גלנט על חוק הגיוס: החרדים הסכימו; בני גנץ צריך לגלות מנהיגות

שר הביטחון יואב גלנט חושף הערב (ראשון) כי חלקים מהמפלגות החרדיות הסכימו למעשה על מתווה גיוס שיביא בסופו של דבר לגיוס של חמישים אחוז מהציבור החרדי, על שלילת הטבות כלכליות ועל הטלת סנקציות מאלה שלא יתגייסו. גם למתווה קיצוני זה – כך חושף גלנט, בני גנץ התנגד – והביא לפיצוץ המגעים.

לדברי גלנט, “עם פרוץ המלחמה זיהיתי שגם הציבור החרדי מבקש לקחת חלק במאמץ המלחמתי. ביחד עם הרמטכ”ל מיננו את האלוף במילואים אליעזר שקדי, מפקד חיל האוויר לשעבר, יצאנו בעבודה מהירה לביצוע פעולות בכל היחידות של צה”ל להתאמת השירות לאורחות החיים של הציבור החרדי כדי שנוכל להגיע לציבור שהוא לא לומד תורה ולגייסו לצה”ל”.

“אתם ראיתם את מסקנות וועדת שקדי בשבוע שעבר בכל המלצה כזו החלו פעולות וניתנו המלצות להמשך והתוצאות דרך אגב, כבר בעת הזאת נראות בשטח, גיוס החרדים האחרון היה הגבוה ביותר בשנים האחרונות גם בקרב לוחמים וגם בקרב תומכי לחימה. אני מציין עוד דבר שהוא ידוע, שגדוד הנח”ל החרדי פועל ונלחם ברצועת עזה ולצערי הרב יש לו גם נפגעים, בשביל להבין שאנשים לא נרתעים וממשיכים”.

גלנט הוסיף, “עשינו דיונים רבים עם הצדדים ואני אומר לכם בבירור, כמי שישב בחלק מהדיונים והצוות שלי ישב בהרבה יותר דיונים: אפשר להגיע להסכמות, הפערים קטנים, אבל זה מצריך את כל הצדדים, גם את בני גנץ וגם אחרים שנמצאים ומיוצגים בעמדות דומות וגם את נציגי המפלגות החרדיות וגם את המפלגות האחרות בקואליציה – הליכוד והמפלגות הימניות, הם צריכים להתעלות על השיקולים הפוליטיים הצרים ולגלות מנהיגות”.

“אני חושב שלאף אחד אסור לנצל את גודל השעה, לעשות פוליטיקה קטנה על גבם של הלוחמים, ואני אומר לכם את זה בפירוש, ההיסטוריה וגם הציבור לא ישכחו את מי ששם את השיקולים הפוליטיים לפני השיקולים המהותיים בשעת מלחמה”.

הוא המשיך: “עכשיו, אני רוצה למנות בפניכם שמונה עקרונות שלפי מה שאני התרשמתי מכל מה שדנו, על חמישה מהם- אין התנגדויות, אבל הסיכום לגביהם מותנה בזה שגם השאר, שיש בהן מחלוקת יסוכמו, כלומר זה הכל בעסקת חבילה”.

גלנט פירט: “קודם כל, לגבי קצב השתלבות החרדים בשירות, התובנה שהאנשים שלי ראו זה ש- 25% בשנה הראשונה ותוך חמש שנים הגעה ל- 50%, כלומר תוספת של חמישה אחוז, כמוביל לתהליך, תחילת הדרך, יכול להיות שבהמשך זה יגדל, אבל זה הקצב.

“בקרה ופיקוח תעשה על ידי החשב הכללי במשרד האוצר, וזה יועבר גם למשרד הביטחון, גם למשרד החינוך שיש לו נגיעה בעניין, זה היה נראה שזה נושא שאין עליו התנגדויות במהלך הדברים. תקציב בחוק למסלולים, גם כן צורכי הכנה שנדרשים, כמו ששקדי שם, נראה בסדר.

