נכשל המאבק בפייק ניוז על חיסון הקורונה, לא דווח על תופעות לוואי

מגיפת הקורונה אמנם מאחורינו, אך בדוח נרחב שפורסם היום (שלישי), מתייחס מבקר המדינה מתניהו אנגלמן למבצע החיסונים.

המבקר מצא, כי מרבית הדיווחים על תופעות לוואי של החיסונים, שהעבירו קופות החולים ובתי החולים, לא נקלטו במערכות הממוחשבות במשרד הבריאות בשל תקלות טכניות. המבקר אף מציין כי המשרד ומטה ההסברה למאבק בקורונה לא הסבירו לציבור כיצד להתמודד עם ‘פייק ניוז’ בנוגע לחיסונים.

בדוח מפרט מבקר המדינה, כי חיסון האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה היה אחד הכלים העיקריים להתמודדות עם הנגיף, וישראל בהובלת משרד הבריאות אף הייתה מהמדינות הראשונות בעולם שחיסנו נגדו, דבר שתרם במידה ניכרת להצלת חיי אלפי ישראלים.

מתחילת מבצע החיסונים בדצמבר 2020 עלה שיעור המתחסנים בישראל בשתי מנות חיסון בחדות עד לסוף מרץ 2021, שבו הגיע שיעור המתחסנים ל-50.9% מכלל האוכלוסייה. זאת לעומת האיחוד האירופי, שבו היה באותו מועד שיעור מתחסנים של 5.1%, ולעומת ממוצע עולמי של 1.8%.

עם זאת, מאותו מועד החלה התמתנות בקצב המתחסנים בישראל: עד סוף נובמבר 2022 שיעור המתחסנים בשתי מנות חיסון היה 65.2%, לעומת שיעור של 72.9% באיחוד האירופי וממוצע עולמי של 63%.

מגמה דומה עולה גם בנוגע לחיסון השלישי – בישראל, שהייתה הראשונה שחיסנה בחיסון זה, הייתה עלייה חדה בשיעור המתחסנים עם תחילת מתן החיסון השלישי. בסוף נובמבר 2022 היה שיעור המתחסנים בישראל במנה השלישית 59.6%, לעומת שיעור של 60.6% באיחוד האירופי וממוצע עולמי של 33%.

מבקר המדינה מציין, כי בביקורת עלה כי שיעור המתחסנים במנת החיסון השלישית בקרב בני 60 ומעלה ביישובים שנבדקו בחברה הערבית ובחברה החרדית הגיע ל-60%-62%, לעומת שיעור של 86% בכלל האוכלוסייה.

המבקר מצא עוד, כי במערכות הממוחשבות של משרד הבריאות לא נקלט מידע בנוגע לכ-82% מכ-354,200 הדיווחים על תופעות לוואי מהחיסון נגד קורונה, שהעבירו אליו גורמים רפואיים כקופות החולים ובתי החולים – וזאת עקב תקלות טכניות בממשק למערכת נחליאל”י (מאגר החיסונים של משרד הבריאות). בשל כך, לא דווח לציבור על תופעות הלוואי מחיסוני הקורונה.

בביקורת עלה עוד כי משרד הבריאות ומטה ההסברה למאבק בקורונה לא פעלו כדי להסביר לציבור מה הן הדרכים להתמודדות עם מידע כוזב בנוגע לחיסונים, לא גיבשו אסטרטגיה לטיפול במידע כוזב ולא הפעילו מנגנון מסודר ושיטתי לטיפול בו.

המבקר בדק את השפעת הקורונה על עמדות הציבור בנוגע לחיסונים בשגרה. נמצא כי כ-57% מההורים שהשתתפו בסקר של לשכת הפרסום הממשלתית מאוגוסט 2022 הביעו חשש מנזק קבוע שייגרם לילדיהם בעקבות חיסונים בכלל, לעומת כ-46% מההורים בשנת 2016. ואכן, בבחינת נתוני ההתחסנות של ילדים בחיסוני השגרה בשנים 2017-2022 עלה כי ניכרת ירידה בשיעור הילדים שחוסנו בשנים אלה.

