך כפי שהדגשתי במספר הזדמנויות בעבר, המצב שבו לא ממונה לבית המשפט העליון נשיא קבוע הוא חסר תקדים בתולדות המדינה.  במבט צופה פני עתיד, אציין כי אני תקווה שנוכל להמשיך ולהתקדם בעבודת הוועדה לבחירת שופטים, לרבות בבחירת שופטים ונשיא קבוע לבית המשפט העליון, כמתחייב מתפקידה המקצועי והממלכתי של הוועדה ומן המחויבות שלה לקידום טובתו של הציבור הישראלי כולו”.