“הקמת מנהלת שתעסוק בעניין באופן מסודר בצה”ל בדומה לקציני החייל הראשיים, אז קצין חיל ראשי לנושא הזה, נושא החרדים והגיוס שלהם ובאותו אופן גם גורם ייעודי במשרד הביטחון, זה המקובל וגם הנושא של שלילת הטבות כלכליות מכלל מי שלא משרת, גם אם הוא חרדי וגם אם אחר כגון הנחה הארנונה, הנחה במעונות יום, אפשרות של השתתפות בהגרלות על קרקע ועל דירות וכן הלאה.

“היו 3 עקרונות שלפי מיטב הבנתי לא הגיעו לסיכום עליהם ועל זה העסק הזה נשבר. אחד, יפורט קצב ההשתלבות, באיזה מקום ואיזה סוג של החלטה הממשלה או הכנסת, מה תהיה גובה הסנקציה הכלכלית על תקציב הישיבות בגין אי-עמידה בתקן ההשתלבות, כלומר נותנים להם בתקנה X ועכשיו לא עומדים בזה, אז לאורך כמה זמן וכן, ובסוף מה הסנקציה – לא הייתה הסכמה. הדבר השלישי, אם לא מתקדמים במסוכם לאורך זמן, לאורך 3 שנים, אז מה עושים? ממשיכים את החוק? מפסיקים אותו? ובאיזה תנאים? גם על הדבר הזה, לא היו הסכמות, היו הרבה וויכוחים.

“אני חושב שההבדלים הם לא כל כך דרמטיים. עכשיו, כשאני מסתכל על הדברים, אני חושב שזה רגע של מבחן לאומי, אני חושב שאי אפשר לקבל מצב שלא כל האימהות שולחות את הילדים שלהם באופן שווה. אני, כשאני מבקר ביחידות צה”ל ואני עושה את זה כל הזמן, לדוגמה היום הייתי ברפיח בתוך השטח, אני מתבונן בעיניים של החיילים שחברים שלהם נהרגו לידם ונפצעו, יש שם אנשי סדיר ויש שם אנשי מילואים שלא עזבו לרגע את השטח מה- 7 באוקטובר, ואני חושב שאנחנו צריכים שותפות גורל ושוויון מלא, גם בזכויות וגם בחובות.

“אם אני מנסה לנסות ולשים סיכום של העניין, מאז פרוץ המלחמה ביצעתי תוך כדי מלחמה, כמאמץ היחיד שהוא לא מלחמתי, מאמץ ראשי אחד משמעותי שהוא לא מלחמה, זה הנושא הזה.

“עסקתי בדברים המקצועיים, המבצעיים והארגוניים, כל מה שדרוש כדי להביא חרדים בהסכמה רחבה לצה”ל. אני חושב שמבחינת מהות, הצדדים הגיעו להסכמה על 80% מהתוכן של חוק אפשרי ואני מדגיש לכם את מה שאמרתי בעבר – מתווה שיגיע באופן חד צדדי, יחשב כמתווה פוליטי, גם אם הוא המתווה הכי טוב שיש והוא יסכן את היכולת שלנו להעמיד את הסד”כ למול האיום הביטחוני ולכן אני במתווה חד צדדי לא אתמוך ולא אעמוד מאחוריו. לעומת זאת, אם יהיה מתווה שהוא מקובל על כולם, יהיה אשר יהיה, אבל כולם מקבלים אותו, אני חושב שכוחו באחדותו, זה הסיפור, הוא יביא את הדבר הנכון ולכן אני אתמוך בו. בשביל זה עשיתי את המאמץ הגדול הזה, כי אני חושב שזה מה שהחיילים מצפים מאיתנו.