אמון הציבור במערכת הבריאות, החשש מתופעות הלוואי של החיסון נגד קורונה, המידע הכוזב שהופץ בנושא החיסונים נגד קורונה – כל אלה היו חלק מהגורמים שעשויים להשפיע על התחסנות האוכלוסייה.

המבקר ממליץ למשרד הבריאות להפיק לקחים ולתקן את הליקויים שעלו בדוח, ובכלל זה להסדיר מערכת חכמה לניהול, מעקב ובקרה של הדיווחים על תופעות הלוואי המתקבלים מהמקורות השונים.

המבקר ממליץ למטה ההסברה הלאומי, בשיתוף משרדי ממשלה רלוונטיים כמו משרד הבריאות, לגבש אסטרטגיה ותורת לחימה (תו”ל) להתמודדות עם הפצת מידע כוזב באירועי חירום אזרחיים דוגמת התפרצות פנדמיה.

תגובת משרד הבריאות:  “משרד הבריאות מכבד את עבודת מבקר המדינה וילמד עוד את המסקנות, אולם הדוח אינו משקף את עבודת המשרד במגיפה או את המציאות איתה התמודדו מערכות הבריאות בעולם כולו ובישראל בפרט. למרות הנאמר בדוח, קיבלה מדינת ישראל שבחים ברחבי העולם על התמודדותה עם מגיפת הקורונה והמשרד גאה בפועלו ובצוותים המקצועיים והמסורים”

בנוגע לביקורת על תופעות הלוואי של החיסונים נמסר: “ישראל הייתה הראשונה לזהות ולדווח על תופעת הלוואי של החיסונים – בהן דלקת בשריר הלב, ופרסמה בשקיפות לציבור בישראל ובעולם. הדבר התאפשר בזכות מערכת הדיווח על תופעות לוואי של תרופות וחיסונים שקיימת במשרד הבריאות שנים רבות”.

עוד נמסר: “משהחלה המגפה יזם המשרד הקמת מערכת דיווחים ממוחשבת נוספת על מנת להקל על הדיווח, ובמקביל המשיך הניטור במערכת הרגילה תוך כדי מעקב ידני אחר הדיווחים. כלל הדיווחים שהתקבלו בממשק מקופות החולים נבדקו. מאחר והיו עשרות דיווחים שלא היו בהם פרטי מידע קריטיים או שלא היו קשורים כלל לחיסוני קורונה סוכם כי  הדיווחים יהיו באופן שבו ידווחו ידנית וינותחו על ידי עובדי משרד הבריאות. בנוסף, כדי לשפר את הדיווח ישירות מאזרחים הקים המשרד במהלך המגיפה טופס מזוהה בו ניתן לדווח על תופעת לוואי לאחר חיסון קורונה וגייס צוות מקצועי נוסף לנתח בזמן אמת את הממצאים. גם אלו פורסמו בשקיפות מלאה לציבור”.

תגובת מטה ההסברה הלאומי: “בזמן מגפת הקורונה הפעילו מערך ההסברה הלאומי ומשרד הבריאות צוות מיוחד לניטור והזמת פייק ניוז, אשר סיפק תגובות בזמן אמת למידע כוזב הקיים ברשת. בתחילה משרד הבריאות הפעיל חמ”ל זה, ובהמשך הוא עבר לאחריות משותפת של מערך ההסברה ומשרד הבריאות, תחת ניהולו של יועץ ההסברה למאבק בקורונה ששכר מערך ההסברה. כפי שדווח גם במענה למבקר המדינה ביום 29/6/2021.

“בנוסף, מטה ההסברה הלאומי החל זה מכבר בגיבוש תכנית הסברה לאומית להתמודדות עם פייק ניוז. במסגרת תכנית של מערך ההסברה הלאומי להקמת חמ”ל הסברה לאומי – כלולה הכוונה להקים גם חמ”ל לניטור והזמת חדשות כזב. חמ”ל זה יתייחס הן למידע כוזב בתחומים המדיניים-ביטחוניים, והן בתחומים האזרחיים כדוגמת מגפת הקורונה”.