מתווה ‘חוק מירון’ יאושר היום: כמה הדלקות, ומי יוכלו לחגוג בהר מירון?

הוועדה לביטחון לאומי אישרה אמש (שני)  לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הסדרת האירוע המצומצם של הילולת הרשב”י בל”ג בעומר בהר מירון.

בואו לטייל בירושלים מהמכשיר הסלולרי שלכם: כנסו כעת לחוויה

מטרת החוק לקבוע הסדרים לעריכת אירועים לציון הילולת הרשב”י במירון במתכונת מצומצמת, בגלל המצב הבטחוני וההכרזה על מצב מיוחד בעורף.

לפי החוק, בזמן ההילולה ייערך אירוע הדלקה מרכזי במתחם ציון הרשב”י של האדמו”ר מבאיאן –  ועוד שני אירועי הדלקה נוספים ב’מתחם בני עקיבא’, של הגרש”מ עמאר והגר”ש אליהו, בכפוף לקבלת היתר מיוחד מאת השר ירושלים ומסורת ישראל ובזמנים שונים.

באירועים אלה בלבד תתאפשר שהייתם של עד 30 אנשים בעלי שהייה מיוחד – 10 בכל הדלקה, שאינם תושבי מירון, להוציא אנשי ביטחון חירום והצלה במתחמים הללו.

במתן ההיתרים יפעל השר לירושלים לייצוג שוויוני לקהלים שלהם קשר ייחודי ארוך שנים להילולת ל”ג בעומר המתקיימת בהר.

לצורך קיום התפילה במתחם ציון הקבר, יאפשר השר השתתפות של עד 30 אנשים לנציגי משפחות הנספים באסון מירון, וייצוג למי שמשכנו במושב מירון ובכלל זה ייצוג הולם לנשים. זאת, לאור הנסיבות הביטחוניות.

בנוסף, ייקבע השר נוהל עם ארגון העיתונאים לכניסת חמישה עיתונאים ממדיות שונות למתחם קבר בר יוחאי ול’מתחם בני עקיבא’.

עוד נקבע, כי אם יינתנו הוראות מכוח חוק ההתגוננות האזרחית שלא מאפשרות את קיום אירוע ההדלקה המרכזי או אירועים נוספים, יפעלו לפיהם והאירועים לא יתקיימו.

במסגרת הצעת החוק נקבע כי יוטל קנס מנהלי קצוב לצד קנס לפי חוק העונשין על השוהה במתחם מירון או בכל אחד מן המתחמים בזמן ההילולה ללא היתר, כל המארגן או מבצע הדלקה, כל מארגן או העורך אירוע נוסף במתחם מירון בזמן ההילולה והמשכיר יחידת אירוח שלא לבעלי היתרי שהייה.

הצעת החוק קודמה כהוראת שעה ותוקפה יחול עד יום כ”ה באייר תשפ”ד – 2 ביוני 2024.

במהלך הדיונים עלו סוגיות שונות. בין היתר, מתוקף איזו סמכות ייסגר מתחם מירון.

שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש ואנשיו ציינו, כי אין בוועדה אמירה מושלמת של פיקוד העורף להוצאת צו לסגירת המתחם. “אני חושש מאי בהירות שישתמע לציבור. אני חושש לקחת אחריות כאשר המשטרה טוענת כי אם לא יהיה צו אלוף יש חשש שיעלו יותר”.

יוסף דייטש, פרוייקטור מירון, הוסיף: “אם אין אמירה ברורה כזו, אל תצפו מאתנו לעשות לכם את העבודה. חייבים אמירה ברורה. השר לא יכול לעמוד מול ההמונים שיגיעו”.

עו”ד יערה למברגר, משרד המשפטים, טענה כי יש מספר דרכים משפטיות לתוצאת סגירת השטח. “אפשרויות לצו אלוף ואנחנו בחרנו דרך של עיגון בחקיקה ראשית וזה אמור להספיק”.

דוד בבלי, יועץ השר לביטחון לאומי, טען מנגד כי הצורך בחקיקה הוא שהמשטרה תוכל ליישם את צו האלוף – “אבל פתאום זה התהפך והצבא הפך להיות שולי. תגידו שהאירוע הוא בטחוני”, אמר בבלי.

רס”ן ענאן סרחאן מצה”ל השיב כי האירוע הוא לא צבאי, אלא דתי-אזרחי שמתקיים בתקופה של מתיחות ביטחונית.

יו”ר הוועדה, ח”כ פוגל, העיר: “הציבור מבין סגירת שטח על ידי צו אלוף. אם לא יהיה – אנו עלולים להיתקל באירוע שהכוחות שם לא יספיקו”.

רפ”ק סלבה בוצ’וק, מחוז צפון במשטרת ישראל, הבהיר כי היה מסמך שבו אלוף הפיקוד אומר שיוציא צו ובמקביל הלכנו לחקיקה. “החוק נדרש להיות משלים לצו ולא במקומו”.

חברו לארגון, רפ”ק שבתי גרברצ’יק, הוסיף, כי האירוע הוא אמוני ואמוציונאלי: “אמירה ברורה של הצבא היא חותמת כשרות כי האירוע לא מתקיים כמו כל שנה. קצת מוזר לי שהצבא יורד למדרון אחורי. אתם הריבון לכך ביטחונית. אף אחד לא יכול להחליף אתכם בנושא הזה”.

בסופו של דבר הוצע מתווה לפיו ראש הג”א יקבע בצו את השטחים שייסגרו בהתאם לחוק זה ולפי חוק ההתגוננות האזרחית.

הוועדה דנה עוד בנושא סוגי ההיתרים, כאשר נקבע כי רשימת בעלי היתרי הכניסה והשהייה יאושרו בכפוף למגבלות חוק ההתגוננות האזרחית ועמדתה העקרונית של משטרת ישראל על ידי שר ירושלים ומסורת ישראל בהסכמת השר לביטחון לאומי.

בנושא העיתונאים, הוצע כי אלה שירצו להגיע לאירוע ירשמו במשרד לירושלים ומסורת ישראל והצוות שיבחר לעלות לשני המתחמים יהיה על פי נוהל דו”צ, וייתן שירות לשאר העיתונאים.

בנושא הפקחים והסדרנים נאמר כי אם תהיה דרישה הם יבחרו ויאושרו ויהיו כפופים למשטרה.

בנוסף, התבקשו כל הגורמים להכין טבלת כוחות ומשימות לשם בקרה על מי שנמצא במתחם בכל רגע נתון. הוועדה שמעה גם את בקשת המשפחות אלחדד ויוזף לקיים אזכרה ליקיריהם אשר נספו באסון מירון וקבורים בבית העלמין שם.

השר מאיר פרוש: “ראינו מצד כל הגורמים שיושבים פה איך כל אחד נדרש להתגמש כדי להגיע למינימום של משתתפים בהילולא”.

יו”ר הוועדה, ח”כ צביקה פוגל:” החוק יאפשר את קיום אירוע ההילולה ומסורת ישראל כי זה חלק מהזהות שלנו. מדובר באירוע מיוחד המתנהל תחת הנחיות ביטחוניות שעיקרן מניעה ואכיפה. עלינו לשמור על הנחיות פיקוד העורף על מנת לשמור על חיי אדם”.

לאחר הצבעה אושרה הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית והיא תועבר למליאת הכנסת.