“עכשיו, לפני שלושה חודשים אמרתי בקולי שהצורך החברתי בהגעה, הצורך החברתי בן 76 שנים להגיע להסכמה רחבה, הוא חיוני ויש גם את הצורך המבצעי של חיילים נוספים. קראתי לשני הצדדים שהיו מיוצגים על ידי גנץ, אבל זה לצורך העניין כל מי שנמצא באגף השני לבין החרדים ולצורך העניין כל מי שנמצא באגף הזה, קראתי לשניהם להגיע לשולחן בשעת מלחמה, ישבתי איתם שעות ארוכות, ישבתי בחדר עם דרעי, ועם גנץ, ועם איזנקוט, ועם טרופר, ועם אטיאס – כולם ישבו בחדר, האנשים שלי ישבו יותר זמן, וניסינו להגיע להסכמות ולהביא חוק שיהיה מקובל על כולם.

“הראיתי לכם שכל צד למעשה, למרות שהיינו קרובים, אני מעריך את זה ב- 80%, כל צד התבצר בעמדות הפוליטיות שלו והשיחות הגיעו לידי פיצוץ לצערי הרב. אני אומר בצער שאני ציפיתי שבני גנץ יגלה את המנהיגות הדרושה בשעת מלחמה, למרות ההזדמנות שהוא קיבל הוא לא עשה את זה, קיוויתי שלאור הכניסה שהייתה, טרייה יחסית לממשלת החירום הוא יתעלה מעל השיקול ויביא לגישור. אני חושב שגם החרדים היו צריכים ללכת צעד קדימה, אני חושב שעדיין לא מאוחר, לא עבור מנהיגי המפלגות הציוניות באופוזיציה, כולם יכולים וצריכים בשעה הזאת להתעלות מעל שיקול פוליטי, להבין את הצורך המהותי שאני מדבר עליו כבר כמה חודשים ולתמוך בפתרון שיהיה פתרון מוסכם, ולצערי הרב, השיחות האלה מכל הצדדים נתקעו.

“אני חוזר על העמידה שלי להביא את חוק הגיוס, כל חוק בהסכמה רחבה, כלל חלקי הציבור צריכים לתמוך בחוק הזה, בעיקר כשאנחנו נלחמים בשבע גזרות. אנחנו צריכים בטווח המיידי חיילים נוספים, ולכן אני לא אוכל לתמוך בחוק שתביא הממשלה שמתייחס לגיוס חרדים שנים רבות קדימה במספרים לא מספקים, זה לא מדובר בפוליטיקה, מדובר במתמטיקה, אני זקוק ללוחמים נוספים, זה נובע מגידול באיומים ומיציאה של חיילים רבים כתוצאה מנפילה, פציעה, נכות מתוך השירות.

“אני רוצה להגיד עוד הפעם, להזכיר את מה שאמרתי כאן – במקביל למאמצים להגיע להסכמה פעלתי עוד הרבה לפני זה, בסוף השנה שעברה, מדצמבר כדי להתאים את מערכי צה”ל עבור שירות חרדים ביחד עם הרמטכ”ל. קיבלנו את המלצות ועדת שקדי, יש בה 15 סעיפים שסוללים את הדרך לכניסת חרדים לכל מקום – מקורס טיס ועד 8200 ואני חושב שהעבודה הזאת, בזכות עצמה נעשתה בצורה בלתי רגילה על ידי שקדי ואנחנו עכשיו בוחנים איך לעשות את זה בכל מקרה, כי אנחנו על הבסיס הזה, נגייס בדרך כזאת או אחרת, כי אנחנו נפעל כמובן לפי חוק ונאפשר לחרדים להשתלב בשירות משמעותי ולשמור על אורח חייהם.

“לסיכום, אני עומד בעניין הזה איתן כנציגם של החיילים ושל המשרתים בסדיר ובמילואים, אל יקל העניין בעינכם, זה חצי מיליון אנשים שזה מה שהם עשו מתחילת המלחמה. אני הקדשתי את החיים שלי לביטחון ישראל, הייתי במקומות הקשים ביותר עם לוחמים מכל חלקי העם, כולל לוחמים חרדים. ואני חושב שאנחנו חייבים אחדות, אנחנו חייבים משהו שיהיה מקובל על כולם ואני מאוד מקווה שזה יקרה”.