החלטה חריגה: הרכוש יחולק באופן לא שוויוני בגירושין

אישה גרושה עם שני ילדים הכירה בחור ונישאה לו. לאחר כעשר שנות נישואין, בני הזוג התגרשו והבעל ביקש לחלק את הרכוש באופן שווה. האישה סירבה לחלק את הרכוש, בטענה כי הבעל לא השקיע כל מאמץ בחייהם המשותפים; לא בעבודה, לא בבית, ולא בילדים.

בית הדין הרבני האזורי בחיפה, קבע שהבעל לא תרם למאמץ הכלכלי של התא המשפחתי, ופסק על פי סמכותו, שהרכוש יחולק באופן לא שוויוני בגירושין, כך שהבעל יקבל רק 20% מהזכויות הכלכליות של האישה.

האישה סירבה לחלק את הרכוש שצברה בגירושין

אישה גרושה עם שני ילדים, החלה לנהל מערכת יחסים חדשה, ונישאה לבחור אותו הכירה. לאחר עשור, מערכת יחסיהם העכורה של בני הזוג הגיעה לקיצה, והם ביקשו להתגרש. הבעל ביקש לחלק את הרכוש באופן שוויוני בגירושין, בהתאם לחוק יחסי ממון.

אך האישה סירבה לחלק את הרכוש באופן שוויוני. לטענתה, היא הייתה זו שפרנסה את הבית, בעוד הבעל השאיר את הכנסותיו לעצמו, ורק מידי פעם טרח לרכוש אוכל לביתם. בנוסף היא זו שהשקיעה כספים שהרוויחה מעבודתה, על מנת לממן חובות של הבעל, לשפץ את הדירה, ולכלכל את הילדים שלה מהנישואין הקודמים, בעוד הבעל לא השקיע כל מאמץ בתא המשפחתי, ולכן אינו זכאי לחלק ברכוש.

הבעל לא תרם למאמץ הכלכלי של התא המשפחתי

בית הדין הרבני קבע שבעוד האישה עמלה ופרנסה את הבית, ובמקביל גידלה גם את ילדיה מנישואיה הקודמים, הבעל לא תרם למאמץ הכלכלי של התא המשפחתי.

בית הדין קבע שהבעל לא פרנס את הבית, מיעט להכניס כספים לטובת התא המשפחתי, ואף נכנס לחובות שהאישה נאלצה לכסות אותם. בית הדין קבע כי יש להניח שאת הכנסותיו של הבעל, הוא השאיר לעצמו, לבילוייו ולצרכיו בלבד.

במקביל הבעל גם לא תרם למאמץ התא המשפחתי בתחומים אחרים. הבעל לא השקיע מאמץ בילדיה של האישה, ולבני הזוג לא היו ילדים משותפים שהבעל השקיע מאמץ בגידולם. בנוסף, הבעל גם לא תרם כל תרומה משמעותית אחרת, למשק הבית המשותף. כך למשל, הבעל לא תרם מעצמו בעבודות הבית.

הבעל לא יקבל מחצית מהרכוש המשותף בגירושין

בית הדין הסביר שאמנם הכלל על פי חוק יחסי ממון, הוא שהרכוש שנצבר במהלך הנישואין מתחלק באופן שוויוני, אך החלוקה השוויונית של הרכוש המשפחתי בחוק, מתבססת על מאמץ ותרומה משותפת. כך בני הזוג צוברים במאמץ משותף את הרכוש בתא המשפחתי.

בית הדין הבהיר שלכלל החלוקה השוויונית בחוק יחסי ממון יש חריג לפיו במקרים יוצאים מן הכלל, בהם חוסר האיזון בולט, הרכוש לא יתחלק באופן שוויוני. כך במקרים שלא הייתה כל תרומה לתא המשפחתי, לא מעבודה במשק הבית ולא מחוצה לו, רשאית הערכאה השיפוטית לפסוק בהתאם לחריג בחוק.

הדיינים הרב מימון נהרי, אב”ד, הרב יוסף יגודה והרב יצחק רפפורט קבעו שבנסיבות של מקרה זה, בהן הבעל לא תרם למאמץ הכלכלי של התא המשפחתי, יש לסטות מהכלל של חלוקה שוויונית, ולחלק את הרכוש באופן לא שוויוני.

לבסוף בית הדין הרבני פסק כי חלוקת הרכוש בגירושין בין בני הזוג לא תהייה שוויונית, ושהבעל יהיה זכאי רק ל-20% מתוך כלל הזכויות של האישה, כפי שנקבעו בחוות דעתו של רואה החשבון.

בן זוג שלא תורם לתא המשפחתי, עלול לאבד זכויות בגירושין

חוק יחסי ממון קובע ככלל, חלוקה שווה של הרכוש בגירושין. יחד עם זאת, לחוק יש חריג הקובע שבסכמות הערכאה השיפוטית הדנה בהליך הגירושין, לקבוע בהתאם לשיקול דעתה, חלוקה לא שוויונית של הרכוש.

המשמעות היא שלבית המשפט או לבית הדין, נתונה הסמכות לקבוע חלוקה לא שוויונית של הרכוש בגירושין, במקרים בהם אחד מבני הזוג לא השקיע כל מאמץ במשק הבית, ולא תרם כל תרומה שהיא לתא המשפחתי, לא בעבודה מחוץ לבית ובפרנסתו, ולא בעבודות הבית או בגידול הילדים.

כך גילה בעל שחי על חשבונה של אשתו, ולא השקיע כספים או מאמצים במשק הבית המשותף, שהרכוש שצברה האישה בנישואין, לא יתחלק עמו באופן שווה.

לקריאת פסק הדין המלא ראו 927100-6 פלוני נ’ פלונית