“פתאום ראיתי משהו נוצץ”: טבעת זהב בת 2300 שנה נחשפה בעיר דוד

שלמה בן חיים
|
י"ט אייר התשפ"ד / 27.05.2024 12:00
טבעת זהב משובצת אבן חן התגלתה בעיר דוד • בשל קוטרה הקטן של הטבעת, החוקרים מעריכים כי היא היתה שייכת לילד או לילדה • “צעקתי: ‘מצאתי טבעת, מצאתי טבעת!’ בתוך כמה שניות כולם התקהלו מסביבי. זה ממצא מרגש, שלא מוצאים בכל יום”

טבעת זהב משובצת אבן חן נתגלתה לאחרונה  בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים.

משה ביטון ‘שיחק’ אותה. רוצה גם מסלול להצלחה? • כך מצטרפים

הטבעת עשויה מזהב ומשובצת אבן חן אדומה, ככל הנראה גארנט. בשל היות הזהב מתכת אצילה, נשתמרה הטבעת במצב מצוין, ובמהלך 2,300 השנים שחלפו מאז היתה בשימוש – לא הצטברו עליה שיירי חלודה או פגעי זמן אחרים.

את החפירות מנהלות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב, במימון עמותת אלע”ד.

הטבעת המיוחדת התגלתה לאחרונה על ידי תחיה גנגטה, אחת החופרות בעיר דוד, בזמן שסיננה עפר ארכיאולוגי שיצא מתוך החפירה.

“סיננתי את העפר במסננת ופתאום ראיתי משהו נוצץ”, היא מספרת. “מיד צעקתי: ‘מצאתי טבעת, מצאתי טבעת!’ בתוך כמה שניות כולם התקהלו מסביבי וההתלהבות היתה גדולה. זה ממצא מרגש שלא מוצאים בכל יום. תמיד רציתי למצוא תכשיט מזהב, ואני שמחה שהחלום שלי התגשם – ממש שבוע לפני שיצאתי לחופשת לידה”.

ד”ר יפתח שלו וריקי זלוט הר-טוב, ממנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: “הטבעת קטנה מאוד, והיא מתאימה לזרת של אישה או לאצבע של ילדה או ילד. לפי ד”ר מריון זינדל, הטבעת נוצרה בטכניקת ריקוע של עלי זהב דקים וחתוכים מראש, על גבי בסיס טבעת מתכתית. צורתה אופיינית לאופנה שרווחה בתקופה הפרסית וההלניסטית הקדומה, מסוף המאה ה-4 תחילת המאה ה-3 לפנה”ס והלאה. אז, אנשים החלו להעדיף שיבוצי זהב על פני זהב מעוטר”.

צילום: אמיל אלג’ם, רשות העתיקות

פרופ’ יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב ואפרת בוצר, ממנהלי החפירה, מציינים: “טבעת הזהב שהתגלתה לאחרונה, מצטרפת לעגיל זהב בדמות חיה בעלת קרניים, ולחרוז זהב מעוטר שהתגלו בשנים האחרונות בעיר דוד, אף הם מתוך שכבות הלניסטיות קדומות”.

לדבריהם, “הממצאים מחפירות חניון גבעתי מתחילים לצייר תמונה חדשה אודות האופי והמעמד של תושבי ירושלים בתקופה ההלניסטית הקדומה. אם בעבר מצאנו מעט מאד מבנים וממצאים מתקופה זו, ומרבית החוקרים סברו עד עתה שירושלים באותה תקופה היתה עיר קטנה, מוגבלת בשטחה לראש הגבעה הדרומית-מזרחית (“עיר דוד”), ודלה יחסית באמצעיה, הרי שהממצאים החדשים מספרים לנו סיפור חדש: המבנים השונים מתחברים לכדי שכונת מגורים ומעידים על תנופת בניה פרטית וציבורית, ועל התרחבות העיר מערבה. אופי המבנים, וכמובן – תכשיטי הזהב וממצאים נוספים, מלמדים על מצבה הכלכלי הטוב של העיר ומעמד האליטות בה. נראה גם שתושבי העיר היו פתוחים לעולם ההשפעות הסגנוניות ההלניסטיות והאופנה שרווחה באזורים רבים במזרח הים התיכון”.

תכשיטי זהב מוכרים מאד מהעולם ההלניסטי – החל מעלייתו לשלטון של אלכסנדר מוקדון. כיבושיו של זה, תרמו להפצה ולהובלה של חומרים ותוצרים יקרי ערך. לעיתים קרובות, התכשיטים עוטרו בדמויות מהמיתולוגיה או בחיות בעלות משמעות סמלית.

הממצא יוצג לציבור בשבוע הבא, בכנס ‘תעלומות ירושלמיות’, שיזמה רשות העתיקות ופתוח לציבור, לרגל יום ירושלים.